אובדנים בזיקנה הם חלק טבעי וכואב ממעגל החיים. ככל שאנו מתבגרים, אנו עשויים להתמודד עם אובדן של קרובים ואהובים, ירידה ביכולת הגופנית והקוגניטיבית, ולעיתים אף פרידה מאורח חיים עצמאי. התחושות של בדידות ואובדן זהות עשויות להתעצם, בעיקר בגיל הרביעי, בני ה80 ומעלה, כאשר נחווים שינויי חיים משמעותיים כגון אלו.
אובדן משמעותי ביותר שמתרחש בתקופה זו, הוא השינויים הקוגניטיביים בזיקנה. הזיכרון ויכולת הלמידה נפגעים אצל כולם עם הגיל – מי יותר ומי פחות. כל עוד לא מדובר בפתולוגיה, אנחנו לומדים לפצות, או לנהל את השינויים האלו ולכן ההשפעה הרגשית שלהם עשויה להיות מתונה יחסית.
השפעה רגשית של התפתחות דמנציה
במקרים פתולוגיים של דמנציה, ובעיקר זו מסוג אלצהיימר, העולם הרגשי של המטופל הופך להיות סוער ומורכב בהרבה ויש לכך השפעה על מצבו הבריאותי הכללי. לכן, לצד התמיכה הרגשית לה זקוקים בני משפחה מטפלים, חשוב לתת גם לאדם עם הדמנציה עצמו, מענה רגשי שהולם את צרכיו.
לפני כן, חשוב שנבין אנחנו, כמטפלים, את השינויים הרגשיים האלו לפי השלבים שבהם הם
עשויים להופיע. אם, למשל, נבחן את השינויים הרגשיים אצל אדם מבוגר עם סימנים להידרדרות קוגניטיבית, זה עשוי להיראות כך, לאורך השנים:
- בלבול ותסכול: בשלב הראשון של הדמנציה, האדם עשוי להרגיש בלבול ותסכול כאשר הוא מתחיל לשכוח דברים בסיסיים או מתקשה לבצע משימות יומיומיות. הוא עשוי להיות מודע לשינויים ולהרגיש פחד או דאגה לעתיד.
- עצב וחרדה: המודעות לשינויים הקוגניטיביים עלולה להוביל לעצב ולעיתים אף לדיכאון. חרדה עלולה להתגבר בשל חוסר הוודאות לגבי מה שיקרה הלאה. יש לציין כי דיכאון עשוי להתפתח ולהשפיע על מהלך הירידה הקוגניטיבית.
- כעס ותוקפנות: ככל שהדמנציה מתקדמת, היכולת לחשוב בצורה ברורה ולתקשר עם אחרים פוחתת. תסכול עלול להתגבר, ולעיתים האדם עלול להביע כעס או אגרסיביות, בעיקר אם הוא לא מצליח להבין מה קורה סביבו.
- התנגדות ופחד: בשלב זה, ייתכן שהאדם פחות מודע למצב שלו ולעיתים יכול להיראות שלוו יותר, אך עדיין עלולות להיות התפרצויות רגשיות הנובעות מבלבול, פחד או אובדן שליטה.
בשלבים מאוחרים יותר, בהם האדם עם דמנציה מאבד את המודעות לחלוטין, יכולים להופיע אי שקט, מחשבות שווא, שוטטות והתנהגות אגרסיבית.
דמנציה ודיכאון
כאן המקום לציין כי על אף שההתמודדות הרגשית אצל כל אדם שונה ומשתנה, גם בהתאם לסביבתו ולתמיכה אותה הוא מקבל, הנסיגה הרגשית שיכולה להופיע במקביל להתפתחות דמנציה לאורך שנים, עלוליםלדרדר את האדם לקבוצת סיכון וללקות בתסמונת הדיכאון. סימנים לכך יכולים להיות, אדישות וחוסר עניין, תחושת ניתוק וירידה בתגובות רגשיות.
בעיקר בשלבים הראשונים של התפתחות התסמונת, שבה עדיין יכולה להיות לאדם מודעות מספקת על מנת לקלוט את אובדן היכולות הקוגניטיביות, יכול הדיכאון להתפתח.
לעיתים יש קושי באבחון של דמנציה או דיכאון בשלבים מוקדמים, בשל תסמינים דומים, כגון מצבי רוח או ירידה ביכולות ריכוז וזיכרון. לכן, חשוב מאוד לגלות מודעות לנושא ולאבחן דיכאון בשלבים מוקדמים ככל הניתן, שכן, השילוב של הדיכאון עם דמנציה, עשוי להחריף את שני המצבים גם יחד.
תמיכה רגשית: גם למטופלים זה חשוב
על התמיכה הרגשית לה זקוקים לעיתים בני משפחה מטפלים או מלווים, מדובר רבות. אולם, גם עבור הלוקים בהידרדרות קוגניטיבית, תמיכה רגשית מותאמת, עשויה להיות חשובה במיוחד. בני המשפחה המטפלים אינם בהכרח הכתובת הבלעדית למעטפת רגשית עבור המטופל, בשל השחיקה אותה הם חווים והיחסים שיכולים מורכבים עם יקירם.
אם כבני משפחה אתם מרגישים שישנה מצוקה או שינוי רגשי אצל יקירכם, כדאי להתייעץ עם הגורם המטפל ולמצוא מענה תואם גם להיבטים הרגשיים האלו. מענה רגשי עשוי להועיל בתהליך הטיפול כולו.
בשירות "מלבב עד הבית" אנו מעניקים מעטפת טיפולים בקהילה הכוללת ליווי רוחני ורגשי, תרפיות במוזיקה, אמנות ותנועה, ריפוי בעיסוק, גינון ועוד – לפי תכנית אישית המותאמת לצרכי המטופל ומשפחתו.כמו כן השירות של "מלבב למשפחה", מעניק כלים להתמודדות בני משפחה עם יקירם. שירותים אלו ניתנים על ידי אנשי מקצוע מוסמכים, בדגש על הטיפול באדם עם ירידה קוגניטיבית, דמנציה ואלצהיימר.
צרו אתנו קשר ונסייע ככל שנוכל – לפרטים נוספים על השירות והשארת פרטים לחצו כאן
או בטלפון 1700-70-4533 ובאתר – www.melabev.org.il.
כתבה:
שרון שילוח, גרונטולוגית, עמותת מלבב
