fbpx

פרשת ראה – "כִּי-ד' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ"- ניתוב לשוני פיזיולוגי – NLP ( נ ל"פ.)

ניתוב לשוני פיזיולוגי היא שיטה בפסיכולוגיה המוכרת בשם: נל"פNLP ( Neuro linguistic Programming ) השיטה מציעה מגוון טכניקות ומיומנויות פסיכולוגיות שמטרתן, יצירת השפעה ושינוי במחשבות, רגשות והתנהגויות של אנשים ודרך זה להביא לשינוי של הרגלים, ודפוסי התנהגות ורתימתם להשגת תוצאות רצויות . השיטה מטרתה להביא לשינוי ושיפור התקשורת הבין-אישית והתוך-אישית. NLP פותחה בארצות הברית בשנות ה-70 של המאה ה-20 על ידי ריצ'רד בנדלר וג'ון גרינדר שניסו לפצח את חידת המצוינות האנושית, ולבחון מדוע מטפלים אשר נחשבו מומחים בתחומם , מצטיינים בתחומם. הם הניחו שאם יצליחו לבודד את מרכיבי התקשורת של אותם מצטיינים, יהיה בידיהם המפתח לשיפור התקשורת. תחילה הם תיעדו את אופן פעולתם. צילמו וראיינו אותם. לאחר שלב איסוף הנתונים הראשוני הם החלו לחפש דגמים החוזרים על עצמם. בשלב זה הם ניסחו את הנחות היסוד הראשונות של ה-NLP. גרינדר ובנדלר החלו לפתח את המודל וליצור תהליכים טיפוליים קצרי מועד. בתוך זמן קצר החלה שיטתם להתפרסם, תחילה ברחבי ארצות הברית ואחר כך גם בעולם. כארבעים שנה לאחר שפותח המודל, השיטה הפכה לתעשייה שלמה, ועקרונותיה מועברים בעזרת עשרות סדנאות, כנסים, ספרים וקלטות. במהלך השנים פותחו שיטות שונות המשתמשות בעקרונות ה-NLP לסיוע בתחומי העסקים, המו"מ, השיווק ,המכירות, הספורט, והאומנות. NLP מתבססת על פרמטרים שעובדים בהצלחה, והוכחה במחקרים שונים ככלי יעיל להשגת תוצאות חיוביות תוך זמן קצר, לטווח ארוך. בעזרת NLP ניתן ללמוד, צעד אחר צעד, כיצד להציב מטרות ולהשיגן, לתקשר ביעילות ולהעביר מסרים כך שיתקבלו, וכיצד לקרא אנשים נכון. כיצד לזהות סדרי עדיפויות ומחסומים בחיים, וכיצד לפרוץ את המחסומים האלו ולהגיע לכוחות הטמונים בתוך כל אדם. ל NLP טכניקות לעיבוד ושינוי רגשות שלילים, מהעבר מההווה ורגשות עם אוריינטציה לעתיד. השיטה מתמקדת בתקשורת המילולית אך גם בתקשורת הלא מילולית.

אני טוען ומנסה להוכיח לאורך מאמרי פרשות השבוע, שתאוריות, מודלים, ושיטות בתחומים חברתיים ואנושיים , משתקפים בארון הספרים היהודי.

כך גם אנו בוחנים את נאומו המרתק של משה המשתרע על פני ספר דברים. אנו מנסים לצלול בעומקו של טקסט הנאום ויכולים גם לדמיין ולצייר במוחנו , כיצד גם התנהלה התקשורת הלא מילולית של משה.

כאמור, משה פונה בנאומו לדור ב', הוא הדור החדש שמוטלת עליו המשימה של כיבוש הארץ מידי שבעת העממים ועליו להקים את המשילות והריבונות היהודית בארץ ישראל ולכונן מוסדות שלטון וחברה הנשענים על ערכי המוסר והצדק. כך בפרשתנו: "כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר- ד' אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ. וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם."( במדבר, יא', לא')

מצוות כיבוש הארץ, תובעת מהעם גם את הכיבוש העצמי והפנימי, של סילוק הרגלי התנהגות ואורח חיים של תרבות עבדים, שהיו נטועים בקרב דור א'- דור המדבר.

נאומו של משה אמור לחולל את השינוי ולהביא את העם, לתוצאה אפקטיבית של העם המתחדש והמחדש בארצו המובטחת.

הנאום הוא סוג של תקשורת, כמו ב NLP, שיש בו ייצוגי תכנים במילים, שנאמרות באינטונציה ובשפת גוף מתאימים.

הבה נבחן כיצד שיטת הNLP משתקפת בפרשתנו בנאומו של משה.

הנה כבר בפתיחה לפרשתנו, משה מציג תקשורת מילולית חיובית, קודם הברכה: "רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם: בְּרָכָה, וּקְלָלָה. אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל מִצְות ד' אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם. וְהַקְּלָלָה, אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל-מִצְות ד' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים, יא', כו'-כח').

כך פותחים נאום בגישה חיובית, אופטימית ומחברת . נאום אפקטיבי שמטרתו להשפיע ולהעצים. הנאום מכוון לא רק לאוזניים, אלא גם לעיניים – "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת" ( שמות, כ', יד' ). כך גם השימוש במילה- רְאֵה. מעידה שמשה מייחס חשיבות, גם לשפת הגוף שלו בתקשורת הלא מילולית. אפשר להניח שמשה בנאומו בערוב ימיו, שפת גופו נינוחה ומרגיעה. זאת בניגוד למשה המנהיג והמנהל את עם ישראל במסעו המדברי ששפת גופו כועסת ,סוערת ומתפרצת, כך למשל, באירוע מי מריבה ובפנותו אל העם- דור א' : "וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם.( במדבר, כ', י').

בנאום משה בפרשתנו נוכח גם העוף האסור לאכילה: " וְזֶה, אֲשֶׁר לֹא תֹאכְלוּ מֵהֶם… וְהָרָאָה, וְאֶת הָאַיָּה, וְהַדַּיָּה, לְמִינָהּ ."

התלמוד , במסכת חולין (דף סג' עמ' ב') , מאפיין את עוף הראה: "למה נקרא שמה ראה? מפני שרואה למרחוק, עומדת בבבל ורואה נבלות בארץ ישראל". מדובר על עוף שרואה בעיניים מבבל, רק נבלות בארץ ישראל. העוף הזה חי לו בבבל וממקום מושבו שם, הוא מתצפת בעיניו לעבר ארץ ישראל, ומה הוא רואה ? רק את השלילה. הוא רואה רק רע ושחור. לכן הוא טמא ואסור לאכילה.

דומה שעוף הראה, מאופיין בתסמונת ראיה צרת עין, בדרך הסתכלותו וראייתו השלילית את הדברים. העוף הנדון רואה ומתמקד רק בחולשות ובאיומים, הוא איננו רואה כלל חוזקות והזדמנויות. דרך ראייתו והסתכלותו של עוף הראה, מאפיינת את אותם האנשים שרואים נייר לבן, אבל מתמקדים דווקא בנקודה השחורה הקטנה בנייר הלבן. הם רואים רק שחור ומתעלמים מהלבן שהוא רוב רובו של שטח הנייר הלבן. לעומתם, ישנם אנשים אחרים שרואים את הלבן שבנייר ולא מעניקים תשומת לב יתירה לנקודה השחורה. זאת ההבחנה בין אנשים פסימיים לבין אנשים אופטימיים, בין אנשים שרואים תמיד שחור ושלילי, לבין אנשים שרואים לבן וחיובי . האנשים הפסימיים רואים רק שחורות וממלאים את סביבתם באנרגיות שליליות. הם רואים רק את חצי הכוס הריקה, יודעים רק למתוח ביקורת ורואים בעיניהם רק את הר הקללה ובוחרים בו, הם נעדרי תקווה ואמונה ורואים רק חידלון ייאוש וחוסר הסיכוי. אנשים כאלה תמיד יגיבו ברפיסות לכל רעיון חדש – "זה לא טוב, לא ילך, אין לרעיון או ליוזמה כל סיכוי, חבל לבזבז עליו זמן, בואו נרד מזה ".

לעומתם, האנשים האופטימיים החיוביים, ממלאים את סביבתם באנרגיות חיוביות, שרואים את חצי הכוס המלאה. הם ינהלו תקשורת חיובית ויבררו את המילים הבונות והנוטעות אמון, אמונה וביטחון. הם רואים בעיניהם את הר הברכה ובוחרים בו, הם אוחזים בתקווה ובסיכוי.

כך משתקפת התקשורת המילולית של עשרה המרגלים, מנהיגי דור א'- דור המדבר. הדיווח המילולי שלהם בתום משימת הריגול היא רפוסה, פסימית ומייאשת:" אֶפֶס כִּי עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ… לֹא נוּכַל, לַעֲלוֹת אֶל הָעָם: כִּי חָזָק הוּא, מִמֶּנּוּ. … אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, … וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם". לעומתם, שני המרגלים, יהושע בן נון וכלב בן יפונה, נוקטים בשיטת ה NLP ומשדרים תקשורת מילולית ולא מילולית שמשדרת אמונה ותקווה: " עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל, לָהּ… הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ, מְאֹד מְאֹד. …. אֶרֶץ, אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" (במדבר, יג', לב'-לג' ויד', ז'-ח').

האם לא מוכרות לנו בחיי היום יום, דוגמאות רבות, ששני אנשים רואים את אותה תמונת מציאות, אבל כל אחד מהם לוקח את נקודת מבטו , פרשנותו ומסקנותיו, לכיוון שונה, כמרחק מזרח למערב. שני אנשים אל מול אותה מציאות , אבל התקשורת המילולית והלא מילולית שלהם שונה באופן מהותי.

ראו כיצד שיטת הNLP בנאומו של משה בפרשתנו העוסק במאכלות הטמאים והטהורים, בוחרת בשפה נקיה ומגלה רגישות בבחירת המילים: "את הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ: שׁוֹר, שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים.. וְכָל-בְּהֵמָה מַפְרֶסֶת פַּרְסָה, וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע שְׁתֵּי פְרָסוֹת, מַעֲלַת גֵּרָה, בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ, תֹּאכֵלוּ. אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ, מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה, וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה, הַשְּׁסוּעָה…. אֶת-זֶה, תֹּאכְלוּ, מִכֹּל, אֲשֶׁר בַּמָּיִם: כֹּל אֲשֶׁר-לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, תֹּאכֵלוּ. וְכֹל אֲשֶׁר אֵין-לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, לֹא תֹאכֵלוּ…כָּל-צִפּוֹר טְהֹרָה, תֹּאכֵלוּ. וְזֶה, אֲשֶׁר לֹא-תֹאכְלוּ מֵהֶם….כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַד' אֱלֹהֶיךָ; לֹא-תְבַשֵּׁל גְּדִי, בַּחֲלֵב אִמּוֹ".

כך שוזר משה בנאומו מילים שיש בהן קדימות להארה אופטימית וחיובית. כפי שהברכה בפתח פרשתנו היא הבכירה ורק אחריה הקללה, כך גם הבהמה ,הדגים והעופות הטהורים הכשרים למאכל ,להם שמורה הראשוניות, לפני הלא כשרים למאכל. בשיטת הNLP יש לנקוט גם בתקשורת שמציגה משמעות ואת הלָמָּה. המילים גם מכוונות למשמעות. הן לא רק מתארות את המה מותר ואת המה אסור, אלא גם את הלָמָּה : "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַד' אֱלֹהֶיךָ" . מפרש רש"י :"קדש את עצמך במותר לך, דברים המותרים ואחרים נוהגים בהם איסור".

כך נרחיק עדותנו לספר בראשית כשהתורה אינה חוסכת במילים בשעה שהיא מתארת את כניסתו של נח לתיבה. הכתוב מפרט מי ומי ההולכים עם נח, ומי הנכנסים עמו לתיבה. חז"ל הבחינו בניסוח קפדני ודקדקני של התורה אודות מעמדם של החיות והבהמות. וכך אומר רבי יהושע בן לוי (פסחים ג ע"א): דאמר רבי יהושע בן לוי: לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו, שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו, שנאמר: מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה. בכניסתם של הבהמות לתיבה נאמר: "מִן הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה וּמִן הָעוֹף וְכֹל אֲשֶׁר רֹמֵשׂ עַל הָאֲדָמָה" (בראשית ז', ח').

כך גם שיטת ה- NLP נוכחת בהפטרה לפרשתנו: " אָנֹכִי, בָּרָאתִי חָרָשׁ נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם, וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ; וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית, לְחַבֵּל. כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ, לֹא יִצְלָח, וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט, תַּרְשִׁיעִי ". ( ישעיהו, נד'). הקב"ה ברא את האדם והותיר לו את הבחירה החופשית ,איך וכיצד לתעל את יכולותיו וכישרונותיו- לתיקון עולם או לקלקולו, לבניית עולם או להריסתו ולחורבנו. גם כאן יודעת ההיסטוריה ללמדנו, כיצד מילים מסוגלות להבריא ,לבנות ולתקן וכיצד מילים עלולות להביא הרס חורבן וכליה. הלשון המדברת רעות נמשלת ליריית חיצים: " חץ שחוט לשונם….וידרכו את לשונם קשתם שקר" ( ירמיהו, ט', ב', ז'). הנה גם במדרש: " נמשל הלשון לחץ ולמה? שאם ישלוף האדם החרב שבידו להרוג את חברו, הוא מתחנן לו ומבקש הימנו רחמים, מתנחם ההורג ומחזיר החרב לנרתיק, אבל החץ ,כיון שירה אותו והלך, אפילו מבקש להחזירה, אינו יכול להחזיר" ( מדרש שוחר טוב קב' ). עד כמה אנו נכשלים בחיי היומיום בחיפזון ובאצבע קלה על המקלדת, המשחררת מילים שאין להחזירן. מילים שמפרות שלום בית, מילים משסעות, מפלגות וקורעות, חברה עם ומדינה. עד מה מוכרות לנו דוגמאות של שימוש במילים לא נכונות, לא ראויות ולא מתאימות ,כתגובה לסיטואציות במשפחה, בין חברים, בין שכנים ובקהילה . הטיפול המונע למנוע משברים , מסורה לבחירתנו ונתונה בידנו, בשימוש הנכון במילים הנכונות הרגישות והמתאימות.

כך אומרת לנו פרשתנו:" למד מדיבורו של הקב"ה" –" כִּי-ד' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ". מאיר לנו רש"י: "והיכן דבר(דברים כח')ברוך אתה בעיר".

אך שיטת הNLP , מלמדתנו לא רק מה לומר אלא גם – איך לומר. האינטונציה של מילות המתקשרות בין בני האדם, יש לה עוצמה ויכולת השפעה משלה. אנו מתחברים למילות של שיר, אך לבנו פועם מעוצמתה של הנגינה שבוקעת לא אחת ממעמקי הנשמה. הנה משה בנאומו בפרשתנו מלמדנו, כיצד יש לעשות זאת ? – רק בשמחה. בכל ארבעה מחומשי התורה מופיעה המילה – שמחה רק פעם אחת ואילו בספר דברים היא מופיעה – 12 פעמים ובפרשתנו- 7 פעמים: "וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם,… וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי ד' אֱלֹהֵיכֶם–אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם, וְעַבְדֵיכֶם וְאַמְהֹתֵיכֶם… וְשָׂמַחְתָּ, לִפְנֵי ד' אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל, מִשְׁלַח יָדֶךָ…. חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת יָמִים: בְּאָסְפְּךָ–מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ: אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ".

תקשורת בין בני אדם הנשענת על מילים נקיות ורגישות, המניעות בני אדם במשמעותן-בלָמָּה, כששפת הגוף היא לווית חן לה . תקשורת של מילים שממנה בוקעת שמחה . תקשורת שמתנהלת בשקיפות ובשותפות . תקשורת שיודעת גם להציב גבולות. היא התקשורת הנשענת על אדני שיטת הNLP,כפי שמשתקפת בנאומו של משה בפרשתנו וכך גם בפרשות אחרות בספר דברים.

כותב: ד"ר זאב פרידמן, מנכ"ל עמותת מלב"ב

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

מרכז יום וירטואלי

מרכז היום הוירטואלי של מלב"ב לאנשים עם ירידה קוגניטיבית התחיל לפעול לפני כשבועיים. הוא הראשון מסוגו בארץ ונותן מענה לאוכלוסייה רבה מאוד. הפעילות כוללת: מוזיקה,

להמשך קריאה

מי מטפל במטפל (העיקרי)?

כאשר מאבחנים דמנציה ואלצהיימר, חשוב לאבחן גם את הבריאות של המטפל העיקרי: מתן תשומת לב לבריאותו הפיזית, הרגשית והנפשית של המטפל העיקרי. מיהו הטפל העיקרי?

להמשך קריאה