fbpx

שינויים חושיים בדמנציה – שמיעה

הירידה בשמיעה בגיל מבוגר היא איננה תופעה יוצאת דופן. עם השנים, רובנו נתחיל לבקש מאחרים לחזור על משפט מדי פעם… אולי אפילו נלך לבדוק את מצב האוזניים. מעניין לגלות שמעבר לקשר של השמיעה לזקנה, קיים קשר ספציפי לדמנציה ולאלצהיימר .

האם דמנציה היא הביצה או התרנגולת?

כמו כל דבר בדמנציה, זה מורכב. ליקויים בשמיעה בגיל מבוגר נמצאו כמנבאים ואף כגורם סיכון להתפתחות דמנציה בהמשך. הקשר בין התופעות עוד לא מובן לנו במלואו, אך ככל הנראה ישנם שני תהליכים המתקיימים במקביל בכל הנוגע לשמיעה ודמנציה:

  • דמנציה בשלביה הראשונים, עלולה לפגוע בחלקי המוח האחראים על שמיעה. בדומה לאובדן חוש הריח. ייתכן שירידה בשמיעה היא ביטוי להתחלת תהליכי ניוון במוח.
  • לצערנו, ליקויי שמיעה שלא מטופלים, מובילים לעיתים קרובות לצמצום חברתי והימנעות מפעילויות יומיומיות. כיוון ששמירה על אורח חיים פעיל וחברתי, היא גורם מגן חשוב מפני נזקי הדמנציה,הרי אובדן השמיעה מהווה סיכון באופן עקיף.  

כך או כך, ישנן עדויות לכך שזיהוי הבעיה בשלב מוקדם, שימוש בעזרים ומודעות של הסביבה יכולים לסייע. מודעות לקשר האפשרי לדמנציה הינה חשובה במיוחד. ראשית, אובדן שמיעה יכול לגרום לעיכוב באבחנה של דמנציה. שינויים בהתנהגות שבמצב אחר היו מדליקים נורה אדומה, מיוחסים לבעיות השמיעה, וצמצום תקשורתי מקטין את הסיכוי שאחרים ישימו לב לבעיות בזיכרון או בהתמצאות. המשמעות היא עיכוב בקבלת טיפולים חיוניים (למשל, טיפול תרופתי מעכב שיש צורך לקחת בשלבים יחסית מוקדמים של המחלה). שנית, עם הירידה במודעות למצבם, מתמודדים עשויים להתנגד לשימוש במכשירי עזר. לבסוף – ההבנה כיצד השמיעה מושפעת מדמנציה תאפשר לזהות את הבעיה ולסייע בשעת מצוקה.

המוח שומע

העולם שלנו מלא בצלילים. בכל רגע נתון מידע שמגיע מהאוזניים למוחנו ממוין לצלילים חשובים ורעשי רקע שכדאי לסנן. מדובר בתהליך מחשבתי מורכב שמתנהל מאחורי הקלעים ללא הרף. לדוגמא, אם אנחנו מנסים להקשיב לדבריו של חבר במשרד, המוח שלנו ידחק אחורה מילים משיחות של אחרים וגם צפירת המכונית מבחוץ. רעשים אחרים הוא יסנן לחלוטין, כמו אוושת המזגן וחיכוך של עט בנייר. במילים אחרות, המוח שלנו הופך רעשים לא רלבנטיים למה שנהוג לכנות "רעש לבן". כך נוכל להתמקד בזיהוי ופירוש המילים מבלי לבזבז משאבים על פירוש מידע לא חשוב. 

כשהמנגנון העדין הזה אינו תקין, לכל הרעשים אותה "נוכחות" בתהליך החשיבה. שהות בבית קפה נינוח תהפוך לקקפוניה בלתי נסבלת של צלילי מכונת הקפה, חריקת כיסאות וקרקושי צלחות. מצב זה מכונה עומס חושי, והוא בהחלט לא ייחודי לדמנציה. רובנו נחווה את זה מתישהו. אנשים שמתמודדים עם חרדה, למשל, ודאי ימצאו את התיאור מוכר מאוד. כאשר אנו חווים עומס חושי, ייקח לנו יותר זמן ומאמץ להבין מה החבר שלנו אומר – אפילו אם האוזניים שלנו תקינות לחלוטין. זו חוויה מלחיצה מאוד, שמפריעה לכל תפקודי החשיבה.

כשיש דמנציה העולם צועק

מתמודדים רבים עם דמנציה ואלצהיימר , מתארים את הקושי לנהל את חיי היום-יום בצל שינויים בחוש השמיעה. חוסר היכולת לסנן החוצה את רעשי הרקע גורמת לכל פעולה אחרת להיות קשה מהרגיל. ללא הסינון הראשוני, מה שהיה קודם תהליך לא מודע שמתנהל ברקע הופך למאמץ תמידי לזהות מה קורה סביבנו, ולנסות לזהות את מה שרצינו להתמקד בו. העומס הולך ומתגבר, עד לתחושה של "קריסה" של המוח. פשוט אי אפשר לחשוב. ביקור בסופר או מפגש משפחתי, הופכים למאמץ מיוחד ומתיש מאוד. חציית כביש הופכת לעניין מסוכן. 

זה שינוי שלא פשוט להסתגל אליו – ולכן לא מפתיע שהתגובה הנפוצה ביותר היא הימנעות מיציאה מהבית ולמפגשים חברתיים. לצערנו הרב, בושה גורמת לרבים להימנע גם משיתוף הסביבה ושימוש בעזרי שמיעה. 

שיתוף אחרים במצב חיוני לשימור אורח חיים פעיל, וטיפול נכון בשלבים מתקדמים של המחלה. אומנם בתחילת הדרך האדם מסוגל להבין את מה שקורה ולהתרחק למקום שקט, אך בהמשך יזדקק לעזרה. עם הירידה בהתמצאות ובמודעות, העומס החושי מרעשים "ניטראליים" יכול לגרום למצוקה רגשית משמעותית, שמן הצד תראה לא מובנת.  

משמח לגלות, שלאחרונה ישנה עלייה במודעות לתופעה, ובעולם  נערכים מחקרים על עיצוב אקוסטי מותאם לצרכים של השוהים במחלקות בתי חולים ומסגרות סיעודיות. מעניין לציין שהשינוי מטיב לא רק עם המטופלים – התברר שגם בריאותם של אנשי הצוות השתפרה עם הירידה בחשיפה לרעשי המחלקה.

איך אפשר לעזור?

  • דברו לאט והיו סבלניים – לפעמים יקירנו צריכים יותר זמן כדי להצליח לפענח מה שמעו לפני שיוכלו לענות.
  • אפשר להיעזר בהקשבה פעילה – חזרו על מה שיקיריכם אמרו כדי לוודא הבנה ולעזור להתמקד.
  • שהות במקום רועש (בית קפה, מרפאה וכו') יכולה לגרום לעומס חושי. תכננו לאחר מכן זמן למנוחה שקטה כדי להתאושש.
  • העדיפו שעות פחות סואנות לבילוי בחוץ או סידורים.
  • קחו אתכם אטמי אוזניים וצאו להפסקה במקרה הצורך.
 
ניתן ליצור קשר עם עמותת מלב"ב ולקבל שירות של אנשי טיפול מובילים בתחום בביתכם.
 
כתבה: מאיה הכט, נוירופסיכולוגית שיקומית (M.A) בהתמחות, מלב"ב לקהילה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים ומידע מקצועי!

מלב"ב עד הבית
מגוון של טיפולים לאנשים עם דמנציה
בירושלים ומרכז הארץ

לחצו על הקישור למידע נוסף