את מאמרי לפרשתנו, אני כותב במוצאי יום העצמאות, בסיומם של עשרת ימי תשועה וגאולה , שכוללים את יום השואה והגבורה , יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות
פרשתנו פותחת בתיאור אירוע משמח ומרגש שכל ישראל שותפים לו בשמחה : ״ וַיְהִי, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, קָרָא מֹשֶׁה, לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל " (ויקרא, ט',
השבת היא מיוחדת בחיבורה לפרשתנו ,הקרויה גם שבת הגדול הסמוכה בערבו של יום, לחג הפסח. ננסה לאתר הזיקה של אלו השלושה- פרשתנו, שבת הגדול ופסח.
אנו נתכנס השבת לשביעי של פסח, בשמחה וברננה, כשליבנו פועם שירה- בהלל של נס שירת הים שהתרחש לפני 3.333 שנים: "אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה
ספר ויקרא אותו אנו פותחים השבת בפרשתנו, הוא הספר השלישי בחמשה חומשי תורה המוכר גם בשם- תורת כהנים. אין בספר סיפורים, עלילות ואירועים, להם הורגלנו
מודל המלך על פי הזוהר הקדוש, הוא מודל הוליסטי משולב ,המציג משמעות אודות סדר מיקומם של שלושה איברים מרכזיים בגופנו – מח, לב ,כליות. הנה
