מחשבות שווא, המכונות גם דלוזיות, הן הפרעות חשיבה הבאות לידי ביטוי באמונה עיקשת בפרשנות שגויה של המציאות. לא מדובר בהזיות – הם אינם רואים או שומעים דברים שאינם שם. למשל, אדם הסובל ממחשבות שווא עלול להיות משוכנע שהמגבות בביתו נגנבו ע"י בת זוגו. החשדנות והתוקפנות שנלוות למחשבות שווא הן אחד מהאתגרים הקשים ביותר איתם מתמודדים בני משפחה מטפלים, ואחד מהגורמים העיקריים למעבר לטיפול במסגרת אשפוזית.
מחשבות שווא לרוב מופיעות בשלבים הבינוניים של דמנציה, ובדרך כלל נמשכות מספר חודשים עד שנה-שנתיים. התסמין נעלם עם ההתדרדרות במצבם של המטופלים. מחקרים מקיפים הראו שכ-9% מהאנשים המתמודדים עם אלצהיימר בקהילה ו-63% מהמתמודדים במסגרת סיעודית סובלים מהתסמינים. תדירות דומה מוערכת בקרב אנשים עם דמנציה וסקולרית.
יש מספר סוגיות נפוצות למחשבות שווא:
- גניבה – מחשבות השווא הנפוצות ביותר. האדם שמתמודד עם דמנציה מאשים אחד מהאנשים הקרובים אליו – עובד זר, בני משפחה, צוות רפואי – שגנבו חפצים אישיים כלשהם. זו סיטואציה שיכולה לעורר הרבה מאוד אי נעימות, בעיקר אם מדובר במטפלים צעירים שלא קיבלו הדרכה מתאימה.
- בעיות זיהוי – "זה לא הבית שלי, אני רוצה ללכת הביתה". כשאנשים שמתמודדים עם דמנציה סובלים מקשיי זיהוי, הם עשויים לדרוש ללכת הביתה גם כשהם יושבים בסלון ביתם. מחשבת שווא מסוג זה יכולה לגרום לשוטטות וחיכוכים מול המטפלים שמנסים למנוע זאת.
- התחזות (תסמונת ע"ש קפגרס) – סוג אחר של בעיית זיהוי. אנשים שסובלים מהתסמונת משוכנעים לחלוטין שאנשים או חפצים מוכרים הוחלפו בחיקויים מדויקים או מתחזים. זאת חוויה מבהילה מאוד עבור המתמודדים ומתסכלת מאוד עבור בני משפחתם, כיוון שניסיון לבחון את המצב בהגיון ולספק הוכחות סותרות רק יחריף את המצב.
- נישול וגירוש מהבית – דוגמא מצוינת למחשבות שווא על כוונת בני המשפחה לקחת את הבית לעצמם אפשר לראות בסרט "האב" שיצא לאחרונה לאקרנים. אנתוני, גבר מבוגר המטופל ע"י בתו, עבר לגור עימה כדי שתוכל לדאוג לו. הוא משוכנע שהיא ובעלה מנסים להשתלט על דירתו – ופוצח בנאום זועם על כך שהוא יודע מה הם מתכננים ולא יאפשר זאת.
- קנאה לבני זוג – האשמה של בני הזוג שהם מנהלים רומן. נפוץ במיוחד במצבים שבהם יש צורך להכניס עובד או עובדת זרים הביתה.
למה זה קורה?
מחשבות שווא יכולות להיגרם מפגיעה במנגנונים מוחיים מסויימים, או ממקור פסיכולוגי (או שילוב של השניים):
- פגיעה במבנים מוחיים האחראיים על תפקודים ניהוליים. דמנציה יכולה לפגוע בחלקים של המוח שעוזרים לנו להבין את המניעים של אחרים, להבין סיטואציות מורכבות או לשלוט בתגובה שלנו לחששות לא מבוססים. בלעדיהם, העולם יכול להיחוות כעוין ומבלבל מאוד.
- תגובה פסיכולוגית לחרדה שמעוררת שכחה. תארו לעצמכם שעבר לגור איתכם אדם זר, ופתאום חפצים נעלמים לכם כל הזמן. הסדר של תכולת הארונות במטבח השתנה, ואתם לא עשיתם זאת. כאילו שזה לא מספיק, בני משפחתכם לקחו את המכונית מבלי לומר לכם מילה על כך. מה תחשבו? לא קשה לדמיין שתניחו שמישהו גונב את הדברים שלכם, ולזר שבביתכם יהיה קל במיוחד לעשות זאת. אם אינכם מודעים לכך שאתם סובלים מבעיית זיכרון (בעיה נפוצה בקרב מתמודדים עם דמנציה), וודאי תכעסו על בני משפחתכם שקיבלו החלטות מאחורי גבכם.
זו בעצם החוויה של אנשים עם בעיות זיכרון שאינם מודעים למצבם. הפערים בזיכרון משאירים אותם עם התחושה שדברים נעשים מאחורי גבם ללא הרף. נוספת על כך, התחושה שמשהו אינו בסדר, למרות שהם אינם בטוחים מה. חוסר השליטה, העמימות והבלבול מעוררים חרדה בלתי נסבלת. במצב זה, מחשבות השווא עוזרות לעשות סדר בבלגאן, ומספקות הסבר למה שקורה. לפעמים, קל יותר להתמודד עם סביבה עוינת (מטפלים שגונבים, בני משפחה תככנים) מאשר עם הידיעה שמשהו לא בסדר איתי – ואין לי שליטה על כך.
איך אפשר לעזור להם?
כך או כך, עבור מי שמתמודד עם דמנציה זו המציאות לאמיתה – וניסיון להראות להם שהם טועים רק יגרום למצוקה. אם המקור הוא נוירולוגי – הרי שתהליכי החשיבה שלהם נפגעו והם אינם מסוגלים לתפוס את המציאות אחרת. אם הבעיה היא פסיכולוגית, התעקשות שהם מדמיינים ומשהו לא בסדר אצלם ולא בסביבה רק מעצימה את החרדה אותה הם מנסים להרגיע.
הדרך הנכונה להתמודד עם מחשבות שווא היא לנסות להבין את החרדה שמאחוריהן, ולהביע אמפתיה.
אל תסתרו את מה שהם אומרים – הצטרפו אליהם, ונסו להרגיע כפי שראוי לעשות אם היה מדובר במצב אמיתי. לפי שיטת התיקוף, מחשבות שווא יכולות להיות גם הדרך של יקיריכם לתקשר מצוקה שהם בעצמם מתקשים להבין או לנסח בגלל הירידה בתפקוד.
חשוב – אם מדובר בתופעה חדשה, פנו לרופא. ישנם טיפולים תרופתיים שיכולים לעזור. אם התסמינים הופיעו בפתאומיות או שהבחנתם בהחמרה מהירה במצב יקיריכם, ייתכן שמדובר בחוסר איזון תרופתי (דליריום) או מצב בלבולי שאופייני למעבר לאשפוז. יש להתייעץ עם אנשי מקצוע בהקדם.
זכרו – לא תמיד זה מדומיין!
כשמתמודדים עם מחשבות שווא חשוב לזכור שלפעמים מישהו באמת הזיז את הגבינה. לצערנו הרב, ישנם אנשים שמנסים לנצל את פגיעותם של יקירנו. תמיד חשוב לוודא שאכן מדובר במחשבת שווא, ולא בפגיעה מציאותית לחלוטין. מעבר לסכנת הניצול, מדובר במשבר אמון שיהיה קשה להחלים ממנו.
כתבה: מאיה הכט, פסיכולוגית שיקומית בהתמחות, מלב"ב לקהילה
