fbpx

פרשת בלק – "בָּמוֹת בָּעַל… שְׂדֵה צֹפִים…רֹאשׁ הַפְּעוֹר"- הלוגותרפיה בשלושת אתגרי המשמעות

גישת הלוגותרפיה נגזרת מהמילים היווניות "לוגוס" ו"תרפיה", שמשמעותן – משמעות וטיפול, שמתמקדת ב"שאיפה למשמעות", פותחה על ידי הנוירולוג והפסיכיאטר ויקטור פרנקל( 1905- 1997). מטרתה של הלוגותרפיה, להעניק לאדם – חוש אחריות. תפיסתו של פרנקל  שפותחה עת שרד את  מחנה השמדה בתקופת השואה ,מתמקדת בדחף וברצון העמוקים ביותר של האדם, בשאיפה למשמעות והבנה של חייו והעולם שבו הוא נמצא, והבנה זו היא הכוח שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל שיהיו. פרנקל טוען שהאדם המודרני שיש בידו את האמצעים, אך איבד את התכלית, סובל מתחושת עקרות וחוסר משמעות שהוא מכנה בשם "ריק קיומי", שהסימפטום הראשי שלה הוא שעמום. תחושה שבאה לידי ביטוי לפי פרנקל במשולש של – דיכאון, תוקפנות, והתמכרות. אותו ריק קיומי גורם לרוב הצרות הרוחניות והבעיות הנפשיות.   ברגע שהאדם ימלא לעצמו את הריק הפנימי שלו, וימצא משמעות לחייו בדבר שמחוצה לו, אליו יוכל להתכוון, ושלקראתו יוכל לחתור, ובו יוכל לשכוח את עצמו, הדבר יגלה את הווייתו האנושית האמיתית, ורוב הנוירוזות והבעיות שליוו אותו יפתרו. פרנקל ראה את התסכול של חוסר המשמעות כנוירוזה של העידן החדש ,שבו האדם עושה כפי שאחרים עושים, שנובעת מאי יכולת היחיד למצוא משמעות ייחודית ואישית. האדם הוא בעל חיוניות, עוצמה וכוח הישרדות כל זמן שיש לו תפיסה או אידיאה שנותנת לחייו משמעות. הערכים אינם דוחפים את האדם אלא מושכים אותו, ולכן האדם בעל בחירה חופשית לקבל את הפשר או לדחותו. פרנקל טען שאפשר ליטול מאיתנו כמעט הכול, חוץ מדבר אחד: את החופש להחליט כיצד להגיב למצבי החיים שלנו. אנו אדונים לגורלנו ולא קורבנותיו" .

הנה כי כן, תפיסת הלוגותרפיה של פרנקל, משתקפת בפרשתנו,  המשלימה  רצף של שלושה אתגרי משמעות לבני ישראל, כתנאי סף לכניסתם לארץ ישראל, בקבלת אחריות לניהול חיי מדינה ריבונית, שאמורה לשמש כאור לגויים.

שלושה אתגרי המשמעות הם: אתגר המנורה, אתגר הדגל ואתגר האדמה.

שלושה אתגרי המשמעות משלימים מודל מטריציוני, הנשען על שני צירים שגם הם בסימן של שלושהאחד-רצף של שלושה אירועים דרמטיים, השני- רצף של שלוש פרשות.

ציר שלושה האירועים הכולל את : קברות התאווה ,המרגלים, קרח ועדתו.

ציר שלוש הפרשות הכולל את : בהעלותך, שלח וקרח.

אתגרי המשמעות האלו וצליחתם ,אמורים להקנות זכאות וכשירות לבני ישראל, במעבר ממצרים לארץ ישראל, במעבר מעבדות לחירות, במעבר  ממרחב המדבר שאין לו גבולות, למרחב של ארץ ומדינה עם גבולות ,חוקים וכללי התנהגות, של חובות וזכויות.

אתגר המשמעות – המנורה, כיצד ?

האתגר נגזר מאירוע "קברות התאווה" המתרחש בפרשת "בהעלותך", שהיא הראשונה ברצף. בני ישראל מקבלים רגליים קרות להגשמת ייעודם ודרכם לארץ ישראל והם מייצגים מקהלה מייללת, המתרפקת על ארץ מצרים. תודעתם וליבם, עדיין לא השתחררו מעולם העבדות משם רק יצאו :  "וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי ד' וַיִּשְׁמַע ד' וַיִּחַר אַפּוֹ …. וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה כִּי בָעֲרָה בָם אֵשׁ ד' ,וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ  תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר. זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים (בהעלותך, יא', א'-ה'). רש"י ( 1040-1105) מפרש : " חינם- מן המצוות". בני ישראל לא מוכנים לקבל עול של  מצוות ,אחריות ועצמאות לקיום כלכלי ומעדיפים, עבדות ותלות. אך ההזדמנות לתיקון ניתנת לבני ישראל, בהערכות, למידה והפנמה, באתגר המשמעות הראשון: אתגר המנורה.

המנורה מסמלת ומייצגת את אתגר האחריות והמשמעות לקיום החוסן הקיומי והכלכלי.  "בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת". לא מקרה הוא שהמנורה נבחרה לייצג את סמלה הריבוני של מדינת ישראל. המנורה היא ביטוי  לאתוס המעבר, ממדבר הגלות של 2000 שנים, לארץ נושבת למדינת ישראל, ארץ חמדת אבות, ראשית צמיחת גאולתנו. אתגר המנורה, הוא מבחן התיקון, לכישלון של- אירוע קברות התאווה – "חינם מן המצוות". המנורה היא ייצוג של העצמה לעצמאות וללקיחת אחריות ומשמעות לקיום כלכלי ועצמאי, ללא תלות באחרים.

אתגר המשמעות –  הדגל , כיצד ?

האתגר נגזר מאירוע המרגלים בו עסקנו  בפרשת "שלח": " וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם"( שלח, יג', לג')….."וַיֹּאמְרוּ, אִישׁ אֶל אָחִיו:  נִתְּנָה רֹאשׁ, וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" ( שלח, יד', ד'). באירוע המרגלים, מנהיגי השבטים לוקים בהעדר יכולת לראיית העתיד , במשקפיים של אחריות ומשמעות אמונית ונפשית.

ההזדמנות לתיקון אירוע המרגלים ניתנה לבני ישראל, בהערכות, בלמידה ובהפנמה ,באתגר האחריות והמשמעות השני   אתגר הדגל.

אתגר הדגל מיוצג במצוות הציצית המוזכרת בפרשת "שלח": " דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת.   וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת "   (שלח, טו', לח'-לט'). בקונגרס הציוני הראשון ב1897 , הציע דוד וולפסון להרצל בראיה עתידית, שדגל מדינת ישראל יהיה דומה לציצית ולטלית, בפסי צבע כחול ולבן. " התכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכיסא הכבוד " ( רמב"ן, במדבר, טו', לט' ).

אתגר הדגל הוא האתוס המייצג את  הראייה העתידית של מבחן הרוח, הגאווה, הרגש הזהות וההשתייכות של עם ישראל לארצו ולמדינתו. הדגל הוא נקודת ההתכנסות וההתלכדות סביבו, מקום בו מתקיימים הערבות ההדדית והסולידריות, שכל ישראל ערבים זה לזה. כל ילד בגן מכיר את השיר שחובר על ידי המשורר והעיתונאי, נח רוזנבלום, לשעבר העורך של "ידיעות אחרונות" בעקבות הקונגרס הציוני הראשון 1897 ובהקשר לדברי הנביא ירמיהו, ד', ו' – " שאו נס ציונה העיזו אל תעמודו".רוזנבלום כתב את השיר: " שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל, דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה…. נֵעָשׂה נָא לַאֲגֻדָּה. יַחַד נֵלְכָה נָא נָשׁוּבָה  אַרְצָה אֲבוֹתֵינוּ אֶל אַרְצֵנוּ הָאֲהוּבָה….. בְּעַד עַמֵּנוּ, בְּעַד אַרְצֵנוּ " .

אתגר האחריות והמשמעות של הדגל בהקשרו  למצוות הציצית, הוא התיקון לאירוע המרגלים, בראיית העתיד – "וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים."

אתגר המשמעות – האדמה, כיצד ?

האתגר נגזר מהאירוע הדרמטי של – מחלוקת קרח ועדתו, שבסיומו, האדמה פצתה פיה ובלעה את קרח ועדתו. מלבד המחלוקת וניסיון הפוטש של קרח כנגד מנהיגותו של משה, אנו רואים שמשה הסנגור הגדול של בני ישראל, באירועי קברות התאווה ,חטא העגל ובחטא המרגלים, הופך באירוע של קרח ועדתו, להיות קטגור לבני ישראל . המילה- אדם היא  שורש המילה – אדמה. האדמה היא התשתית המוסרית והערכית של אתגר האחריות והמשמעות לחיבורנו לאדמה. כי אמת מארץ תצמח. האדם ששורשו באדמה, בכוחו למנוע היותה של האדמה- אדמת בור, חלולה, יבשה ומשמימה.

הנה פרשתנו מקפלת בתוכה את שלושת אתגרי המשמעות ,בנתיב הקללה של בלעם , בשליחותו של בלק  מלך מואב, שהפך אותו לברכה, בשלושה מקומות : בָּמוֹת בָּעַל, שְׂדֵה צֹפִים ורֹאשׁ הַפְּעוֹר,.

המקום הראשון : " וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם, וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל; וַיַּרְא מִשָּׁם, קְצֵה הָעָם….. וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ…  כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ, וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ: הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁבּ" (במדבר, כב', מא', כג', ז'-י').

המקום השני : "וַיִּקָּחֵהוּ  שְׂדֵה צֹפִים, אֶל  רֹאשׁ הַפִּסְגָּה; וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ… הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם, וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא " (במדבר, כג', יד'-כד').

המקום השלישי :" וַיִּקַּח בָּלָק, אֶת בִּלְעָם, רֹאשׁ הַפְּעוֹר, הַנִּשְׁקָף עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן.  וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ,…. מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל.  כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר; כַּאֲהָלִים נָטַע ד' כַּאֲרָזִים עֲלֵי  מָיִם.  יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו, וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים  "( במדבר, כג',כח'-כט', כד', ג'-ט').

אסתייע כבסיס בהעמקת דיוננו, בפלטפורמה הפרשנית של  רש"ר הירש ( 1810 – 1888 ) המציג לנו את אתגרי האחריות והמשמעות ,המאופיינים  בכל אחד מהמקומות, אותם בחר בלעם לקלל את עם ישראל ולבסוף נמצא מברך.

במות בעל, מסמל את אלוקי הפוריות שמציב את אתגר המנורה של המשמעות והאחריות לקיום הכלכלי. כי קיומה של המנורה תלוי  בשמן המעניק לה את אורה – "כִּי-מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ, וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ:  הֶן-עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב." מפרש רש"י– "כִּי-מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ– אני מסתכל בראשיתם ותחילת שרשיהם ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו על ידי אבות ואמהות". הנה לפנינו מואר אתגר האחריות והמשמעות של המנורה המאירה את  התשתית של צמיחה כלכלית איתנה וחזקה ,כצורים הנשענת על שורשים עמוקים.

שדה צופים, מסמל את היכולת לצפות מהלכים קדימה ומציב את אתגר הדגל של המשמעות והאחריות לתכנון עתידי וראיית הנולד. כך המדרש, מאפיין את תדהמתו של בלעם והשתאותו נוכח המראה הניבט לעיניו: " אף בלעם הביט בהם ויצאה עינו כנגדן, שלא היה יכול ליגע בהם, שנאמר– וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל- אלו הם הדגלים. התחיל אומר- מי יכול ליגע בבני אדם אלה? מכירין את אבותיהם ואת משפחותיהם, שנאמר-  "שוכן לשבטיו", מכאן למדנו שהיו אלה הדגלים גדולה וגדר לישראל." (במדבר רבה ב', ד ') . אתגר הדגל שצבעיו – כחול לבן ומקורם במצוות הציצית ,המבליטה את אתגר האחריות והמשמעות לראייה עתידית- "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ. "

ראש הפעור, הנשקף על פני הישימון מסמל את השממה המוסרית ומציב את אתגר האדמה, של  המשמעות והאחריות להתנהגות ערכית  ומוסרית. כך אנו נפעמים מתשוקת הקללה של בלעם שהפכה לברכה, והפכה להיות מותג שעמו אנו פותחים מידי בוקר את יומנו החדש :" מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל." מפרש רש"י : " מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ "- על שראה פתחיהם שאינן מכוונים זה מול זה". הנה לפנינו, אתגר האחריות והמשמעות של האדמה , שהיא הבסיס והתשתית לחוסן מוסרי. כך בלעם נפעם בראותו את אוהלי בני ישראל הנטועים באדמה , ביתדות של – מוסריות וצניעות ושמירת האוהל המשפחתי מכל משמר. 

הנה כי כן, מורשתו של הנביא מיכה המורשתי בהפטרה לפרשתנו, משתקפת בשלושת אתגרי האחריות והמשמעות- המנורה, הדגל והאדמה, בהם עסקנו : "הִגִּיד לְךָ אָדָם, מַה טּוֹב; וּמָה ד' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם אֱלֹהֶיךָ ". (מיכה ו', ח').

מנורת המשפט, דגל החסד ואדמת המוסר והצניעות.

אך מיכה המורשתי, כפי שגם פרנקל ניסח בגישת הלוגותרפיה, ידע  שהאדם הוא בעל בחירה חופשית לקבל את הפשר והמשמעות  או לדחותם. זה רק תלוי ברצונו. כך מלמדתנו פרשתנו: "ויֹּאמֶר מַלְאַךְ ד' אֶל-בִּלְעָם, לֵךְ עִם-הָאֲנָשִׁים, וְאֶפֶס אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר-אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ, אֹתוֹ תְדַבֵּר; וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם, עִם-שָׂרֵי בָלָק". מפרש רש"י– "לֵךְ עִם-הָאֲנָשִׁים- בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו". כך גם הרמב"ם ( 1138-1204 ):"רשות לכל אדם נתונה-אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק-הרשות בידו ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו….אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה" ( הלכות תשובה, ה', א'-ב').

האחריות לאתגרי האחריות והמשמעות – המנורה, הדגל והאדמה, היא אך ורק נתונה בידינו.

כותב: ד"ר זאב פרידמן מנכ"ל עמותת מלב"ב

Jewish Approach for Granting Meaning

הגישה היהודית בהענקת משמעות, שייכות ותחושת ערך, לאנשים עם דמנציה ובני משפחותיהם – המקרה של מלב"ב בישראל הפרק באנגלית פורסם בספר בהוצאה לאור של קיימברידג’.

להמשך קריאה

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים ומידע מקצועי!

דילוג לתוכן