לכולנו קורה לפעמים שמילה מוכרת בורחת, שהמשפט נתקע באמצע או שאנחנו חוזרים על פרט שכבר סיפרנו. ברוב המקרים אין בכך דבר חריג. עייפות, מתח, ירידה בשמיעה או חוסר ריכוז, יכולים להשפיע על הדיבור של כל אחד מאיתנו.
אבל חוקרים שואלים כיום שאלה אחרת: האם שינויים קטנים שחוזרים על עצמם לאורך זמן יכולים לספק רמז מוקדם לירידה קוגניטיבית?
כיום, בעזרת בינה מלאכותית, מפותחות מערכות שמנתחות לא רק את תוכן הדברים שאנחנו אומרים, אלא גם את האופן שבו אנחנו אומרים אותם.
הדיבור הוא הרבה יותר ממילים
כדי לנהל שיחה, המוח צריך לבצע שורה ארוכה של פעולות כמעט בו-זמנית: לשלוף מילים, לבנות משפטים, לזכור מה כבר נאמר, לשמור על רצף ולהחליט אילו פרטים חשובים.
לכן, כאשר חלים שינויים בזיכרון, בקשב או בתכנון, הם עשויים להופיע גם בדיבור. המערכות הממוחשבות יכולות לבחון את קצב הדיבור, משך ההפסקות, מספר ההיסוסים והחזרות, מגוון המילים, מבנה המשפטים וכמות המידע שהאדם מצליח למסור. חלקן מנתחות גם מאפיינים קוליים, כמו גובה הקול והתנודות שבו.
מה גילו החוקרים בשנחאי?
במחקר שפורסם בשנת 2024 השתתפו 92 מבוגרים משנחאי. הם חולקו לשלוש קבוצות: אנשים ללא ירידה קוגניטיבית, אנשים עם ירידה קוגניטיבית קלה ואנשים שסווגו עם אלצהיימר.
המשתתפים התבקשו לתאר בקול תמונה מורכבת, וההקלטות נותחו באמצעות חמישה מודלים של למידת מכונה. החוקרים בדקו הן מאפיינים קוליים והן מאפייני שפה, כמו מגוון המילים, סוגי המילים ומספר הפרטים שנמסרו.
התוצאות הראו כי דווקא המאפיינים הלשוניים היו בדרך כלל יעילים יותר מהמאפיינים הקוליים בזיהוי ירידה קוגניטיבית. המודל המדויק ביותר הצליח להבחין בין אנשים ללא ירידה קוגניטיבית לבין אנשים שסווגו עם אלצהיימר בדיוק של כ־81%.
המסקנה הייתה שניתוח אוטומטי של דיבור עשוי בעתיד לשמש כלי סינון נגיש ולא פולשני. עם זאת, החוקרים הדגישו כי מדובר במחקר קטן, וכי השיטה עדיין אינה יכולה להחליף אבחון רפואי מלא.
שיחה עם דמות וירטואלית
פיתוח אחר הוא CognoSpeak מערכת שמפותחת באוניברסיטת שפילד.
המשתמש משוחח עם דמות וירטואלית, עונה על שאלות ומבצע משימות מילוליות, כמו תיאור תמונה או שליפת מילים. המערכת מנתחת את דפוסי הדיבור ומנסה לזהות סימנים שעשויים להצדיק בירור נוסף.
המטרה אינה לקבוע אבחנה דרך המסך, אלא לאפשר סינון ראשוני פשוט יותר ולהפנות אנשים לבדיקה מקצועית בשלב מוקדם.
לא בדיקה אחת, אלא אוסף של רמזים
לסיכום, המחקרים החדשים בתחום אינם מחפשים סימן יחיד שיכריע אם קיימת ירידה קוגניטיבית. הכיוון הוא לחבר בין רמזים קטנים מהשפה, מהקול, מהזיכרון, מהשינה, מהתנועה ומההתנהגות היום-יומית.
בינה מלאכותית יכולה לזהות דפוסים ושינויים שקשה להבחין בהם בבדיקה חד-פעמית. אם המערכות יוכחו כאמינות באוכלוסיות מגוונות, הן עשויות לסייע בזיהוי מוקדם ובמעקב מדויק יותר – ועדיין, הן כמובן לא מהוות תחליף לרופאים, אלא כלי נוסף שעשוי לעזור לנו להגיע אליו לבדיקה בזמן.
זקוקים להכוונה או למידע נוסף? אנו בעמותת מְלַבֵּב נמצאים כאן עבורכם עם מידע, כלים וליווי שיסייעו לכם לבחור נכון, להמשיך ולשמור על היקרים לכם, תוך שמירה על הבריאות שלכם.
לפרטים נוספים על השירותים שלנו והדרכים בהן נוכל לסייע, אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת.
צרו עמנו קשר: טלפון 1700-70-4533 או באתר www.melabev.org.il.
מאת: שרון שילוח, גרונטולוגית, עמותת מְלַבֵּב
