בדידות של אזרחים ותיקים בזמן מלחמה: לא חייבים לעבור את זה לבד

בימים של מלחמת שאגת הארי, שבהם ישראל מתמודדת עם ירי מאיראן ומהחיזבאללה, אזעקות ושהייה ממושכת במרחבים מוגנים, רבים מהאזרחים הוותיקים חווים לא רק פחד וחוסר ודאות, אלא גם בדידות עמוקה יותר. השגרה מתערערת, המפגשים מצטמצמים, ולעיתים גם הדרך לבקש עזרה מרגישה קשה יותר.

למה הבדידות עלולה להחריף דווקא עכשיו?

בגיל המבוגר, קשר אנושי הוא לא מותרות אלא צורך של ממש. ארגון הבריאות העולמי מדגיש שבדידות ובידוד חברתי הם גורמי סיכון משמעותיים לבריאות הנפש בגיל המבוגר, ושפעילות חברתית משמעותית יכולה לשפר רווחה, שביעות רצון מהחיים ואיכות חיים. בזמן חירום, כשהחדשות מציפות, התנועה מוגבלת והחרדה גוברת, תחושת הלבד עלולה להתעצם עוד יותר.

מה אפשר לעשות?

לא צריך לפתור הכול ביום אחד. לפעמים צעדים קטנים עושים הבדל גדול:

  • לקבוע קשר יומי עם אדם אחד לפחות: שיחת טלפון, וידאו או הודעת קול.
  • לצמצם חשיפה רציפה לחדשות: להתעדכן בזמנים קבועים במקום להישאר מול המסך כל היום. להעדיף צפייה בסרטים ובסדרות מהנים.
  • לשמור על סדר יום פשוט: ארוחות מסודרות, מקלחת, לבוש נעים, תרגילי תנועה קלים אם אפשר.
  • להכין רשימת אנשי קשר קרובים במקום זמין, כדי שלא להישאר לבד ברגע של לחץ.
  • לומר בקול רם מה מרגישים. עצם השיתוף מפחית עומס רגשי.
  • לשמור על קשר עם אחרים גם בעזרת וואטסאפ או אמצעים דומים.


ומה יכולים לעשות בני משפחה ומטפלים
?

גם כשאי אפשר להיות פיזית יחד, אפשר לייצר נוכחות אמיתית: נסו ליזום קשר תכוף יותר: שיחה קצרה בבוקר והודעה בערב, למשל, יכולות להפוך את היום כולו לבטוח יותר. חשוב לדבר לאט, לחזור על הנחיות פשוטות ולבדוק לא רק צרכים כמו אוכל או תרופות, אלא לאפשר למבוגרים לאוורר תחושות.

כדאי גם לשים לב לסימני מצוקה: הסתגרות, בלבול מוגבר, בכי, ירידה באכילה, חוסר שינה או אמירות כמו "אני לא רוצה להטריח" – אל תבטלו את הקושי. נסו לשדר קרבה והקשבה. שתפו גם אתם את הצד השני במה שעובר עליכם. תגלו שזה מקל על הזרימה של השיחה ומאפשר גם לכם קצת לשתף ולספר.

בהמשך אפשר לבדוק אם נדרש סיוע מקצועי או קהילתי – בעיתות מלחמה לעיתים, נרקמות התנדבויות ברשויות מקומיות או בעמותות שמטרתן ביקורי בית והפגת בדידות בזמני חירום.

מילה לסיום

בזמן מלחמה, בדידות יכולה להיות שקטה אך מכבידה מאוד. דווקא עכשיו חשוב לזכור: קשר אנושי, שגרה קטנה ותשומת לב יומיומית הם לא דבר שולי – הם חלק מהחוסן הנפשי, של כולנו.

מי שזקוק לעזרה לא צריך להישאר עם זה לבד.

זקוקים למידע נוסף? אנו בעמותת מְלַבֵּבנמצאים כאן עבורכם עם מידע, כלים וליווי שיסייעו לכם לבחור נכון, להמשיך ולשמור על היקרים לכם, תוך שמירה על הבריאות שלכם.

לפרטים נוספים על השירותים שלנו והדרכים בהן נוכל לסייע, אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת.

צרו עמנו קשר: טלפון 1700-70-4533 או באתר  www.melabev.org.il.

 כתבה: שרון שילוח, גרונטולוגית, עמותת מְלַבֵּב

  

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים ומידע מקצועי!