המונח פסאודו-דמנציה (Pseudo-Dementia – PDEM) מתייחס למצב דמוי-דמנציה בו המתמודד עמו, סובל מליקויים בתהליכי חשיבה , כתוצאה מדיכאון (בעיקר, אך לא רק, דיכאון של הגיל המבוגר), באופן דומה מאוד להשפעה של דמנציה. יש לציין שהמונח "פסאודו-דמנציה" נתון לביקורת בקהילה המקצועית, ולכן יש מי שמתייחסים אליו בפשטות כ"דיכאון עם הנמכה קוגניטיבית".
ההפרדה חשובה! הדמיון הרב שיש בליקויים בתפקודי החשיבה של דמנציה ופסאודו-דמנציה אומנם מקשה מאוד על היכולת להבדיל ביניהן, אך מדובר בשתי תופעות נפרדות המצריכות טיפול שונה. בנוסף, דמנציה יכולה לגרום לדיכאון או להתלוות לו – ולכן דיכאון לכשעצמו אינו מספיק לביצוע אבחנה.
מעבר לתסמינים הרגשיים, אנשים עם פסאודו-דמנציה לרוב מתמודדים עם ירידה בערנות, ליקויים בזיכרון לטווח ארוך וטווח קצר, פגיעה בתפקודים ניהוליים ותפקודי שפה (למשל היכולת להבין אחרים, להתנסח, מילים שנתקעות על קצה הלשון וכו').
מה אפשר לעשות?
החדשות הטובות הן שבשונה מדמנציה, יש לזה טיפול תרופתי. טיפול בתרופות פסיכיאטריות נמצא יעיל בהפחתת התסמינים של פסאודו-דמנציה, ואף בהשבה חלקית של האדם למצבו הקודם. מחקרים מראים שבהינתן טיפול מתאים, נראה שיפור בתפקודי זיכרון. לצערנו, אבחנה של פסאודו-דמנציה בפרט, ודיכאון גריאטרי ככלל, מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות דמנציה בעתיד.
אם ניתנה אבחנה של פסאודו-דמנציה, יש כמה דברים שניתן לעשות:
- יש להקפיד על הטיפול התרופתי ומעקב פסיכיאטרי (בדקו את התדירות המומלצת עם הרופא המטפל!). גם אם יש שיפור משמעותי, דיכאון היא מחלה כרונית שנוטה לחזור בגלים.
- ניתן ואף רצוי לשלב את הטיפול התרופתי בטיפול נפשי אצל אנשי מקצוע עם רקע רלבנטי כדי לשפר את תסמיני הדיכאון ולעבד את המצב.
- כאמור, מדובר בגורם סיכון לדמנציה "אמיתית". זה הזמן להתחיל להטמיע הרגלי חיים שישמרו את התפקוד הקוגניטיבי גם בעתיד. אימון קוגניטיבי עם מרפאה בעיסוק או בעזרת תוכנות ייעודיות, הנגשה של הבית (למשל, מעבר לכיריים באינדוקציה יקל מאוד בעתיד), והקפדה על תזונה ופעילות גופנית יעזרו מאוד לשמור לאורך זמן על הבריאות הפיזית, הנפשית והקוגניטיבית.
גם אם מדובר בתרחיש אופטימי יחסית, אין להקל ראש במורכבות שאיתה מתמודדים הן האדם עם פסאודו-דמנציה והן בני המשפחה.
אנחנו בעמותת מלב"ב נשמח לעזור למצוא את הכתובת המתאימה, לענות על שאלות ולספק אוזן קשבת לכל אורך הדרך. אתם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט של מלב"ב.
כתבה: מאיה הכט, נוירו-פסיכולוגית שיקומית בהתמחות מלב"ב לקהילה
