יחד עם תהליך ההזדקנות, מתחילים שינויים בתהליכי חשיבה שאינם בהכרח קשורים לדמנציה.
למעשה, כבר בגיל 40 נראית ירידה הדרגתית בתפקודי חשיבה, והיא הופכת בולטת במיוחד בגילאי 65 ומעלה.
יחד עם זאת, מחקרים הראו שהשינויים אינם כלליים, אלא קשורים ליכולת המכונה "מיקוד קשב". כלומר, עם הגיל יש שחיקה ביכולת שלנו להתמקד במה שאנחנו עושים באותו רגע, מבלי להיסחף אחרי הסחות. למשל, בגיל מבוגר כנראה שיהיה לנו יותר קשה להתמקד בקריאת ספר ולא להיות מוסחים מרעשים כמו נביחות של הכלב של השכנים.
קשיים במיקוד קשב יכולים להיראות לפעמים כמו בעיות זיכרון. לדוגמא, מוסחות יכולה לגרום לנו לשכוח מה רצינו לעשות בדרך למטבח, פשוט כי ראינו מישהו במסדרון ונזכרנו שרצינו לספר לו משהו. כמובן שגם לאנשים צעירים זה קורה, אבל פחות. הדבר דומה לשינויי הזדקנות של יתר הגוף. עם הזמן נראה שיערות לבנות, ירידה במסת שריר – וגם שינויים במבנה המוח שגורמים לירידה בתפקודי חשיבה.
מה ההבדל בין שכחה של הזדקנות לשכחה של דמנציה?
מחלת אלצהיימר, למשל, פוגעת ביכולת שלנו ליצור זיכרונות. אדם מבוגר שיכולת מיקוד הקשב שלו נפגעה כנראה ישכח דברים מדי פעם, אבל כיוון שהזיכרון עדיין תקין הוא יוכל לשלוף את המידע בעזרת רמזים. למשל, כשבדרך למטבח הוא ישכח מה רצה לעשות, אם יסתכל בתוך המקרר אולי יראה את החלב וייזכר שרצה להכין קפה. במקרה של אדם עם אלצהיימר, רמזים לא יעזרו כי הזיכרון פשוט לא נוצר. המוח לא "רשם" שהוא רוצה להכין קפה, ואין מה לשלוף מהזיכרון.
הבדל נוסף הוא שבעוד הזדקנות פוגעת רק ביכולת שלנו להתמקד, דמנציה יכולה לפגוע במגוון רחב מאוד של תפקודים. במקרה של אלצהיימר, לדוגמא, נראה פעמים רבות תופעות כמו שינויים בחוש הריח, קשיי התמצאות במרחב או בזמן, קשיי התארגנות ועוד. בסוגים אחרים של דמנציה הזיכרון עשוי להישאר תקין, בזמן שתפקודים אחרים נפגעים: היכולת לדבר ולהבין שפה, ראייה, תנועה ואפילו האישיות.
מתי לפנות לבדיקה?
כל שינוי שאינו חולף מצריך בדיקת רופא. ראשית, עצם ההבנה עם מה מתמודדים יכולה להקל מאוד. התמודדות עם ירידה בתפקודי חשיבה בגיל מבוגר – ולו הקלה ביותר – יכולה לעורר חרדה לא מבוטלת. רבים חשים אובדן שליטה, וחוששים מהאפשרות שמדובר בסימני ראשונים של דמנציה. אם זה המצב, אבחון יכול להיות מאוד מרגיע, ולתת את הכלים הנכונים להתמודדות עם השינויים. חשוב לדעת ששינויים בתפקודי חשיבה יכולים להתרחש גם בתקופות של עומס רגשי או קוגניטיבי, כשאנחנו לא ישנים טוב ועוד.
שנית, כאשר מדובר בדמנציה, אבחון מוקדם הוא חשוב מאוד. לדוגמא, במקרה של דמנציה וסקולרית אפשר למנוע את ההתדרדרות בעזרת טיפול נכון. גם אם לא ניתן לעצור את המחלה, זיהוי בשלבים ראשונים מאפשר לעשות שינויים בבית ובהרגלי החיים שיעזרו בהפחתת תסמינים והסתגלות טובה שישמרו את איכות החיים זמן רב יותר.
קבלת אבחנה חדשה של דמנציה היא חוויה מורכבת ומבלבלת – אנחנו כאן בעמותת מלב"ב לענות על כל שאלה לכל אורך הדרך.
כתבה:
מאיה הכט, נוירופסיכולוגית שיקומית בהתמחות, מלב"ב לקהילה
