השבוע חווינו ליל שימורים היסטורי, עת אירן תקפה את ישראל ב 331 שיגורים, שכללו, כטב"מים, טילי קרקע קרקע וטילי שיוט. התוצאה שהייתה מרשימה ביותר, הציגה את היכולות הגבוהות של צה"ל, בשיתוף פעולה עם ארה"ב וקואליציית מדינות הברית עם ישראל. כך חווה עם ישראל ליל שימורים תנ"כי ומיוחד שאירע בליל הסדר בפסח. לפני 2725 שנים, מאיים סנחריב מלך אשור וצבאו, על עם ישראל היושב בירושלים. סנחריב מעריך, שבקלות יסיים את מסעו והישוב היהודי בירושלים ייפול לידיו, ״כְּבֵיצִים עֲזֻבוֹת".
אך כאן נכונה לו הפתעה גדולה, בדמות מנהיגות אמונית, נחושה וכריזמטית של המלך חזקיהו, שעליו נאמר בתנ"ך בספר מלכים:" וְאַחֲרָיו לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכֹל מַלְכֵי יְהוּדָה וַאֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו". חזקיהו נוהג בעוז ובענווה ונערך כראוי למתקפת סנחריב. ברגע הספק הוא מנהל סיכונים ונערך לתרחישים השונים של האויב. הוא עוסק מראש ללא לאות, באחדות ןבחיזוק החוסן האמוני והנפשי של עמו ובעיקר הוא דואג לחיזוק התשתיות הפיזיות וההגנתיות, של החומה והמגדלים בירושלים. חזקיהו מעריך ברצינות את כוונותיו של האויב.
המתקפה של סנחריב התרחשה בלילה בפסח בליל הסדר. סנחריב וצבאו נחלו מפלה גדולה, כנאמר בספר מלכים:״ וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ד' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים״.
גם השנה בליל הסדר, נזכור ונטמיע חשיבותם של שני ערכים מקודשים – קדושת הספק וקדושת האחדות.
אנו נתונים כבר למעלה מחצי שנה, במלחמה שאין צודקת ממנה. מטרות המלחמה מאד ברורות – מיטוט שלטון החמאס, השבת החטופות והחטופים לחיק משפחותיהם והחזרת המפונים לבתיהם.
אך השנה בליל הסדר עלינו להוסיף לארבע הקושיות קושיה נוספת. מדוע ולמה התרגש עלינו האסון הנורא בשבת שמחת תורה בבוקר בשבעה באוקטובר, עת התעוררנו לבוקר נורא ואיום, שהחזיר אותנו 50 שנה לאחור למלחמת יום הכיפורים, לאותה תסמונת טרגית, של ליקוי מאורות, עיוורון, יהירות והשתעבדות טוטאלית לקונספציה, שנטלה מעמנו את אותה יכולת כה בסיסית, של חובת הטלת הַסָּפֵק כצורך קיומי, לקדושת חיינו במדינתנו האחת והיחידה. לא למדנו דבר מאותו עוורון בו לקינו לפני 50 שנה. היהירות, הביטחון העצמי המופרז, הורדת המסך כנגד עובדות ומידע שהוצפו על ידי דרגים זוטרים שכביכול ערערו על הקונספציה המקודשת שאחזה בנו, שזלזלה בכוונות וביכולות של החמאס. כל אלו השתלטו עלינו וגרמו לנו מַאְפֵּלְיָה של אפלה, חושך וצלמוות.
בליל הסדר השנה נתחבר למשמעות של מצוות קורבן הפסח שעיתויה בזמן בין הערביים:"וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ, כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם". זמן בין הערביים הוא בין השמשות, של ספק יום וספק לילה. זה אותו זמן גאולה שאף הוא מקדש את הספק, כאותו פיוט שאנו שרים בליל הסדר: "קָרֵב יוֹם אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה… שׁוֹמְרִים הַפְקֵד לְעִירְךָ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה ". אכן, עלינו לקדש את הספק, לנהל הסיכונים כראוי ולדאוג להפקיד מראש שומרים, כל היום וכל הלילה. דומה שאם היינו בששה באוקטובר מוכנים כמו בלילה של הנחיל האירני, האסון הנורא של השבעה באוקטובר היה נמנע.
בליל הסדר השנה, נקדש גם את ערך קדושת האחדות, כנאמר בהגדה:״ וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ, שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם״. אם נהיה מאוחדים – עם אחד בלב אחד, יהיה קשה לשונאינו לממש את מזימתם ולפגוע בקיומנו ולכלותנו.
מסע ההתמודדות של עם ישראל לשמירת זהותו והגשמת ייעודו, מתחיל בסיפור יציאת מצרים, במסע מעבדות לחירות. המסע של עמנו ממשיך לאיום הקיומי של סנחריב עלינו ולמפלתו בליל פסח. מסע עמנו ממשיך לדור השואה והתקומה, שהקים את מדינתנו. מסעו של עמנו הוא מאבק בלתי פוסק לגאולתנו ולצדקת דרכנו. רק אם נדע לקדש את הספק בעוז ובענווה ונדע שכוחנו רק באחדותנו, רק כך ננצח.
ד"ר זאב פרידמן מנכ"ל עמותת מלב"ב
