בארבע עיניים עם תמר סמל, גרונטולוגית קלינית (M.A) מומחית לטיפול באנשים עם אלצהיימר ומורה מוסמכת לשיטת התיקוף/01/07/2021
את הראיון ערכה יפעת רווה - מייסדת מיזם SWITCH ON MUSIC קידום המודעות לכך שחולי דמנציה ואלצהיימר לעולם לא מפסיקים להרגיש
בשנת 2001 באחת הגיחות של תמר סמל מצרפת, הביאה איתה לארץ את שיטת "התיקוף". תכלית השיטה היא יצירת קשר ותקשורת מילולית ולא מילולית עם אנשים שיכלתם להשתמש בשפה נפגעה, בדרך כלל על רקע של דמנציה מסוג אלצהיימר.
נושאת ניסיון של אלפים, תמר סמל פוגשת קשישים לא מתמצאים, צוותים, בני משפחה ואינסוף סיפורים, כל מקרה וסיפור הוא ידע שנצבר לנסיון רב.
תמר סמל, גרונטולוגית קלינית, מאסטר בגרונטולוגיה מאונ' פאריס XII.
את תמר הכרתי בזמן הקורונה, עמותת מלב"ב הנותנת מעטפת לסובלים מדמנציה ואלצהיימר ארחה את תמר למפגשים על שיטת ה”תיקוף" Validation. תמר בזום מפאריז הרביצה בנו תורה וגם "קללות" פה ושם, הסברים בהמשך.
את גישה ושיטת הValidation- פיתחה נעמי פייל, תמר היא תלמידתה האישית.
"שיטת תיקוף", מתן תוקף היא שיטה הוליסטית המאפשרת יצירת קשר והחזקתו, עם בני אדם זקנים שאובחנו בדמנציה מסוג אלצהיימר. כלי חשוב נוסף בסל הכלים של המטפל.
תמר חיה בצרפת ופועלת על פי השיטה מעל 20 שנה, חברה בעמותה לקידום ה"תיקוף" בצרפת, ה- APVAPA, פוגשת בכל יום אנשי צוות במחלקות ובדיורים המוגנים, מטפלים סיעודיים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, צוותים מכל קשת הטיפול עוברים הכשרה בסדנאות שלה. "אם אאבד את בינתי, אני מקווה שיטפלו בי אנשים שלימדתי, ושהם שיבינו אותי, אנשים המכירים את הגישה ועובדים עם השיטה"
טיפול באמפתיה
הדבר הראשון והבסיסי בשיטת התיקוף הוא אמפתיה. פייל תכננה לקרוא לשיטה EMPATHY THERAPY השם היה תפוס וכך נבחרה המילה VALIDATION שהוא מתן תוקף לאמוציות. על אף השינוי בשם, בבסיס כל הדברים האמפתיה, "בלעדיה זה לא יעבוד, ללא אמפתיה אי אפשר ליצור תקשורת" אומרת תמר.
"אמפתיה היא צעידה בעקבותיו של האחר" אומרת נעמי פייל, "היא בונה את בטחונו של האדם במטפל, והביטחון מביא כוח. הכוח מחדֵש רגשות של ערך עצמי, וערך זה מפחית עָקָה – סטרס.
עם אמפתיה, המשתמש ב"תיקוף" מכיר ברמזים וסימנים קלים ועוזר להפוך רגשות למילים, כך ניתן תוקף וערך לאדם הזקן ומשקם את כבודו." "יש מובן ומשמעות למילים ולהתנהגות גם כשלא מתמצאים, גם למה שנראה לנו חסר משמעות" אומרת תמר.
השיטה בנויה על 11 עקרונות ונשענת על הנחות תאורטיות שפותחו על ידי תיאורטיקנים רבים: פרויד, יונג, אריקסון, מאסלו, קרל רוג'רס, וודוורד, פיאז'ה ועוד.
עצם יצירת השיחה והחיפוש אחר מענה יכול להביא רוגע למטפל-מטופל. "באמפתיה לא צריך בכלל לדבר" אומרת תמר.
ואולי זה כן מובן?
"באחת הפעמים שהגעתי לבית אבות ראיתי אדם שוכב מתחת למיטה. הוא נהג לשכב שם בכל בוקר, עשה תנועות מוזרות בתחתית המיטה ואי אפשר היה להוציאו משם. בהבנה שיש משמעות למעשיו אמרתי לו: "אתה נראה מאוד עסוק" והוא ענה "כן, המעצורים הלכו" הבנתי שהוא מתקן אוטו. מהצוות הבנתי שהיה מכונאי רכב. אם הייתי יודעת מראש, לא הייתי צריכה לשאול אותו. כך ללא תודעה, הוא סיפק לעצמו את הצורך האוניברסלי, לעבוד, להיות מועיל…"
ברגע שמבינים שיש משמעות, מתחיל תהליך של נתינת תוקף, יש ללמוד את כלי התקשורת המשמשים כגשר בין המטפל למטופל. מקורם בעיקר משיטת ה- NLP, ו"ביחסי העזרה" של רוג'רס & גורדון.
"לכל אדם בכל זמן יש צורך, גם מה שנדמה כאינו מובן הוא ביטוי של צורך, הישיש המבולבל משתמש רבות בסמלים גם אם לא במודע." אומרת תמר ושולפת את פירמידת הצרכים של מאסלו.
"אם נצליח לפענח את הצורך, ברוב המקרים יצליח האדם להרגע"
"האישה אומרת שגנבו לה טבעת (טבעת זה סמל) היא מאשימה איש צוות, אולי היא בעצם אומרת שגנבו לה את האהבה? עם כלי התיקוף אפשר להגיע לפענוח, גם כשנדמה לא מובן כלל"
בחדר האוכל נותנים לגברת צלחת והיא אינה נוגעת באוכל. מטפלים שלא מכירים את השיטה אומרים: "למה את לא אוכלת? זה בריא, טעים, זה טוב" והגברת ממשיכה וצועקת על אשת הצוות: "את נותנת לי לאכול תרנגולת חולה".
בדיוק באותו טון, באותו הצליל והבעת הפנים אני עונה לה, מעתיקה את מה שעשתה הגברת ואומרת לה: "זו התרנגולת הכי גרועה שאכלת אי פעם?" אני משקפת אותה כמו מראה. "בטח" עונה לי האישה. ואני שואלת שוב "את מכירה תרנגולת או ארוחה יותר טובה?" והיא ענתה, "כן, שלי, אני בישלתי לראש העיר, לרופא ולנכבדי העיר, כולם היו אצלי, אצלי היה אפשר לאכול מהרצפה" ואני ממשיכה לתת תוקף לדבריה: "באמת, האנשים האלה באו לאכול אצלך? ומה הגשת להם לאכול?" על פי מאסלו אנו רואים כאן את הצורך בהכרה. הצורך בהכרה הוא מזון ומזור לנשמה, תארו לכם שלא הייתם מקבלים הכרה במה שאתה עושים?"
נתינת תוקף לאמוציה ולא להתנהגות
תמר עושה הפרדה מסודרת בין אמוציה שהוא רגש ראשוני העולה עקב צורך לא ממומש ובין "רגש" שהוא פנימי מתמשך. לא פעם מקללים את המטפלים, חסרי ההתמצאות מוציאים את האמוציות שלהם על המטפלים, "צריך לזכור שהאמוציה גם אם היא מאוד רועשת, לוקחת כ- 20 דקות. הכי מפריעה היא האגרסיביות, שמחה לא מטרידה אותנו, אך גם לה ניתן מקום, אנו נותנים תוקף לכל האמוציות".
"האמוציה פורצת כשנוצר צורך – כואב לי – אני בוכה".
"כשמבינים שתמיד יש קשר בין התנהגות האדם לצרכיו, שם אנחנו מתחילים לבדוק. נתינת תוקף יכולה להרגיע כעס. פתאום יש מישהו שמקשיב. כך גם עם עצמנו, כך גם עם הזקן חסר ההתמצאות – כשמקשיבים לנו אנחנו נרגעים"
אומרים אמת
"שיטת התיקוף מאפשרת לא לשקר" אומרת תמר, מי שעובד וחי עם אדם שההתמצאות שלו ירודה מבין עד כמה מתקיים ביומיום דו-שיח בין האמת לשקר.
פרויד אמר שאנחנו חיים ברמות שונות של הכרה, כך גם אנשים חסרי התמצאות, "באחת מרמות ההכרה של המודעות יודעים את האמת".
"הייתה אישה במחלקה שתמיד הייתה שואלת אותי בחרדה "ראית את אבא שלי? תעזרי לי לחפש את אבא! " אבא מסמל את הביטחון, האישה ביקשה שאעזור לה לחפש אותו. "איך אבא נראה?" שאלתי אותה. זו תורה שלמה להבין את השפה, ברגע ששואלים את השאלה הנכונה, נפתח שער לתקשורת ".
"מה אבא היה אומר אם הוא היה פה?" שאלתי אותה. "אבא היה אומר שאני צריכה להיות ילדה טובה היא השיבה. עצם השימוש במילה "היה" הוכיח שהיא יודעת שאין זו המציאות עכשיו והמשכנו: "מה אבא היה עושה?", "אבא היה לוקח אותי ביד שלא אהיה לבד". "זו הבדידות שמכבידה עליך?" שאלתי, לקחתי את ידה והלכנו לשולחן של כולם.
ממטלה לשלב אצל אריק אריקסון
נעמי פייל, חלוצת שיטת התיקוף ומורתה האישית של תמר התבססה על תורת אריק אריקסון שדיבר על שלבי החיים והמטלות שיש לעשות כדי לעבור לשלב הבא.
בכל משבר, אמר אריקסון, עלינו "להשלים מטלה", אם לא מצליחים למלאה היא תרדוף אחרינו ו"תבקש" מאתנו להשלימה, תיפול עלינו דווקא בעת שאנו הכי שבריריים, לרוב בשלב הזיקנה. המטלה פורצת לעיתים ביתר שאת במיוחד כשהצד הקוגנטיבי מתרופף, נופלת המסכה והדברים פורצים החוצה ללא צנזורה.
"תינוק שלא למד שמגיעה לו אהבה, לא יפתח אמון עם העולם ויחווה פחד מנטישה. אישה שלא מילאה את המטלה הבסיסית צועקת בלילות "אמא, אמא" החושך יורד, נולד הפחד והצורך לשוב אל חיק האם, לאהבה ולביטחון. ניגשתי אליה ושאלתי אותה: "את קוראת לאמא? אמא חסרה לך? היא התחילה לבכות, בכי הוא דבר טוב, מוריד לחץ. אני יכולה לשיר איתה שיר ערש שיקרב אותה אל אמא. יתכן שמחר יחזור הפחד, היום תמכתי בה כדי להגיע לשלווה, אולי גם מחר, זו תמיד היפותזה, לרוב היא מתבררת כנכונה".
יש אנשים שעושים את גיל ומרד ההתבגרות בגיל 80 "נמאס לי לציית" צועק מישהו. "זונה" צועקת אחרת, בכל מחלקה יש מישהו שמקלל. "אני זונה?" שאלתי אותה "ואני דומה למישהי?" "כן, לזו שלקחה לי את בעלי והשאירה אותי לבד עם ארבעה ילדים".
המסכה ירדה, אין צנזורה ולא פעם מטפלים ממש בוכים, יהיה להם יותר קל כשיבינו שגם הקללות הם מילוי צורך "מטפל רגוע הוא מטפל מרגיע" מדגישה תמר.
אחת, שתיים, שלוש, ארבע
נעמי פייל חילקה את מצב חוסר ההתמצאות לארבעה פאזות :
1 . התמצאות לקויה, כמעט ואין שיכחה, "מתמצאים לא מאושרים"
2 . אי התמצאות בזמן ובמקום ואובדן הזהות, משבר גדול עם המשפחה
- תנועות חזרתיות
4 . מצב "וגטטיבי"
תמר שולפת מהמחשב את אחד הסרטונים המשמשים אותה בסדנאות. גב' בשם הלן הנמצאת בפאזה השלישית של חוסר ההתמצאות, אינה יוצרת קשר עם הסביבה, "אין טעם לפנות אליה" אמרו לתמר במחלקה ותמר לא מקבלת "לא" כתשובה. בסרטון מרגש רואים איך האישה יוצרת קשר עין עם תמר, אומרת שתי מילים ומקרבת את תמר לחיבוק ונשיקה.
"אני שואלת את תלמידיי מה אתם עושים לפני שאתם יוצאים לחופש? בדרך כלל הם עונים לי: "מנקים את הבית". כך האדם הזקן מנקה בשלב האחרון. האדם מחפש אחר פתרונות להקל את מטען טראומות חייו, של כל מה שהעליב אותו והכאיב לו".
כל אדם, גם חסרי התמצאות מבקשים "לסגור פינות", ליצור שקט ולסגור את אירועי החיים לפני הפרידה. שיטת התיקוף מאפשרת לעבד חלק מהעניינים הלא סגורים, ומש- "שאון התותחים נדם", ניתן ליצור את הרוגע כדי למות בשלווה.
