האם ירידה בזיכרון היא גזירת גורל של ההזדקנות? קבוצה נדירה ומסקרנת של בני 80, 90 ואף יותר, מצליחה לשמור על יכולות קוגניטיביות יוצאות דופן: הם זוכרים היטב, לומדים דברים חדשים, חושבים בבהירות ומתפקדים באופן שמעורר השתאות גם בקרב חוקרי מוח.
הם מעוררים עניין רב משום שהם מספקים הצצה לאפשרות שהמוח האנושי יכול להזדקן בצורה שונה מכפי שחשבנו.
מי הם אנשים אלו ?
כאמור, מדובר במי שהגיעו לגיל מופלג, לזקנה מאוחרת ולמרות זאת, ובניגוד למצופה, היכולות הקוגניטיביות שלהם לא נופלות מאלו שצעירים מהם בעשרות שנים.
חוקרים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בארצות הברית, שחקרו אנשים מבוגרים בעלי ביצועי זיכרון הדומים לאלו של אנשים בשנות ה-50 וה-60 לחייהם, הגיעו למסקנה שמדובר על קבוצה נדירה במיוחד, שמצליחה לשמר את תפקוד המוח למרות תהליכי ההזדקנות הטבעיים, ובכך מספקים לחוקרים רמזים חשובים לגבי הגורמים שעשויים להגן על המוח מפני ירידה קוגניטיבית ודמנציה.
המחקר מאוניברסיטת נורת'ווסטרן
אחד המרכזים הבולטים בחקר התופעה הוא אוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו. החוקרים שם עוקבים אחר אנשים מעל גיל 80 שמציגים ביצועי זיכרון דומים לאלה של אנשים צעירים מהם בעשרות שנים. בבדיקות מוח נמצא כי אצל אנשים מבוגרים אלו, אזורים הקשורים לזיכרון, ובהם קליפת המוח, שומרים על נפח גדול יותר. בנוסף, המוח שלהם מצטמק בקצב איטי יותר בהשוואה לבני גילם.
ממצא חשוב נוסף הוא שגם כאשר נמצאו אצל חלקם שינויים מוחיים האופייניים לדמנציה ואלצהיימר, הם לא פיתחו בהכרח ירידה קוגניטיבית משמעותית. עובדה זו הובילה לשאלה מרכזית במחקר: מה מאפשר לאנשים מסוימים להמשיך לתפקד היטב למרות השינויים הביולוגיים במוח?
שלושת מנגנוני החוסן של המוח
שלושה מושגים מרכזיים מסבירים את היכולת הזו: הראשון הוא עתודות המוח, המתייחסות למבנה הפיזי של המוח – גודל, מספר תאי העצב וריבוי הקשרים ביניהם. מוח בעל עתודה גדולה יותר מסוגל לספוג נזקים מבלי שתופיע פגיעה תפקודית.
השני הוא עתודות קוגניטיביות, המתארות את היכולת של המוח לעבוד ביעילות ובגמישות. כאשר אזור מסוים נפגע, המוח מסוגל לגייס מסלולים חלופיים ולהמשיך לתפקד.
השלישי הוא תחזוקת המוח, כלומר היכולת לשמר לאורך שנים את בריאותו של המוח ולהאט את תהליכי ההזדקנות.
לא רק גנטיקה: גם דרך החיים חשובה
הגנים (והמזל) בהחלט משפיעים, אך אינם מספרים את כל הסיפור. פעילות גופנית, אתגר מנטלי מתמשך, שליטה בגורמי סיכון כמו לחץ דם גבוה, הימנעות מעישון והפחתת סטרס עשויים להפחית את הסיכון לדמנציה.
לצד אלה, בולט במיוחד מרכיב אנושי עמוק יותר: אנשים מבוגרים אלו מתאפיינים בקשרים רגשיים יציבים עם בני משפחה, חברים או קהילה כלשהי – תוצר של אישיות מוחצנת יותר.
חוסן נפשי ותחושת משמעות
מאפיין נוסף הוא החוסן הנפשי הגבוה של אנשים מבוגרים אלו. הם מצליחים להתמודד עם אובדנים, שינויים ואתגרי החיים מבלי לאבד את תחושת הכיוון והמשמעות. לפי החוקרים, ייתכן שדווקא תחושת המשמעות בחיי היום-יום מספקת למוח שכבת הגנה נוספת ומחזקת את יכולתו להתמודד עם הזדקנות.
לא כל אחד יכול
לא כולנו נהיה כאלו, אך המחקר מצביע על כך שהמוח עמיד וגמיש יותר מכפי שנהוג לחשוב, ושישנם גורמים ביולוגיים, נפשיים וחברתיים שמסייעים לו לשמור על תפקוד גבוה לאורך שנים.
ההזדקנות אינה תהליך אחיד, ובמקרים מסוימים ניתן להגיע לגיל מבוגר מאוד עם זיכרון חד, תחושת משמעות וחיים פעילים ומלאים.
זקוקים להכוונה או למידע נוסף? אנו בעמותת מְלַבֵּב נמצאים כאן עבורכם עם מידע, כלים וליווי שיסייעו לכם לבחור נכון, להמשיך ולשמור על היקרים לכם, תוך שמירה על הבריאות שלכם.
לפרטים נוספים על השירותים שלנו והדרכים בהן נוכל לסייע, אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת.
צרו עמנו קשר: טלפון 1700-70-4533 או באתר www.melabev.org.il.
מאת: שרון שילוח, גרונטולוגית, עמותת מְלַבֵּב
