ריפוי בעיסוק הוא תחום טיפולי רחב מאוד, שנותן מענה למגוון רחב של אוכלוסיות ושכבות גיל. בהקשר של הטיפול בדמנציה, המטרה הינה לשמר ככל הניתן את יכולת התפקוד העצמאי של המטופל, ולאפשר את השתתפותו בעיסוקים ותפקידים משמעותיים עבורו. לאחר הערכה של הקשיים התפקודיים, המטפל או המטפלת יבחרו בגישות הטיפוליות המתאימות לצרכיו:
- תרגול של יכולות חשיבה, תנועה וחישה. התרגול נעשה בעזרת עבודה על פעולות יומיומיות. למשל, בישול לפי מתכון המתרגל הן את התנועה של הידיים והן את תפקודי חשיבה הנדרשים לעבודה מתוכננת לפי שלבים. תרגילים אחרים יכולים להתבצע בעזרת משחק מחשב ייעודיים או מכשירים לחיזוק והגמשה של שרירים.
- למידת אסטרטגיות פיצוי. הטיפול יתמקד ברכישת טכניקות חלופיות לביצוע הפעולות. לדוגמא, אם ישנה פגיעה בזיכרון לטווח קצר, נוכל לתרגל עבודה עם תזכורות דיגיטליות שיסייעו בהתנהלות מסודרת לאורך היום.
- הנגשה של הסביבה. עיצוב הבית באופן נגיש כדי לאפשר חיים עצמאיים למרות המגבלה. לדוגמא, ייתכן שנוסיף מדבקות שיפרטו את תכולת הארונות במטבח, שלטים בכניסה לחדרים ונארגן את הרהיטים באופן שיפחית את הסיכון לנפילות.
לרוב, ריפוי בעיסוק אינו מתקיים בוואקום, אלא כחלק ממערך טיפולי מקיף הכולל אנשי מקצוע מתחומים שונים. ההערכה התפקודית שנעשית ע"י מרפאים בעיסוק יכולה לשמש גם כבסיס למתן הנחיות לאנשי מקצוע אחרים (מנחי קבוצות, סיעוד וכו') כדי לדייק את המענה הטיפולי הנדרש.
שירותי ריפוי בעיסוק קיימים בכל קופות החולים, וגם במסגרת מלב"ב טיפול מרחוק או מלב"ב עד הבית.
כתבו:
מאיה הכט, נוירו-פסיכולוגית שיקומית בהתמחות (MA), מלב"ב לקהילה.
אוריה ליבוביץ-שמריה, מרפאה בעיסוק, מלב"ב עד הבית
