ועדת הבריאות של הכנסת קיימה בחודש יוני האחרון דיון מיוחד שעסק במצב הטיפול בדמנציה בישראל וביישום התוכנית הלאומית בתחום – על רקע העלייה הצפויה במספר המתמודדים עם המצב, בני משפחותיהם והפערים באבחון, בטיפול ובתמיכה.
כשהסיפור האישי הפך לדיון לאומי
הריאיון והחשיפה האישית של ח"כ בני גנץ על מחלת הדמנציה של רעייתו רויטל, הפכו בתוך זמן קצר מסיפור משפחתי כואב לנושא ציבורי. בפתח ישיבת ועדת הבריאות ב־15 ביוני 2026 אמר יו"ר הוועדה ח"כ יונתן מישרקי, כי חלק מרכזי בקיום הדיון נבע מהחשיפה הזאת ובהמשך תיאר אותה כ"גפרור לתוך הר געש".
נציגי העמותות שהשתתפו בדיון, ובתוכם גם עמותת מְלַבֵּב, ציינו כי הסיפור העלה למודעות במיוחד את נושא הדמנציה בגיל צעיר – שכמעט לא זוכה עד כה לבמה.
כמה אנשים חיים היום עם דמנציה בישראל?
אחד הדברים הבולטים בדיון היה, שאין מספר אחד מוסכם של מתמודדים עם ירידה קוגניטיבית בישראל והנתונים שעלו בדיון נעו בין כ־110 אלף מאובחנים ועוד לפחות 50 אלף שלא אובחנו לבין הערכה של כ־150 אלף.
משרד הבריאות אישר כי קיים פער אבחון, אך טען שמאגר המלב"ם, המבוסס על נתוני קופות החולים, הוא המקור המדויק ביותר. בנתונים שהציג המשרד נמצא כי מעל גיל 85 שיעור הדמנציה מגיע לכ־27% מהגברים ולכ־35% מהנשים. גם אם ההיארעות בכל קבוצת גיל יורדת מעט לאורך השנים, הזדקנות האוכלוסייה צפויה להגדיל משמעותית את מספר האנשים עם דמנציה.
תוכנית לאומית קיימת – אבל האם היא באמת מיושמת?
התוכנית הלאומית לדמנציה קיימת מאז 2013. משרד הבריאות סבור שאין צורך לכתוב תוכנית חדשה או ליצור עבורה תקציב כולל נפרד, אלא לחדש את פורום השותפים, לעדכן יעדים ולשלב את הנושא בתוכניות העבודה של המשרדים והקופות. מנגד, נציגי החברה האזרחית טענו כי תוכנית ללא עבודה סדורה, תקצוב ומעקב אחר היישום, נשארת במידה רבה על הנייר.
אבחון מוקדם: רופא המשפחה הוא השער, אבל לא תמיד יש לו הכלים
משרד הבריאות הגדיר את רופא המשפחה ככתובת הראשונה לחשד לירידה קוגניטיבית, אך גם הודה שלא כל רופאי המשפחה מקבלים כיום הכשרה מספקת. נציגי הקופות והעמותות ביקשו להרחיב את ההכשרות, ובמיוחד את היכולת לזהות דמנציה בגיל צעיר, שבה התסמינים עלולים להיות שונים. במקביל הוצפו גורמים שתורמים לתת האבחון בישראל כגון מחסור בגריאטרים, נוירולוגים קוגניטיביים ומרפאים בעיסוק – לצד הצורך בחיזוק השירותים בקהילה.
החור הגדול ביותר: צעירים ובני משפחותיהם
הדיון חשף גם פער משמעותי במענה לאנשים שמפתחים דמנציה לפני גיל הזקנה. לפי הערכות שנמסרו בוועדה מדובר באלפי אנשים בישראל, אך אין עבורם רצף שירותים ייעודי וברור. משפחות תיארו המתנה של שנים עד לקבלת אבחנה, קושי למצוא מסגרות מתאימות, פגיעה בפרנסה ומחסור במענים לבני הזוג ולילדים. חלק מהשירותים הקיימים כגון מועדונים, קבוצות תמיכה וימי הפוגה נשענים כיום במידה רבה על פילנתרופיה.
הטיפולים החדשים מביאים תקווה – וגם מחלוקת
ההתפתחויות הרפואיות החדשות נידונו בישיבה גם כן. פרופ' דוד טנא תיאר "עידן חדש" באלצהיימר, הכולל אבחון ביולוגי מדויק יותר וטיפולים המשנים את מהלך המחלה, וקרא להתאים אליהם את התוכנית הלאומית. מנגד, משרד הבריאות הדגיש כי הטיפולים החדשים מתאימים כיום לקבוצה מצומצמת ובשלבים מוקדמים בלבד, וכי ברמה הלאומית עדיין יש חשיבות עצומה לטיפול בגורמי הסיכון, לשירותים בקהילה ולמעטפת המשפחתית.
ומה עכשיו?
בסיום הדיון ביקשה הוועדה ממשרד הבריאות לכנס בהקדם צוות עבודה עם משרד הרווחה, הביטוח הלאומי, קופות החולים, חברות אשפוזי הבית, איגודי הרופאים והעמותות – ולגבש תוכנית עבודה מעודכנת וישימה. בין הדרישות: העלאת מודעות למחלה ולגורמי הסיכון, הכשרת רופאי משפחה לאבחון מוקדם גם בגיל צעיר, הגדלת משאבים לקופות, טיפול בגורמי הסיכון בדגש על אוכלוסיות מוחלשות ומתן כלים לבני המשפחה המטפלים. בנוסף נדרש משרד הבריאות לבחון את יעילות הצעדים שכבר מיושמים ולדווח לוועדה, שהודיעה כי תמשיך לעקוב אחר הנושא.
זקוקים להכוונה או למידע נוסף? אנו בעמותת מְלַבֵּב נמצאים כאן עבורכם עם מידע, כלים וליווי שיסייעו לכם לבחור נכון, להמשיך ולשמור על היקרים לכם, תוך שמירה על הבריאות שלכם.
לפרטים נוספים על השירותים שלנו והדרכים בהן נוכל לסייע, אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת.
צרו עמנו קשר: טלפון 1700-70-4533 או באתר www.melabev.org.il
מאת: שרון שילוח, גרונטולוגית, עמותת מְלַבֵּב
