אנצפלופתיית ורניקה ותסמונת קורסקוף, או בהופעתן המשולבת – תסמונת ורניקה-קורסקוף, הן מקרה מעט שונה של דמנציה. מדובר בתופעה נדירה בעולם המערבי, כיוון שהגורם לה הוא חסר תזונתי של ויטמין נפוץ למדי. ויטמין B1 (מכונה גם תיאמין) הוא בעל תפקיד חשוב בתפקוד מערכת העצבים – ובכלל זאת המוח, אך יש צורך רק בכמות קטנה כדי לשמור על תפקוד תקין. למרבה הצער, בישראל התופעה מוכרת בעקבות המקרה הטרגי של תינוקות רמדיה. הגורם הנפוץ יותר להתפתחות התסמונת הוא צריכה מופרזת של אלכוהול, אך היא יכולה להיגרם גם כתוצאה מהקאות תכופות מאוד לאורך זמן בשל בעיות רפואיות כגון הפרעות אכילה, הקאות מוגברות בהריון (היפראמזיס גרווידרום) או על רקע טיפול כימותרפי.
במה מתבטאות תסמונות ורניקה וקורסקוף?
תסמונת ורניקה פוגעת בשני מבנים חשובים מאוד במוח, שאחראיים על מגוון רחב של תפקודים חיוניים בגוף. לכן הפגיעה שהיא גורמת היא נרחבת, והיא מתבטאת בבלבול, בעיות ראייה, מכת קור (היפותרמיה), לחץ דם נמוך, קושי בתיאום תנועות שרירים (אטקסיה) ואפילו תרדמת (קומה).
תסמונת קורסקוף היא הפרעת זיכרון המקושרת במיוחד לאלכוהוליזם. התסמונת גורמת לנזק בכל המוח ובחוט השדרה, אבל היא מזיקה במיוחד לחלקים שאחראיים על יצירת זיכרונות. התסמין הבולט ביותר הינו קושי ליצור זיכרונות חדשים וקושי לשלוף מידע שנלמד בעבר. אנשים עם תסמונת קורסקוף מזוהים במיוחד עם נטייתם לפצות על הפערים בזיכרון ולהקל על תחושת הבלבול שלהם, מוחם משלים פערים וסתירות עם מידע מומצא באופן אוטומטי (תופעה המכונה קונפבולציות). האדם עם התסמונת אינו מודע לכך שהוא "משקר", ועלול להרגיז מאוד את סביבתו אם הם אינם מכירים את התופעה. מבחינה פיזית, ישנם רעד, קשיי התמצאות, ובעיות ראייה.
מעניין לציין שישנן עדויות מחקריות לכך שלא מדובר בשתי תסמונות נפרדות, אלא בשלבים שונים של אותה תופעה. תסמונת ורניקה היא ההופעה הראשונית והחריפה של התסמונת, ואילו תסמונת קורסקוף היא למעשה המעבר למצב כרוני.
איך מטפלים בתסמונת ורניקה-קורסקוף?
הטיפול בתסמונת נעשה בעזרת מתן ויטמין B1, התאמה של התפריט ונוזלים, וגמילה מאלכוהול במקרה הצורך למניעת נזק נוסף. בזיהוי מוקדם הפרוגנוזה של אנשים עם תסמונת ורניקה יחסית טובה אם המקור למחסור התזונתי מטופל. עם זאת, השיפור בתפקודי הזיכרון הינו איטי, ולרוב ישאר נזק ארוך טווח. בהיעדר טיפול, צפויה מגבלה משמעותית ואף סכנת מוות.
לאחר ההתערבות הרפואית וההתייצבות, ניתן לפנות לטיפול קוגניטיבי שיסייע בשיפור תפקודי החשיבה שנפגעו, ורכישת מסגרות פיצוי של ריפוי בעיסוק או נוירופסיכולוג. אם לאחר תקופת שיקום עדיין יש קשיים משמעותיים, ניתן לשקול מסגרת יום המתאימה לאנשים צעירים שחיים עם דמנציה כמו מלב"ב פעימה. מסגרות יום נועדו לספק תעסוקה והעשרה במסגרת בטוחה לאדם עם התסמונת ומרחב נשימה חיוני למטפלים העיקריים. מכיוון שהתסמונת הינה תוצאה של התמכרות לאלכוהול או מצב רפואי קשה, מומלץ מאוד להיעזר גם בטיפול נפשי מתאים לאדם עם התסמונת ובני משפחתו.
לסיכום, הטיפול באדם עם דמנציה – קל וחומר אדם צעיר שיזדקק לעזרה שנים רבות – הינו קשה ושוחק. למענם ולמענכם, אל תתמודדו עם זה לבד. אם אתם או יקיריכם זקוקים לעזרה, ניתן לפנות אל עמותת מלב"ב ולבחון יחד את המענה הטיפולי המתאים ביותר 1700-70-4533.
כתבה:
מאיה הכט, נוירו-פסיכולוגית שיקומית בהתמחות, מלב"ב לקהילה
