לכולנו יש כל מיני סוגים של זיכרון, שמתחברים כמו בפאזל לתמונה שלמה ומורכבת שמאפשרת לנו לתפקד בחיי היום יום. בפועל, מדובר במנגנונים נפרדים במוח – וכל אחד מהם מושפע באופן אחר מדמנציה. זיהוי של סוגי זיכרון שמורים, יכול לעזור לנו לחזק ולטפל יותר טוב במי שמתמודדים עם אובדן הדרגתי של זיכרונם. אחד מסוגי הזיכרון שנשמרים יחסית טוב הוא הזיכרון הביצועי.
אז מה זה בעצם?
הביטוי המוכר "זה כמו לרכב על אופניים!" הוא הדרך הטובה ביותר להסביר מה זה זיכרון ביצועי (המכונה גם זיכרון פרוצדורלי). גם אם אנחנו כבר לא זוכרים את הפעם האחרונה שרכבנו על אופניים ובטח ובטח את השיעור הראשון, רובנו לא נתקשה להתחיל לרכב מיד מבלי להצטרך להתאמן מההתחלה.
בפשטות, זיכרון ביצועי- הזיכרון של איך לעשות דברים. שם נשמר מידע על פעולות מוכרות, שאנחנו עושים "על טייס אוטומטי": איך רוכבים על אופניים, מה עושים עם מספריים או מסרק. זה סוג של זיכרון לא מילולי, ולכן אם נבקש ממישהו עם דמנציה לתאר איך סוגרים מעטפה יכול להיות שהוא יענה שאינו זוכר, אבל אם ניתן לו מעטפה מיד יכניס את המכתב, יסיר את הנייר מפס הדבק (או יעביר עליו את לשונו…) ויחתום את המעטפה בלי קושי.
לא קשה להבין איך אובדן של הזיכרון הביצועי יקשה מאוד על ביצוע פעולות ביום יום. פתאום ידע "מובן מאליו" כמו איך לפתוח דלת או להדליק את האור נעלם. למזלנו, מדובר בסוג זיכרון שנשמר יחסית גם בשלבים מאוחרים של המחלה. לאחרונה הסתובב ברשת סרטון שמדגים זאת באופן נפלא. בקטע קצר ומרגש, ניתן לראות פרימה בלרינה שבערוב ימיה מתמודדת עם דמנציה וכמעט אינה מתקשרת עם סביבתה. כשמציעים לה אוזניות והיא שומעת את אגם הברבורים, כמו במטה קסם גופה חוזר לתנועות המוכרות. הסרטון מציג אותה לצד צילום ממופע של אגם הברבורים ומאפשר לצופה לראות שלא שכחה את התנועות למרות שחלפו שנים רבות.
הידע האוטומטי איך לבצע מטלה (אפילו כזאת שלמדנו אחרי הופעת הדמנציה) הוא פתח להתערבויות טיפוליות שונות לשימור העצמאות של המתמודד. לדוגמא, מרפאה בעיסוק עשויה לתרגל פעולות חשובות להתנהלות עצמאית עם מתמודד. הם יעברו שוב ושוב על טכניקות בטיחות, רמזים שיעזרו להם להיזכר מה לעשות ועוד. אם זיכרונו הביצועי תקין, גם אם לא יזכור את הפגישה, כשיגיע הביתה יוכל לבצע את הפעולות שתרגל ביתר יעילות.
לסיכום, זיכרון ביצועי הוא מנגנון חשוב שלרוב איננו שמים לב אליו עד שזיכרוננו מתחיל לחרוק. בזכותו אנחנו מבצעים פעולות אוטומטיות מבלי לחשוב, כמו נהיגה או סריגה. כיוון שהוא נשמר יותר טוב מסוגי זיכרון אחרים, ניתן להיעזר בו כדי לפצות על קשיים מסוימים בקשיי חשיבה. עם זאת, חשוב לציין שזיכרון אינו המנגנון היחיד שמעורב בביצוע פעולות יומיומיות, גם אם הן אוטומטיות. גם אם הזיכרון לא נפגע, יכול להופיע קושי לבצע פעולות פשוטות בגלל אובדן של היכולת לתרגם את הזיכרון לפעולה של הגוף.
כתבה: מאיה הכט, נוירו-פסיכולוגית שיקומית (M.A) בהתמחות
