כלבנות טיפולית הינה תרפיה פחות מוכרת בעולם הטיפול באנשים מבוגרים, אך בשנים האחרונות ישנם סטודנטים רבים הלומדים תחום זה מתוך אהבה לכלבים ומצד שני רצון לטפל באנשים, דבר המעלה למודעות את החשיבות שבטיפול מסוג זה.
אנשים עם דמנציה ואלצהיימר מתמודדים עם פגיעה בתפקודים בסיסיים ואובדן זיכרון לטווח קצר, וחווים פעמים רבות תסכול רב בשל כך. המפגש עם הכלב המעניק להם מגע לצד נחמה, הינו משמעותי מאוד עבור אנשים עם דמנציה ואלצהיימר. הכלב אינו שופט את האדם והתקשורת איתו פשוטה מאוד ורובה בנויה על שפת גוף, מגע ומחוות פשוטות. האדם הוא זה ששולט בכלב, גם כאשר התפקוד שלו ירוד מאוד.
בנוסף, אנשים עם דמנציה ואלצהיימר, לעיתים קרובות חווים קושי בביצוע משימות ברצף, ובאמצעות הטיפול בכלב, הם יכולים לבצע משימות פשוטות מאוד ולחוות תחושת סיפוק מכך שהם זורקים משחק לכלב או מאכילים אותו.
חשוב מאוד לייצר הצלחות לאנשים עם דמנציה ואלצהיימר ולתת להם תחושה של מסוגלות והצלחה.
תחום נוסף בטיפול, הינו הפעילות המוטורית:
המטופל מתהלך עם הכלב ואוחז בחוזקה ברצועה, או לחלופין, במצב של דמנציה מתקדמת, זורק משחק או חטיף לעברו, או שניתן לעשות מחוות שמסמנות לכלב לבצע פעולה, וכאשר הוא מצבע אותן הדבר בהחלט נותן תחושה של הצלחה.
