פרשתנו סמוכה השנה לחג השבועות. דומה שסמיכות זאת איננה מקרית, ומשתקפת בסוגיית גזלת הגר בפרשתנו: "וַיְדַבֵּר ד', אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר, אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ
גם מי שלא מתחבר ומתעמק בעולם האירוויזיון, לא יכול שלא לחוש גאווה והתרגשות, עת נועם בתן צעד בטקס פתיחת האירוויזיון בווינה, לצלילי הבה נגילה ועם דגלי ישראל. כך גם סיפר נועם, שבעת
אנו נתונים כבר שנתיים ושבעה חודשים בימי מלחמה, עם הפסקות אש תחת אש בצפון הארץ. בתקופה זאת, הוודאות היא, באין הוודאות והיציבות היא, באין היציבות. תקופה זאת גם מעטרת אותנו
נו מייחדת את ערך קידוש השם: "וְלֹא תְחַלְּלוּ, אֶת שֵׁם קָדְשִׁי, וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אֲנִי ד', מְקַדִּשְׁכֶם. הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי ד' "
פרשת קְדֹשִׁים היא קלידוסקופ, של קודקס מצוות והנחיות, לדרך התנהגות יום יומית, המצופה ממנהיגי – המדינה, החברה, הקהילה והמשפחה, לביצור דמותה המוסרית והערכית של החברה בה אנו חיים.
מי מלחמת "שאגת הארי" הם ימים מאתגרים. כשהתותחים רועמים, מעל פני השטח לכאורה, אנו חווים סוג של אחדות והתלכדות של העם שבציון, להצלחת המטרה לבער את הרוע בדמות
