אני זוכר דרשה עוצמתית שנשא ניצול שואה בבית הכנסת בו התפללתי בילדותי בראש השנה. הדרשן עצם את עיניו ונשאם כלפי מעלה ופיו זעק פסוק מפרשתנו
פרשתנו ממשיכה בנאומו המתמשך של משה לאורך ספר דברים. נאומו הפעם עוסק בהצגת מודל החַבְרוּתָא. לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה בעולם הישיבות שבה זוג לומדים קורא
אנו ממשיכים גם בפרשתנו ללוות את משה רבנו בנאומו , המשתרע לאורך פרשות ספר דברים. נאומו של משה כפי שאנו נוכחים ונפעמים מעוצמתו, עוסק בעבר, בהווה ובעתיד.
משה בנאומו בפרשתנו, מתמקד בחשיבות מרקם היחסים בין אַחִים וַאֲחָיוֹת ומציין 15 פעם, את השם– אָחִיךָ . נאומו של משה בפרשתנו הוא נאום – האַחִים וַהאֲחָיוֹת : "לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת
משה רבנו בנאומיו לאורך ספר דברים ,נושא את נאומיו בראייה של זמן עבר ברטרוספקטיבה, אך גם בראייה עתידית. משה בנאומיו עורך סוג של יומן אוטוביוגרפי, שיש בו ראייה
נאומו של משה בפרשתנו, מאיר את אפקט תחושת הנטישה שבו היה שרוי עם ישראל באירוע חטא עגל הזהב, שקדם לאירוע שבירת הלוחות . כך מציג זאת משה בנאומו בפרשתנו
