הצטרפתי למלבב בשנת 1981 כמתנדבת במרכזי היום של מלבב ולאחר מכן כמדריכת הצוות הרב מקצועי של יחידת טיפולי הבית וכמדריכת עובדות סוציאליות וצוותי מרכזי היום של מלבב . בחירתי לעבוד עם האוכלוסייה הבוגרת נבעה מכך שאני רואה באדם המבוגר אוצר בלום של ניסיון חיים, של היסטוריה ושל תובנות בוגרות. שאפתי תמיד למצוא או לבנות גשר אל עולמו הפנימי של האדם הסובל מדמנציה ולפתח את התקשורת אתו דרך מילים, שירה, רגש ומגע. הרגע בו נוצר המפגש הבלתי פורמלי והאישי הזה בינינו , הביא לי סיפוק ואושר. אני מרגישה ששחררתי אדם מהכלא של הדמנציה, הכלא של עצמו, ומהבדידות שנכפתה עליו על ידי הדמנציה. הוא כבר לא לבד, אינו צריך לפחד משיפוטיות ומכישלון. אני אתו, אנחנו יחד, חלק מהחברה. כעובדת סוציאלית הרבתי לעשות ביקורי בית בביתו של האדם עם דמנציה, הן כדי לראות אותו בסביבתו הטבעית והן כדי להכיר את משפחתו ואת הדינמיקה המשפחתית ביניהם. הדרכתי גם את בני המשפחה כיצד לתקשר עם יקירם , כיצד לדובב אותו וכיצד למנוע עימותים איתו. בני המשפחה לעיתים שרויים במצב נפשי קשה עקב חוסר התפקוד של האדם ועקב האובדן הרב תחומי אותו הם חווים עם התקדמות הדמנציה. בעבודתי עם אנשי הצוות השתדלתי להראות גם להם את נקודות האור הקטנות ולראות בהן מקור לכוח ולסיפוק. הצבת מטרות מציאותיות מאפשרת למטפלים קבלת סיפוק מעיסוקם וחיזוק של המוטיבציה העתידית ומשפיעה לטובה על האנשים עם דמנציה. כאשר היכולת הקוגניטיבית נפגעת מקבל עולם הרגש נפח גדול ומשמעותי יותר אצל האדם. לכן הקשר הרגשי והאישי בין המטפלים והחולים דורש רגישות מיוחדת, סבלנות וקשב. קבוצה של מרכז יום הופכת לסוג של קהילה היוצרת חיבור חברתי ותחושת שייכות. מערכת יחסים תקינה בין אנשי הצוות משרה אווירה רגועה במרכז והיא חיונית לאנשים הסובלים מדמנציה. לכן שמתי דגש רב על הדינמיקה ועל תקשורת חיובית בצוות , על פיתוח אימון הדדי ועל שיתוף פעולה . כמוכן עודדתי שיתוף הדדי של קשיים בעבודה היומיומית המאתגרת וחיפוש משותף למציאת פתרונות . הן האתגר והן הסיפוק הינם נחלת כולם.
בשנת 2011 פרשתי מתפקידי כאחראית מקצועית על הצוותים של מרכזי היום וטיפולי הבית. אחרי הפסקה קצרה נקראתי לכמה משימות התנדבותיות בתחום הדרכת עובדות סוציאליות ואני ממשיכה בהן עד היום ושמחה לתרום מניסיוני. לאורך השנים התייחסתי אל עבודתי כשליחות ומצאתי את ביתי המקצועי במלבב. זכיתי לעבוד במקום שאפשר לי הזדהות ושלמות עם הערכים המקצועיים שלי, גם אם מדי פעם המציאות כפתה עלי פשרות מסוימות. תחושת שליחות למען מטרה משותפת בעלת משמעות מירבית מלווה אותי לאורך השנים.
במשך ארבעים שנה, ליבי עם מלבב, עם הנהנים משירותיו ועם העוסקים במלאכה . ברכתי ותקוותי להמשך הצלחתו וצמיחתו של מפעל חשוב זה.
