לצערנו, נפילות הן גורם מרכזי לתמותה בקרב קשישים עם דמנציה. אומנם נפילות הן נושא שעולה ביחס לכל בני גיל הזהב, אך הסיכוי של אנשים המתמודדים עם דמנציה ליפול הוא יותר מכפול ביחס לקבוצת בני גילם. יתרה מכך, למתמודדים שנפלו יש סיכוי גדול פי 5 להיות מאושפזים במסגרת סיעודית לעומת אלו שלא.
הליכה ותפקודי חשיבה
המפגש בין הירידה בתפקודי חשיבה לירידה בתפקודים הפיזיים האופייניים לגיל המבוגר, יוצר גורמים רבים לנפילות. מעבר לרגליים בריאות, הפעולה הלכאורה פשוטה של הליכה מצריכה סנכרון מורכב למדי של מגוון פעולות מוחיות. כשאנחנו הולכים, אנו משקללים כמות רבה של מידע חזותי על הסביבה, פידבק חושי מהגוף (למשל, האם הרצפה ישרה? מחליקה?) ועוד. על בסיס המידע שאספנו, נתכנן תנועה שתקדם אותנו לכיוון הנכון אך תעקוף מכשולים ותשמור על יציבות, ורק אז נשלחת פקודה לשריר – תוך ניטור של היציבות במהלך הפעולה ותגובה במקרה הצורך. כל אחת מן הפעולות המתוארות מבוצעת ע"י חלק אחר במוחנו, וכולן חיוניות להליכה תקינה. אם כך, אין זה מפתיע שליקויים בדפוסי הליכה יכולים להופיע כבר בשלבים הראשונים של דמנציה.
מעבר לליקויים בתפקודי חשיבה שקשורים להליכה עצמה, דמנציה יכולה לגרום למגוון רחב של תופעות שמעלות את הסיכון לנפילה בעקיפין, כגון: התגברות של התנהגות אימפולסיבית, נטייה לשוטטות, ליקויים בתפיסה מרחבית ועוד.
מה אפשר לעשות?
זיהוי של גורמי סיכון ונקיטת אמצעי זהירות יכולים למנוע אסון:
- בעיות יציבה – ליקויים בהליכה ושיווי משקל יכולים להיגרם מהיחלשות שרירים עקב חוסר פעילות או בעקבות פגיעה בחלקים במוח שאחראיים על תנועה. הקפדה על פעילות גופנית ובמקרה הצורך אימוני פיזיותרפיה שיעזרו לפצות על המגבלה הפיזית יכולים להביא לשיפור. ניתן גם לפנות להתאמת עזרי הליכה אצל מרפאה בעיסוק. ההתאמה חיונית כיוון שמקל הליכה או הליכון שאינם מותאמים באופן אישי יכולים לגרום נזק. אפשר לקבל ייעוץ בנושא מהמרפאות בעיסוק של מלב"ב לקהילה או במסגרת הקופ"ח. חשוב לקחת בחשבון שהתניידות עם עזרים מצריכה מאמץ קוגניטיבי יותר מהליכה רגילה, ויכול להיות שבהמשך הירידה בתפקודי חשיבה יהיה צורך להחליפם או לוותר עליהם, גם אם מבחינה פיזית לא נראה שינוי.
- בעיות רפואיות – ישנן תרופות פסיכיאטריות ותרופות לבעיות לב שמהוות גורם סיכון לנפילה. כדאי להתייעץ עם רופא בתחום רלבנטי כדי לברר סיכונים ולבדוק אפשרות להתאמות. כך או כך, אין לשנות טיפול תרופתי ללא ייעוץ מקצועי! בנוסף, מגוון מחלות כמו יתר לחץ דם יכולות לגרום לבעיות יציבות. מומלץ לפנות לבדיקה תקופתית, במיוחד כשישנם קשיי תקשורת שלא יאפשרו ליקיריכם לדווח על קשיים פיזיים.
- סביבה – רהיטים צפופים, שטיחים שאינם צמודים היטב לרצפה, רצפה חלקה, כיסאות לא יציבים… כל אלו יכולים להוביל לנפילה. כאשר הם נמצאים בסביבה חדשה ולא מוכרת הסיכון גדל עוד יותר. יש כיום מגוון שירותים עירוניים ודרך קופות החולים לביצוע התאמות בטיחות ונגישות למרחב הביתי. מומלץ לעשות שינויים דומים גם במקומות שאליהם מגיעים לביקור, כמו הבית של המטפלים העיקריים. מחוץ לבית, גורמי הסיכון אינם רק פיזיים. מלבד מדרגות ומדרכות רטובות בחורף, קשה יותר לשים לב למכשולים במקביל לעומס הקוגניטיבי והבלבול, שיכולים לגרום קשיי התמצאות.
- ירידה בתפקודי חשיבה – אם יקיריכם מתמודדים עם קשיי התמצאות, אימפולסיביות או נטייה לשוטטות אפשר להתייעץ עם מרפאה בעיסוק או מטפלת קוגניטיבית לגבי כללי בטיחות שיעזרו למנוע נפילות.
לא תמיד אפשר למנוע נפילה – אבל אפשר לדאוג לרשת ביטחון
לצערנו, לעיתים קרובות בני המשפחה מעודדים את יקיריהם לנוע פחות ולהישאר בישיבה מחשש לנפילה. החשש אומנם מובן, אך הימנעות מפעולות ניידות (עמידה, הליכה, התכופפות, קימה ממיטה או כיסא) תגרום בסופו של דבר להיחלשותן – ולסיכון מוגבר. התאמה של הסביבה ותרגול מעברים באופן בטוח עם אנשי מקצוע יאפשרו התניידות עצמאית תקופה ארוכה יותר, ויפחיתו את הסיכון לנפילות.
פתרון נוסף ולא פחות חשוב הוא השגחה. נפילות בבית מסוכנות במיוחד לאנשים מבוגרים החיים בגפם. ידוע שמעבר לנזקי הנפילה, אם הם אינם מסוגלים להגיע לטלפון להזעיק עזרה הם עלולים לסבול מנזקים חמורים בהרבה. לחצן מצוקה זמין או נוכחות ערנית וקשובה של אדם נוסף בבית יכולה להציל חיים!
הכנסה של אחד מהם לבית בשלב מוקדם יכולה לחסוך הרבה כאב, אבל זו אינה החלטה פשוטה. גם הכנסה של לחצן מצוקה לפני שקרה משהו יכולה לעורר מתיחות. כמו תמיד, אנחנו ממליצים לנהל שיח פתוח על היתרונות והחסרונות – ולבחור בדרך שתשמור על יקיריכם אך גם תכבד את רצונם.
אנחנו כאן בעמותת מלב"ב לענות על כל שאלה, ולעזור למצוא את הפתרון.
כתבו:
מאיה הכט, נוירופסיכולוגית שיקומית (MA) בהתמחות, מלבב לקהילה
אוריה ליבוביץ-שמריה, מרפאה בעיסוק, מלבב עד הבית
