fbpx

דמנציה בכותרות – במה אובחן השחקן כריס המסוורת'?

הרשת העולמית געשה כששחקן הקולנוע המפורסם כריס המסוורת'  Christopher Hemsworth (39) הודיע על לקיחת הפסקה ממשחק, על רקע אבחונו כנשא של נטייה גנטית נדירה לאלצהיימר. המסוורת', המוכר בעיקר בתפקידו כאל הרעם ת'ור בסדרת הסרטים של מארוול, עבר בדיקה גנטית מקיפה במסגרת סדרה חדשה של חברת נשיונל ג'יאוגרפיק על המדע של הארכת החיים. כך, מול המצלמות, גילה כי ירש משני צדי המשפחה את הגן APOE4, המקושר לאלצהיימר. משמעות האבחנה היא שהוא נמצא בסיכון מוגבר להתפרצות  אלצהיימר בגיל צעיר. המסוורת' הוכיח את גבורתו גם מחוץ למסך הקולנוע, וסירב להצעת המפיקים לגנוז את הפרק. בכך סיפק לנו הזדמנות יקרה מפז להעלאת המודעות לדמנציה ומניעתה.

דמנציה וגנטיקה על רגל אחת

כאמור, המקרה של כריס המסוורת' הוא יחסית נדיר. הנטייה הגנטית לאלצהיימר אינה נפוצה, והיא תבוא לידי ביטוי רק במקרה שבו האדם ירש אותה משני הוריו. רוב המקרים של דמנציה מוגדרים כהתפרצות ספונטנית, שלא ניתן לקשר  אותה לנטייה גנטית. במילים אחרות, אם נעשה בדיקה גנטית מקיפה לאנשים שכבר אובחנו עם דמנציה, רק למעטים תמצא נטייה גנטית שיכולה להסביר את מצבם. עם זאת, ישנם סוגים של דמנציה שיותר מקושרים להשפעה של תורשה, כגון התפרצות של אלצהיימר בגיל צעיר, פרקינסון ודמנציה פרונטוטמפורלית  (FTD). יוצאות דופן הן מחלת קרויצפלד יעקב ומחלת הנטינגטון, בהן הסיכון התורשתי הינו גבוה במיוחד מכיוון שמדובר בגן דומיננטי שיכול לבוא לידי ביטוי גם אם רק אחד מההורים הוא נשא. 

לאבי או אמי יש דמנציה, האם כדאי לפנות לבדיקה גנטית?

כנראה שלא. מכיוון שברוב המקרים לא מדובר בדמנציה שהתפתחה על רקע תורשתי, בדרך כלל אין סיבה להיבדק ואפילו מומלץ לוותר על כך. אם מדובר במקרים שבהם הסיכוי למרכיב גנטי גבוה יותר כפי שצוין למעלה, אפשר להתייעץ עם רופא המשפחה בנושא ולשקול פנייה לייעוץ גנטי אצל רופא מומחה.

על מה כדאי לחשוב לפני שפונים לייעוץ גנטי בנוגע לדמנציה?

גם אם ישנו סיכון שאתם בעלי נטייה גנטית לסוג כלשהו של דמנציה, לפני שרצים להיבדק כדאי לקחת רגע ולחשוב על הנקודות הבאות:

  • אין כיום טיפולים מונעים עבור אנשים עם נטייה גנטית לדמנציה. אבל מומלץ לשמור על אורח חיים פעיל ובריא, בין אם אתם נשאים או לא.
  • נטייה גנטית לא אומרת שבוודאות תתפרץ דמנציה. אבל הסיכון קיים.
  • לעצם הידיעה שאתם נשאים של גן שמגביר את הסיכון לדמנציה יש מחיר. כשזה מגיע לקבלה של בשורות לא משמחות שאין איך להשפיע עליהן, לאנשים שונים יש העדפות וסגנונות התמודדות שונים. איך תרגישו אם תגלו שאתם בעלי נטייה גנטית לדמנציה? האם אתם טיפוסים שמעדיפים לדעת? האם הידיעה שאתם נמצאים בסיכון תדרבן אתכם להטמיע הרגלי חיים בריאים יותר? האם הייתם מתנהלים אחרת בחייכם אם הייתם יודעים שיש סיכוי גבוה שתלקו באלצהיימר בגיל צעיר? אולי דווקא תעדיפו לחיות כרגיל ולחסוך מעצמכם ומיקיריכם את החרדה המשתקת מפני הבלתי נמנע? אין פה נכון או לא נכון. זה תלוי בסגנון האישי שלכם, וכדאי לתת לעצמכם זמן לשקול זאת לעומק לפני שמקבלים החלטה.
  • אפשר למנוע העברה של המטען הגנטי לדורות הבאים. שיקול אחד שחשוב לקחת בחשבון הוא, אם אתם מתכננים להביא ילדים לעולם. בעזרת אבחון גנטי לפני השרשה (PDG) ניתן למנוע את ההעברה של הגן הבעייתי לדורות הבאים. עם זאת, מדובר בהליך מורכב הן מבחינה רפואית והן מבחינה אתית.
האם יש מה לעשות אם יש לי נטייה גנטית לדמנציה?

אומנם אין עדיין מענה רפואי למי שאובחנו כבעלי נטייה גנטית לדמנציה, אבל זה לא אומר שאין מה לעשות. המומחים ממליצים :

  • הקפידו על תזונה בריאה ומאוזנת. מומלץ במיוחד תפריט ים-תיכוני עשיר בירקות, קטניות ודגים, וצריכה מתונה של מוצרי חלב.
  • צרו לעצמכם הרגלי שינה טובים. בחברה המודרנית רבים סובלים מקשיי הירדמות, שינה לא מרעננת או מקוטעת או סתם לא מקפידים על כמות שעות שינה מספקת. אם זה המצב, פנו לטיפול ואל תזניחו!
  • שלבו פעילות גופנית בשגרה שלכם. מובן שלא לכולם יש זמן לפיתוח שרירים של גיבורי על, אבל גם פעילות מתונה יכולה ליצור שינוי משמעותי.
  • גם המוח זקוק לחדר כושר. אם צפיתם בסדרה, ראיתם את השחקן המפורסם "מאמן את המוח" על ידי ניווט ביערות ללא GPS או אפילו מפה לאחר ששינן את נקודות הציון. הבחירה בתרגיל התמצאות היא מעניינת. היא ככל הנראה מבוססת על מחקר מפורסם שמצא שאצל נהגי מוניות לונדוניים, ההיפוקמפוס, חלק במוח שאחראי על קידוד ושליפה זיכרונות, מפותח יותר ביחס לאוכלוסייה הכללית. הסיבה? לפני שאפליקציות הניווט נכנסו לחיינו, הם היו צריכים לזכור בעל פה את מפת העיר (שגודלה דומה לזה של גוש דן) ולהתמצא בה ללא עזרים בדיוק כמו כריס המסוורת' בערבות אוסטרליה. המחקר המדובר ותיק למדי, ובכלל לא בטוח שהיו מתקבלות תוצאות דומות בקרב נהגי מונית צעירים וטכנולוגיים. למען האמת, אתגר ניווט חד פעמי לא ישנה הרבה. השינוי נוצר כתוצאה מתרגול לאורך שנים, והאמת היא שרובנו כנראה לא נצא לניווטי שטח בתדירות מספקת. במקום, אפשר לאתגר את עצמנו בדרכים נגישות יותר: לפתור סודוקו (ולהחליף לתשבצים כשזה נהיה קל!), לוותר כשאפשר על ההנחיות של Waze, או להירשם לחוג ריקוד.

 

 

כתבה:

מאיה הכט, נוירו-פסיכולוגית שיקומית בהתמחות, מלב"ב לקהילה.

Jewish Approach for Granting Meaning

הגישה היהודית בהענקת משמעות, שייכות ותחושת ערך, לאנשים עם דמנציה ובני משפחותיהם – המקרה של מלב"ב בישראל הפרק באנגלית פורסם בספר בהוצאה לאור של קיימברידג’.

להמשך קריאה

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים ומידע מקצועי!

דילוג לתוכן