שירלי (שם בדוי), היא אישה בת 78 המתגוררת לבדה. בנה נפטר, ונכדותיה גרות בחו"ל. לאחר שאובחנה עם דמנציה, הנכדות הבינו כי קיים צורך בליווי והשגחה עבור סבתן. הן שכרו את שירותיה של השכנה המתגוררת באותה קומה עם שירלי, כדי לסייע לה בצרכי היום-יום. הסידור החדש עזר לה מאוד לשמור על חיים עצמאיים, אך הייתה בעיה אחת. שירלי הייתה קמה ממיטתה בשעות הקטנות של הלילה, מגששת את דרכה בחושך אל דלתה של השכנה, מעירה את דיירי הבית ומבקשת לדעת מה השעה. לאחר מכן התברר שבשעות היום היא נוהגת להתכופף מן החלון כדי לשאול זרים שחולפים ברחוב מה השעה.
מה קרה לשירלי?
לא קשה להבין שהגורם להתנהגות המסוכנת של שירלי, הוא ליקוי בהתמצאות בזמן שבלבל אותה מאוד. עם התקדמות הדמנציה, לרוב נראה החמרה בקשיים בהבחנה ותפיסה של תאריכים, ימים והשעה ביום. כמו במקרה של שירלי, הבלבול יכול להוביל לשאלות חוזרות, ואפילו להתנהגויות מסוכנות כמו יציאה מהבית באמצע לילה קר ,בייחוד אם נוספים לך קשיי התמצאות במרחב.
היכולת לזהות זמן היא יכולת חשיבתית חיונית לתפקוד היומיומי שלנו. כדי שנוכל להעריך זמן, אנו מתבססים על זיכרון, ניסיון, תפיסה, ואפילו רגש. הרי כולנו יודעים שתחושת הזמן שלנו מושפעת ממה שממלא את סדר היום שלנו, והתחושה שהוא מעורר בנו – לחץ, הנאה וכו' .
זיהוי זמן כולל בתוכו שתי יכולות שמתכתבות אחת עם השנייה:
- התמצאות בזמן – היא היכולת לדווח, מה הזמן בסקאלה של שנה, חודש, יום ושעה ביום. כיוון שקשיים בהתמצאות בזמן, הם סימן מוקדם מוכר של דמנציה והנמכה קוגניטיבית קלה MCI, אנשי מקצוע נעזרים בשאלות הנוגעות להתמצאות בזמן בתהליך האבחון. ההתמצאות שלנו בזמן לא מתבססת רק על השעון. החוויות שממלאות את סדר היום שלנו עוזרות לנו למקם את עצמנו על ציר הזמן – באיזה שלב ביום ובשבוע אנחנו כרגע. למשל, אם בדיוק אכלנו ארוחה חמה ודשנה, כנראה שמדובר בשעת צהרים ולא בבוקר. אם היה לנו היום אימון פיזיותרפיה, כנראה שהיום יום חמישי. מזג האוויר ומיקום השמש הם רמזים נוספים. קל יותר להבין את זה כשחושבים על המעבר לשעון החורף – בימים הראשונים החשיכה המוקדמת יכולה לבלבל גם את מי שלא מתמודד עם דמנציה. מעבר לגירויים חיצוניים, ישנו גם השעון הביולוגי – תחושות עייפות ורעב גם הן משמשות רמזים לזמן ביום. לכן אין זה מפתיע שהשינויים באורח החיים של מתמודדים עם דמנציה כמו ירידה בפעילות, אשפוז, ושינויים בהרגלי אכילה, נלווים להנמכה ביכולת להתמצא בזמן.
- תחושת הזמן – היכולת להעריך מעבר של זמן. כמה זמן עבר מאז ארוחת הצהריים? דקות? שעות? כמה זמן המתנתי בתור לרופא? הערכת זמנים מבוססת על תפקודי חשיבה גבוהים כמו קשב וריכוז. כשהערכת הזמנים לקויה, סביר שנראה קשיי התארגנות והתנהגויות שמונעות מתסכול.
מה אפשר לעשות?
במקרה של שירלי, נמצאה לבעיה פתרון טכנולוגי. הנכדות דאגו לשירלי , ללוח דיגיטלי ליד המיטה עם מידע מארגן: הזמן ביום (בוקר, צהריים, ערב, לילה), השעה, תאריך. לשמחתם של השכנים, שירלי הסתגלה במהירות ובקלות ללוח החדש, והפסיקה לדפוק על דלתם באישון ליל ולהטרידם.
לצערנו, זה לא פתרון שמתאים לכולם. לדוגמא, במקרה של איידה (שם בדוי) בת 98, הלוח הדיגיטלי הוחזר לאחר מספר חודשים. התברר שהאור החלש של הלוח הדיגיטלי הפריע לה לישון, ולכן סובבה אותו אל הקיר. כשהתעוררה במהלך הלילה, לא זכרה את הלוח והמשיכה להתקשר לבתה, כדי לבדוק מה השעה.
יש מגוון רחב מאוד של פתרונות ועזרים להתמודדות עם קשיי התמצאות. לדוגמא, MemoApp מספקים שירות תמיכה דיגיטלי למתמודדים עם אלצהיימר. המסכים החכמים שמציע השירות משלבים טיפול קוגניטיבי מרחוק, הנגשה של מידע חיוני לתפקוד (יום, שעה, מזג אוויר, תזכורות…) ואמצעי נוח לשמירה על קשר עם יקיריכם.
בין אם הם זקוקים למרפאה בעיסוק שתציע פתרונות לארגון או מסך חכם, אנחנו כאן בעמותת מְלַבֵּב, כדי לעזור למצוא את הפתרון הנכון ביותר.
כתבה:
מאיה הכט, נוירופסיכולוגית שיקומית (MA) בהתמחות, מְלַבֵּב לקהילה
