פרשת השבוע מזווית אקטואלית, חברתית ומקצועית

פתאום קם אדם בבוקר ומוצא עצמו קורבן להוצאת שם רע עליו, אם כתוצאה, מכַּוָּנַת מכוון בזדון או כתוצאה מרשלנות בשוגג. בשני המקרים שמו הטוב של אדם נפגע

משה בנאומו בפרשתנו קורא לעם ישראל, להעניק חשיבות עליונה ותשומת לב , לשמירת איתנות מערכת היחסים בין שבטי האחים ובין איש לרעהו הנקרא – אָחִיךָ. גם אם

כך פותח משה את נאום המְשִׁילוּת בפרשתנו: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר  ד' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם, מִשְׁפַּט צֶדֶק. לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא

נאומו של משה בפרשתנו מתכתב עם נבואתו של הנביא ישעיהו בהפטרתנו, שהינה הפטרת הנחמה השלישית ברצף -שבע שבתות הנחמה. כך משה בנאומו מאיר את מרכזיותה של ירושלים ובית מקדשה: "כִּי

דיסוציאציה (Dissociative symptoms) (היפרדות או ניתוק) מתארת קשת מצבים בין ריחוק עד לניתוק המודע מרגשות, תחושות, זיכרונות ומסגרות מחשבתיות. דיסוציאציה יכולה לתאר פגיעה זמנית, קלה או חמורה, בקשר

בימים עכשוויים מטלטלים וסוערים שאנו חווים כיום, הקריאה יוצאת לבניית גשר השלום הפנימי בינינו, על פני תהום נפערת, זהו צו השעה. זירת  ההתגוששות-  מי הצודק