המילה "נגישות" גורמת לרובנו לחשוב על רמפות למעבר כיסא גלגלים, או אולי על חניות נכים. זה נכון שהן מהוות חלק חשוב בהנגשה של הסביבה, אבל מדובר במונח רחב בהרבה. העיסוק בנגישות הוא למעשה בחינה כיצד לעצב את הסביבה (או החפץ) כדי לעודד שימוש נכון, עצמאי ובטוח. היא המפתח לעצמאות של אנשים עם מוגבלות, ויכולה להיות ההבדל בין אדם סיעודי לאדם עצמאי.
נסו למשל לדמיין את חייהן של שרית ועליזה. שתיהן בנות 70+, אובחנו עם דמנציה בינונית, וסובלות מפגיעה בזיכרון לטווח קצר וליקויים ראייה. בנוסף, לשתיהן יש קשיים מוטוריים, והן נעזרות בהליכון. שרית גרה ביישוב קטן, בבית פרטי בעל שתי קומות וללא מעלית. לעומתה, עליזה גרה בעיר, בדירה עם מפלס יחיד בבניין עם מעלית. למרות שמבחינה פיזית וקוגניטיבית מצבן דומה, מובן מאליו שההבדל באורח חייהן משמעותי מאוד. שרית תזדקק לעזרה רבה בבית, שאל חלקו היא כבר לא יכולה להגיע בכוחות עצמה. כיוון שהיא גרה ביישוב קטן, אובדן היכולת לנהוג משמעותי יותר. לעליזה, לעומת זאת, יש את האפשרות להמשיך להתנהל בבית בכוחות עצמה. בזכות התחבורה הציבורית היא יכולה להמשיך להתנייד באופן עצמאי תקופה ארוכה יותר.
מובן שלא תמיד ניתן להעתיק מקום מגורים לסביבה נגישה יותר, אבל זה לא אומר שאין מה לעשות. נגישות, כאמור, היא מונח רחב. היא מתייחסת להתאמה של מגוון היבטים בחיי היום יום לצרכים הייחודיים של האדם – וכל אחד מהם יכול להביא לשיפור משמעותי באיכות החיים. לדוגמא, עבור חולי פרקינסון כף שמתאימה את עצמה ומפצה על הרעידות של היד יכולה לאפשר להם לאכול באופן עצמאי. עבור מי שמתמודדים עם קשיי התמצאות, הנגשה יכולה להיות שילוט לחדרים, או סידור נוח ואינטואיטיבי יותר של הבית.
עצמאות לכל הצדדים
היכולת לתפקד באופן עצמאי היא חיונית לתחושת המסוגלות, השייכות והזהות שלנו כבני אדם. לכולנו יש תפקידים במסגרת המשפחה, במעגלי חברים או בשכונה שמהווים חלק ממי שאנחנו. אולי אנחנו מכינים בכל חג את המנה שכולם מחכים לה, מארחים נהדרים או ידועים כבעלי ידי זהב שיכולים לתקן הכול. לא רק תחושת המסוגלות נפגעת כשאיננו יכולים לבצע מטלות שעשינו שנים. אובדן של היכולת למלא את התפקיד החברתי שלנו לרוב מלווה גם בצמצום של הקשרים החברתיים, ובסופו של דבר לניתוק.
השפעה לא פחות חשובה של שימור העצמאות של מתמודדים עם דמנציה היא ההקלה על המטפלים העיקריים. התמיכה במטופלים סיעודיים גובה מחיר יקר מבחינה נפשית ופיזית מהקרובים להם. בטווח הקצר, ההשקעה בנגישות ובלימוד המתמודד כלים לתפקוד עצמאי יכולה להיות מתישה בפני עצמה. באופן טבעי גם עשויים לעלות חששות לביטחונם. אין ספק שזה אתגר לא קל, אך בטווח הארוך הוא משתלם.
איך יוצרים בית נגיש?
אנשי מקצוע שמתמחים בהנגשה של הבית יכולים לעזור לעשות התאמות. מהרחבת מעברים לכיסא גלגלים, דרך התקנת מעקות בטיחות וכלה בסידור מחדש של החדרים והרהיטים כדי להקל על התמצאות ולהפחית גורמי סיכון לנפילה. גם שלטים והדגשה באמצעות צבעים בולטים יכולים מאוד לעזור להתמודד עם מגבלות שנגרמו מדמנציה. עבור אחרים, שיפור תנאי האקוסטיקה בבית יכול מאוד לעזור להתמקד בשיחה מבלי להצטרך לסנן רעשים. האפשרויות מרובות, והבחירה נעשית על פי הצרכים האישיים של כל אדם, בתנאים הקיימים בבית ובמשאבים הכלכליים שלרשותו.
אם נחזור למקרה של עליזה ושרית, אפשר להבין שנגישות היא לא רק בתוך הבית. מתמודדים עם דמנציה יכולים גם בשלבים מתקדמים לחזור על מסלול הליכה מוכר אם הדרך נגישה (מדרכה ישרה ורחבה, שילוט ברור). ייתכן שעבור שרית, היציאה לטיול קבוע בשבילים הבטוחים והמוכרים של היישוב תספק בילוי עצמאי ורב משמעות שלא קיים במרחב עירוני סואן. ליכולת להגיע באופן עצמאי לבקר חברים או לבילוי במתנ"ס חשיבות עצומה לתחושת תפקוד ושימור קשרים חברתיים.
קצת עצות מעשיות לנגישות ולעצמאות:
● התייעצו עם מומחים – מומלץ לפנות למרפאים בעיסוק של קופת החולים או הביטוח הפרטי, או למורשי נגישות פרטיים (אבל חשוב לוודא שיש להם תעודה!). הם יעזרו לכם לעשות את ההתאמות הנחוצות בהתאם למצב הייחודי של יקירכם.
● להתחיל מוקדם – מעבר לדירה מתאימה, הליכה יומית במסלול מוכר, עיצוב מחדש של הבית שנועד להקל על התמצאות, או הכנסה של כלים חדשים שיקלו בהמשך (כמו החלפת הגז באינדוקציה) כדאי מאוד לעשות לפני שיש בעיה, או לכל הפחות בשלבים המוקדמים של המחלה. אחר כך יהיה יותר קשה להתרגל וללמוד. עבור בני 60 ומעלה, אם יש תכנון לעבור דירה או לשפץ את בית המגורים, מומלץ לחשוב קדימה ולדאוג לנגישות של הדברים החשובים לנו מראש – כשאנחנו עדיין במצב טוב.
● לרענן מדי פעם – הצרכים של יקירכם ישתנו עם הזמן. אם חל שינוי במצב הבריאותי, כדאי לעשות התאמות.
● עצמאות היא בחירה – חשוב לזכור שעצמאות זה לא דבר שאפשר לדחוף אליו בכוח, ונגישות היא לא מטה קסם. גם עם כל הכלים ה"נכונים", היא יכולה לדרוש הרבה אנרגיה מהמתמודד. לכן כדאי להשקיע מאמץ בדברים בהם יש ליקירנו מוטיבציה לעצמאות. לכן כדאי להשקיע מאמץ בדברים שחשובים לו (ולא לנו). שינויים קטנים יכולים להביא לתוצאות גדולות.
● גם עצמאות חלקית היא משמעותית – לפעמים לא ניתן להשיג עצמאות מלאה, אבל אפשר ורצוי לעשות שלבים מסוימים מתוך המטלה לבד. למשל, טיגון יכול להיות מסוכן – אבל ההכנה של הקציצות לפני כן עדיין אפשרית ותחושת השותפות היא משמעותית.
● כשקשה לצאת, אפשר לקבל שירות ממלב"ב עד הבית – העמותה שלנו מנגישה מגוון רחב של שירותים למתמודדים עם דמנציה ובני משפחתם. מפגשים אונליין, אנשי טיפול שמגיעים עד הבית הרצאות, סדנאות ועוד אפשר למצוא באתר שלנו.
כתבו :אוריה ליבוביץ-שמריה, מרפאה בעיסוק, מלב"ב עד הבית
מאיה הכט, M.A בנוירופסיכולוגיה שיקומית, מלב"ב לקהילה
