fbpx

פרידה עצובה

דקות אחדות אחרי שההסעה הראשונה הגיעה למרכז היום של עמותת מלב"ב בפסגת זאב בירושלים, הבחינה אחת המדריכות ש-מ., אחד מהוותיקים שבבאי מרכז היום, נראה לא טוב. בקושי נושם. מנהלת מרכז היום, ורדה שרעבי, ניגשה יחד עם העובדת הסוציאלית שבמרכז, אסתר שטרק, שהבחינו כי מ. חיוור מאוד, עיניו שקועות ונשימתו כבדה.

המדריכה בקבוצה בה הוא משתתף הציעה לתת לו לשתות משהו חם, וציינה כי הוא אחרי שבוע של שלשולים ויתכן שהתייבש. לאחר שלגם מהשתייה החמה הוא התאושש מעט, הגיב לשאלות צוות מרכז היום ומצבו מעט השתפר, אולם לא לאורך זמן. היה ברור שהוא צריך לראות רופא. כמקובל, התקשרו צוות מרכז היום לאחיו, הודיעו כי מ. אינו מרגיש טוב ולהבנתם הדבר הנכון ביותר הוא להזמין אמבולנס, שצוות רפואי יבדוק אותו. האח שלא הבין את חומרת מצבו, הציע שצוות המרכז ישלח אותו הביתה במונית, יחד עם המטפלת הסיעודית שלו.

הצוות הטיפולי במרכז היום של מלב"ב בפסגת זאב נועצו ביניהם והחליטו שלא לקחת סיכונים והזמינו אמבולנס של מד"א. הצוות הרפואי טיפל במ. במקום והחליט לפנותו לבדיקה בחדר המיון בבית חולים. כמקובל, אחת המדריכות של מרכז היום הצטרפה, כדי שלא יהיה לבד עד שיגיע מישהו מבני משפחתו.

בהגיעו לבית החולים הוא עבר בדיקות רפואיות, חיברו אותו לחמצן והוא התאושש מעט. שיתף פעולה עם המדריכה, ששוחחה איתו, והיה עירני. הרופא עדכן שהמדדים שלו תקינים. רק אז הרשתה לעצמה המדריכה, באישור מ., לצאת לרגע מהחדר, להכין לעצמה שתיה חמה. "אני מייד חוזרת" אמרה לו, והוא חייך. כעבור כמה דקות, כשחזרה, ראתה שכל הצוות הרפואי סביבו ומבצעים בו פעולות החייאה. לצער כולנו, פעולות ההחייאה נכשלו ומ. נשם נשימה אחרונה והלך לעולמו. הוא הגיע לבית החולים בשעה 10:30 וכעבור שעה וחצי נפטר. כל אותו הזמן המדריכה ישבה איתו, השגיחה עליו ולא השאירה אותו לבד. כשהודיעה לבני המשפחה שהוא נפטר, הם מיהרו לבית החולים להיפרד ממנו.

למחרת, בפעילות השוטפת במרכז היום סיפרו אנשי צוות המרכז לבאי המרכז שמתמודדים מדמנציה, על פטירתו של מ., חברם. יחד הם סיפרו חוויות אודותיו והעלו על נס את הרגעים היפים והמקסימים שחוו יחד. אנשי הצוות, יחד עם באי המרכז, שוחחו על האובדן והאבל ויחד ניסו להכיל את הכאב שבפטירתו של מ, שהיה אהוב ואהוד על כולם. כשהגיע צוות הטיפול במרכז היום של מלב"ב בפסגת זאב, לבית המשפחה לניחום אבלים, ביקשו בני המשפחה להודות על הטיפול המסור ועל כך שהיו עם יקירם בשעותיו האחרונות ולא משו ממיטתו. "מרכז היום שלכם במלב"ב, היה עבורו ועבורנו גלגל הצלה", אמרו.

——-

במחקר שערכה יחידת המחקר של מלב"ב בנושא צער ואבל אצל אנשים עם דמנציה עלה כי גם אנשים עם דמנציה רוצים להנציח חבר קבוצה שנפטר ומבקשים מקום לבטא את רגשותיהם.
"אם לא מנציחים חבר קבוצה שנפטר ומתעלמים לגמרי מהמוות…. חבר הקבוצה מרגיש שכשהוא עצמו יילך לעולמו, יקרה אותו דבר גם לו – לאף אחד לא יהיה אכפת אם ימות". (מתוך דברים שאמר איש צוות באחד ממרכזי היום).
מטרת המחקר היתה להעלות מודעות להתייחסות למוות במהלך הטיפול באנשים עם דמנציה, גם בבית וגם במרכזי יום, ולהתחיל לפתח דיאלוג לגבי ההתנהלות בשטח הלכה למעשה.

יהי זכרו ברוך!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים ומידע מקצועי!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

עזרו לנו להציל את מלב"ב

עזרו לנו להציל את מלב"ב לתרומה ידידי מלב"ב היקרים, נוכח התפשטות נגיף הקורונה, אנו חווים את השלכותיו ומשמעויותיו למטופלים שלעמותת מלב"ב. משבר הקורונה חושף אותנו

להמשך קריאה

מעוניינים לקבל עדכונים על מאמרים חדשים?

אנו נשלח לא יותר מעדכון לשבוע. אנו לא שולחים ספאם ופרסומות.