fbpx

סוכות –"דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן-דָּוִד, מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם" – תובנותיו של קהלת, בימי קורונה

לפי המסורת, שלמה המלך החכם באדם, כתב שלושה ספרים בפרקי חייו השונים. בגיל צעיר הוא כתב את שיר השירים, בגיל הביניים והמבוגר את משלי ובגיל הזקנה את קהלת. דומה שקיימת זיקה בין תקופות החיים המובחנות של שלמה, לבין ייחודיות עולם התוכן של כל אחד מהספרים.

ספר "קהלת" הדיאלקטי, שאותו נקרא השבת, נראה במבט ראשון כספר פסימי, דכאוני ומייאש. אך ככל שנעמיק בו, נמצא בו מורה דרך של אופטימיות, העצמה, עידוד ומשמעות לחיים- "דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן-דָּוִד, מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם" ( א', א' ). שלמה המלך בערוב ימיו כותב את ספר קהלת, מעין סיכום אישי שלו על החיים ומנחיל לנו מורשה לחיים.

לא מקרה הוא שאנו קוראים דווקא בסוכות, את ספר "קהלת"- ספר התובנות לחיים.

אנו שוהים במרחב של ארעיות בסוכה , אל מול הבית הקבוע שלנו. זה הזמן המתאים להתבוננות על החיים, דווקא מהמקום הארעי והזמני. לאפקט הארעיות ישנה משמעות מיוחדת בימים אלו של קורונה. השהייה בסוכה הארעית בשנה מיוחדת זאת, משתקפת בשינוי אורחות חיינו ודרך חשיבתנו , מאז פרוץ הנגיף לחיינו, זה כבר שמונה חודשים. הקורונה יצרה לנו ,תבנית של סוכה ארעית וזמנית, בחיי היום יום. כך למשל, הארעיות והזמניות בפרקטיקה של תפילותינו במרחב הארעי , במקום הפתוח , כמו גם החיכיון והציפייה לסופיות אי הוודאות, בגילוי החיסון המיוחל.

השנה, עלינו לקרוא את קהלת, ברוח התקופה, של ימי סגר בקורונה. השנה, עלינו להתבונן ביתר עמקות בחוכמתו של קהלת.

הבה נבחן שלוש תובנות של קהלת בזיקה לימי קורונה :

1. לכל דבר העיתוי שלו –כך גם , הריחוק החברתי וההימנעות מהתקהלות

קהלת מלמדנו את חשיבות העיתוי, בזיקה להחלטות לפעולות וההתנהגויות השונות שלנו, הנגזרות ממאפיין התקופה המובחנת: " לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם .עֵת לָלֶדֶת, וְעֵת לָמוּת; עֵת לָטַעַת, וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ. עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא…. עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק, עֵת סְפוֹ וְעֵת רְקוֹד… עֵת לַחֲבוֹק, וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק…. עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר . עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא, עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם." (ג', א'-ח').

החוכמה , אומר לנו החכם באדם, היא לדעת כיצד לנהוג נכון במציאות משתנה. יש זמן מיוחד, שבו נאלץ לא לעשות את מה שהיה עד כה , ברור וחלק ממהותנו ושגרת חיינו- כמו לחבק. כן, במציאות חדשה ומיוחדת זאת, גם נדרש – "וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק". אם נדע לדעת להתחבר להיגיון ולמשמעות שבגזירה הקשה, גם במחיר ההימנעות מחיבוק והריחוק החברתי, הרי נוכל לעמוד בה ולציית לה. עלינו להתאים את פעולותינו ומעשינו, למיוחדות שבכל עיתוי. קהלת קורא לנו להפנים את המשוואה: "כִּי בְּרֹב חָכְמָה, רָב-כָּעַס; וְיוֹסִיף דַּעַת, יוֹסִיף מַכְאוֹב" ( א', יח'). אנחנו לא פעם גוזרים את פעולותינו, כתוצאה מרגש או ריגוש ומשכנעים עצמנו שכך נכון לנהוג , גם במחיר סיכוננו. החוכמה והדעת, לא אחת עלולות להתנגש עם הרגש. אבל זאת לדעת, אומר לנו קהלת :" נוכחות החוכמה והדעת המדריכה אותנו כיצד לנהוג נכון, עלולה לגרום לנו כעס וכאב, אבל בסופו של תהליך, נכיר בתועלת ובעובדה שהכול נעשה לטובתנו ולא לרעתנו". כידוע השם קהלת- מצביע על הגותו של קהלת, שנמסרה לעם בהתקהלות- קהלת. נכון, במצבי חיים שגרתיים, זה נדרש ורצוי, כמצוות הקהל וברוב עם הדרת מלך. אך בתקופות אחרות כמו במגפה של קורונה, עלינו להימנע מהתקהלות: "כִּי בְּרֹב חָכְמָה, רָב-כָּעַס; וְיוֹסִיף דַּעַת, יוֹסִיף מַכְאוֹב". הנה שוב לפנינו, הדיאלקטיקה של קהלת בסוגיות החיים השונות.

קהלת גם נדרש לימי הסגר המהודק :"בַּיּוֹם, שֶׁיָּזֻעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת, וְהִתְעַוְּתוּ, אַנְשֵׁי הֶחָיִל; וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת כִּי מִעֵטוּ, וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת. וְסֻגְּרוּ דְלָתַיִם בַּשּׁוּק, בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה; וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר, וְיִשַּׁחוּ כָּל-בְּנוֹת הַשִּׁיר" (יב', ג'-ד'). מטרת הסגר היא הגנה על שלומנו. אך קיומו האפקטיבי דורש אכיפה על ידי שומרי ביתנו. קיומו של הסגר הוא בהתכנסותנו במרחב הפרטי – בבית. בסגר לא יהיה מנוס מלסגור את פעילות המרחב החיצוני מחוץ לביתנו הפרטי- דלתות השוק. במציאות של סגר, הטבע מתעורר ומתעצם ואנו יותר ויותר מתמזגים איתו ומאזינים לו. כך למשל שירת מקהלת הציפורים המלווה אותנו כלווית חן, בעת תפילותינו במרחב הפתוח עת אנו פוגשים את הקב"ה- המלך בשדה.

2. ניהול סיכונים אל מול סיכויים- קיום בריאות גופנו אל מול קיומנו הכלכלי

קהלת קורא לנו לדעת לאזן בחוכמה ובאחריות, בדיאלקטיקה שבין שמירה על בריאות גופנו ושלומנו , לבין שמירה על קיומנו הכלכלי. האיזון הנכון שבין בריאות לכלכלה: ״שֹׁמֵר רוּחַ, לֹא יִזְרָע; וְרֹאֶה בֶעָבִים, לֹא יִקְצוֹר" ( יא', ד'). גם כאן מלמדנו קהלת, את התובנה של המידתיות הראויה, בלקיחת סיכון מחושב, של אחריות לגורלנו, אך בשיקול דעת ובזהירות.

תקופתו של שלמה המלך, היא תקופה חקלאית שהעיסוק בחקלאות היה מנת חלקם של הרוב. הדוגמא שלו היא "מורה נבוכים" לחקלאי , שקם בבוקר ומבעד לחלון בביתו, הוא רואה את הרוח המנשבת ואת העבים בשמיים, שאולי מעידים על בוא גשם חזק. החקלאי נתון בדילמה- לצאת לשדה או לא ? אולי זה לא היום המתאים לצאת לשדה , לזרוע או לקצור? אולי אם אצא לשדה , אני עלול לסכן את גופי ובריאותי ? אולי אדחה זאת ליום מתאים יותר? אולי הנכון להישאר בבית ? קהלת מורה לחקלאי, כן לצאת לשדהו, גם בנתונים הקיימים, אך לעשות זאת בזהירות.

קהלת מלמדנו את חשיבות התכנון וניהול הסיכונים בחיינו, בפעולה מידתית: " תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה, וְגַם לִשְׁמוֹנָה: כִּי לֹא תֵדַע, מַה יִּהְיֶה רָעָה עַל-הָאָרֶץ…. בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת-זַרְעֶךָ, וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ: כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְשָׁר, הֲזֶה אוֹ זֶה, וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, טוֹבִים".(יא', ב'-ו'). במציאות של רעה המתרגשת עלינו, אנו חיים במציאות של אי וודאות. עלינו לפעול בזהירות של פיזור הסיכונים וחלוקתם לחלקים ,סוג של קפסולות. איננו יודעים מראש אם זה המתווה האפקטיבי ,היודע לאזן בוודאות באופן מידתי, בין ההגנה על בריאותנו לבין קיומנו הכלכלי והקיומי. אבל, אל לנו להיות אדישים, פסיביים ולא נוקטים במתווה המאזן. כן, אל תטילו על עצמכם סגר מלא בבית, צאו לזרוע, אבל עשו זאת תוך הקפדה ושמירה על כללי הזהירות הנדרשים, על מנת גם להגן על בריאותכם ושלומכם.

3. הערך של פיקוח נפש-"ונשמרתם מאד לנפשותיכם", גובר על צדיקות ודקדקנות יתר

קהלת מלמדנו תובנה נוספת של מידתיות: לא להיות יותר מדי צדיק ומקפיד בדקדקנות יתר בצדיקותך, במציאות מורכבת של פורענות וסכנה, כמו בימי קורונה: ״אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה, וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר ״(ז', טז'). אוסיף למשפט של קהלת : "ולא על חשבון זכויותיו של זולתך וסיכונו". קהלת קורא לנו, לדעת למתן ולהגביל את נהגי צדיקותינו והקפדותינו, בתקופה של פורענות וסכנה, הדורשת מעמנו הקפדה יתירה על בריאותנו שלנו ושל זולתנו.

הנה סיפור מרתק מספר הזוהר, שראוי להידרש אליו שוב , אודות קטורת ומגפה מסוג הקורונה: " רבי אחא הלך לכפר טרשא. בא להיכנס לאכסניא שלו, התלחשו עליו בני המקום, אמרו, אדם גדול בא לכאן, נלך אליו. באו אצלו ,אמרו לו: וכי אינך חס עלינו שאנו נאבדים ומתים? אמר להם : מהו? על ידי מה? אמרו לו: כבר שבעה ימים שמגפת מוות בעיר, ובכל יום מתחזקת ולא נעצרת. אמר להם: נלך לבית הכנסת ונבקש רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא. בעוד שהיו הולכים, באו ואמרו, פלוני ופלוני מתו, ופלוני ופלוני נוטים למות. אמר להם רבי אחא: אין עת לעמוד ולהתפלל, שהשעה דחוקה. אלא, הפרישו מכם ארבעים אנשים מאותם שהם יותר זכאים. עשרה עשרה לארבעה חלקים ואני עמכם. עשרה יצאו לקצה העיר ועשרה לקצה העיר, וכן לארבע קצוות העיר ואמרו בכל כוח כוונת נפשכם פרשת קטורת שהקדוש ברוך הוא נתן למשה במדבר ופסוקי הקורבנות הסמוכים שם. עשו כך שלוש פעמים. עברו בכל העיר לארבע קצותיה והיו אומרים כן. לבסוף אמר להם : עתה נלך לאלו שנוטים למות, והפרישו מכם אנשים לבתיהם של אלה, ושוב תאמרו כך, וכאשר תסיימו תאמרו אלו הפסוקים במדבר יז',יא'-יד' : וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, קַח אֶת-הַמַּחְתָּה וְתֶן-עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת, וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל-הָעֵדָה, וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם: כִּי-יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי ד', הֵחֵל הַנָּגֶף. וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה, וַיָּרָץ אֶל-תּוֹךְ הַקָּהָל, וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף, בָּעָם; וַיִּתֵּן, אֶת-הַקְּטֹרֶת, וַיְכַפֵּר, עַל-הָעָם. וַיַּעֲמֹד בֵּין-הַמֵּתִים, וּבֵין הַחַיִּים; וַתֵּעָצַר, הַמַּגֵּפָה. וַיִּהְיוּ, הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה, אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף, וּשְׁבַע מֵאוֹת–מִלְּבַד הַמֵּתִים, עַל-דְּבַר-קֹרַח ". וכן עשו, והמגפה נעצרה והתבטל מהם המוות. " ( ספר הזוהר לפרשת וירא- מדרש הנעלם- ח"א, דף ק"א ע"א).

הנה לנו מנהיג רוחני וצדיק בדמותו של רבי אחא שבמקרה נקלע לעיר בעת מגיפה ובראותו את הקטסטרופה , עשה מעשה והתגייס כמנהיג וכמתכלל לסייע ביישור העקומה האקספוננציאלית (גדילה מעריכית )בכפר טרשא. הוא מבין מהר שפיקוח נפש "ואל תעמוד על דם רעך", דוחה הכול, כולל צדיקות בתפילה במניין בבית הכנסת- "אין עת לעמוד ולהתפלל, שהשעה דחוקה". הוא מתחבר לאהרן הכהן בעצירתו את המגיפה בסיפור קורח ועדתו ומצווה את התושבים לומר את פרשת הקטורת וסגולותיה וכך נעצרת המגיפה. הוא כמנהיג גוזר על עצמו לומר את פרשת הקטורת, בדיוק כפי שעושים כל התושבים. רבי אחא מנחיל בדוגמא האישית שלו את הערך המנהיגותי : " וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ". רבי אחא מקיים במדויק את הציווי של אהרון במעשה הקטורת בעצירת המגפה.

ראוי להזכיר בסוגיה זאת, הסיפור אודות ר' אריה לוין זצ"ל, ששאלו אותו מדוע הוא קונה את ארבעת המינים לסוכות, במהירות ולא בדקדקנות. תשובתו הייתה, שיש בתורה שתי מצוות הידור. האחת, הידור בארבעת המינים והשנייה, בהידור של "והדרת פני זקן". ר' אריה לוין ענה שהוא מעדיף לדקדק , להחמיר ולהדר במצווה של "והדרת פני זקן", על פני ההידור בארבעת המינים.

לסיכום, דומה שקהלת הוא מורה דרך של אופטימיות ולא פסימיות, הוא מורה דרך של העצמה, עידוד ומשמעות לחיים. יש לנו הזדמנות בחופשת הסוכות לשבת בסוכה ולעשות לעצמנו מבדק אישי check up, לתובנותיו של קהלת.

מורה הדרך קהלת ותובנותיו החכמות והפרקטיות, ראויות להטעין את מצברנו ,בעיקר בימים אלו של קורונה.

קהלת אותו נקרא בסוכות- "זמן שמחתנו", רואה בשמחה ערך חשוב לכל אדם. על רעיון השמחה, הוא חוזר בספרו שבע פעמים.

נאמין, נעשה ובעזרת ד' נצליח למגר את המגיפה מנחלתנו.

כותב: ד"ר זאב פרידמן, מנכ"ל עמותת מלב"ב

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

חשיפה לשיטת התיקוף

בני משפחה המטפלים באדם עם דמנציה ואלצהיימר, סדרת ההרצאות האלו הן בשבילכם: במיוחד בימי הקורונה חשוב לקבל כלים להתמודדות עם יקירכם באמצעות חשיפה לשיטת התיקוף

להמשך קריאה

מרכז יום וירטואלי

מרכז היום הוירטואלי של מלב"ב לאנשים עם ירידה קוגניטיבית התחיל לפעול לפני כשבועיים. הוא הראשון מסוגו בארץ ונותן מענה לאוכלוסייה רבה מאוד. הפעילות כוללת: מוזיקה,

להמשך קריאה