פרשת השבוע מזווית אקטואלית, חברתית ומקצועית

קרח צרב בתודעתנו ובזיכרון הקולקטיבי ההיסטורי שלנו, את נרטיב המחלוקת. כך המשנה מציגה זאת: "כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא

משבר הציפייה מהנשיאים המרגלים בפרשתנו ,כבר מוטבע במילה– נשיא, בחידוד לשוני. במילה – נשיא, מופיעות האותיות: נ,ש,י,א, שניתן להרכיב אותן באופן כזה, שהן מכוונות לשתי משמעויות בינאריות : האחת, מייצגת מִלֵּאוּת, יֵּשׁ (נ שי א) והשנייה, מייצגת רִיק, אֵין ( נ ש יא ). כך

פרשתנו מאתגרת אותנו לדיון, בנושא מאד אקטואלי בימינו – הפרדת הרשויות השלטוניות. הפילוסוף הצרפתי מונטסקייה (1689-1755 ) כתב בספרו: "רוח החוקים" (1748) על הפרדת הרשויות. הוא טען, שכדי למנוע עריצות ולשמור על חירות

פרשתנו סמוכה השנה לחג השבועות. דומה שסמיכות זאת איננה מקרית, ומשתקפת בסוגיית גזלת הגר בפרשתנו: "וַיְדַבֵּר ד', אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר, אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ

גם מי שלא מתחבר ומתעמק בעולם האירוויזיון, לא יכול שלא לחוש גאווה והתרגשות,  עת נועם בתן צעד בטקס פתיחת האירוויזיון בווינה, לצלילי הבה נגילה ועם דגלי ישראל. כך גם סיפר נועם, שבעת

אנו נתונים כבר שנתיים ושבעה חודשים בימי  מלחמה, עם הפסקות אש תחת אש בצפון הארץ. בתקופה זאת, הוודאות היא, באין הוודאות והיציבות היא, באין היציבות. תקופה זאת גם מעטרת אותנו