fbpx

פרשת בלק – "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל" – האוהל המשפחתי

רשתנו מציגה לנו שלושה מקומות שבהם בחר בלעם בשליחותו של בלק מלך מואב, לקלל את עם ישראל. שלושה המקומות הם: במות בעל, שדה צופים וראש הפעור.

לשלושה המקומות ישנם מאפיינים ייחודיים שמשתקפים בשמותיהם. התכנית של בלק ובלעם לקלל את עם ישראל ,השתבשה. הרצון והלהט שמקורו בקנאה ובשנאה הפכו שלוש פעמים בשלושה מקומות את הקללות לברכות, רצו לקלל ויצאו מברכים.

המקום הראשון : " וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם, וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל; וַיַּרְא מִשָּׁם, קְצֵה הָעָם….. וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר: מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, מֵהַרְרֵי קֶדֶם לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב, וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל. מָה אֶקֹּב, לֹא קַבֹּה אֵל; וּמָה אֶזְעֹם, לֹא זָעַם ד'. כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ, וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ: הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל; תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים, וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ"( במדבר, כב', מא', כג', ז'-י').

המקום השני : "וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים, אֶל רֹאשׁ הַפִּסְגָּה; וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, … לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל; ד' אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ. אֵל, מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם, לוֹ. כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב, וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל; כָּעֵת, יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל, מַה פָּעַל, אֵל. הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם, וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא; לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף, וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה" (במדבר, כג', יד'-כד').

המקום השלישי :" וַיִּקַּח בָּלָק, אֶת בִּלְעָם, רֹאשׁ הַפְּעוֹר, הַנִּשְׁקָף עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן. וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ,…. מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל. כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר; כַּאֲהָלִים נָטַע ד' כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם. יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו, וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים; וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ, וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ. אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם, כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ; יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו, וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ. כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ; מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ, וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר"( כג',כח'-כט', כד', ג'-ט').

רש"ר הירש ( 1810 – 1888 ) בפרשנותו, מציג לנו מאפיינים ,של כל אחד מהמקומות אותם בחר בלעם לקלל את עם ישראל ולבסוף נמצא מברך.

במות בעל, מסמל את אלוקי הפוריות והשפע הכלכלי והחומרי.

שדה צופים, מסמל את היכולת לצפות מהלכים קדימה.

ראש הפעור, הנשקף על פני הישימון מסמל את השממה המוסרית.

בלק אבי האנטישמיות ,מנסה באמצעות בלעם קבלן הקללות, להציג מתווה לחיסולו של עם ישראל, בשנתו הארבעים במרחב המדברי, ממש סמוך לכניסה לארץ.

ראשית, אפגע בחוסנם הכלכלי והקיומי שתביא אותם לפשיטת רגל כלכלית, לאחר מכן אפגע בחוסנם הרוחני לצפות פני עתיד ולשמור על זהותם הלאומית והייחודית ולבסוף אפגע בחוסנם המוסרי והנפשי, בכך שאחזירם להיות עם עבדים, הנעדר גבולות של מוסריות , כפי שלמדנו עוד באירועי המתאוננים בקברות התאווה במדבר : " זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם". (במדבר בהעלותך, יא', ה').

מסביר הספרי ( פיסקא פז', יא', ה'): " מאי חינם? – חינם מן המצוות". מוסיפה על כך שם פרופ' נחמה ליבוביץ : "עיניהם יוצאות אל אותו חופש מדרישות לתרבות ומתביעות לריסון עצמי, שבו היו חיים העבדים במצרים. "עבדא- בהפקירא ניחא ליה" (לעבד נח לחיות בחיי הפקר) ( גיטין, יג', ע"א). ככל שיהיה העבד נתון לשלטון חושיו, כן, יוטב לאדון, ישתכר העבד, יכה בחבריו, יעסוק בזנות, יתהולל, יוציא את מרצו שעוד נשאר לו משיעבודו, ולא יחשוב על כבוד האדם הנברא בצלם המתחלל יום יום בידי נוגשיו-מעניו. אין האדון מלמדו מוסר ודעת, וכבהמת עבודה לו העבד, והעבד- טוב לו בכך".

מדרש חז"ל בספרי (פיסקא צ', יא', י') מתאר את תסמונת ההתמכרות לעבדות של בני ישראל: " וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו ( במדבר, יא', י'), היה ר' נהוראי אומר : מכאן שהיו ישראל מצטערים בשעה שאמר להם משה לפרוש מן העריות. מלמד, שהיה אדם נושא את אחותו ואחות אביו ואחות אימו, ובשעה שאמר להם משה לפרוש מן העריות, היו מצטערים".

זאת הייתה בדיוק המטרה של בלק , לחסל את החזון של עם ישראל לשוב לארץ נושבת ולמנוע את ריבונותו ומשילותו בארץ ישראל. זה יקרה רק אם נחזיר את העם שנראה כמתעצב כבן חורין , למצבו הקודם – של בן עבדות.

היכן כל זה מתחיל?

בדיוק במקום הכי קרוב וחשוב לך – המשפחה האינטימית שלך. אם שם תנהג ללא אחריות מוסרית ונאמנות , הרי תביא עליך ועל משפחתך אסון קולסאלי של פירוק מוסד המשפחה, שיקרין גם על סביבתך ועמך.

אכן בלעם מכוון לפגוע בדבר שהכי קרוב ויקר לנו – המשפחה. הוא רוצה לקעקע את איתנות תשתית מערכת הקשרים בתוך המשפחה היהודית.

אך זה לא מצליח לו.

כך אנו נפעמים מתשוקת הקללה של בלעם שהפכה לברכה, והפכה להיות מותג שעמו אנו פותחים מידי בוקר את יומנו החדש :" מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל."

מפרש רש"י : " מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ "- על שראה פתחיהם שאינן מכוונים זה מול זה".

בלעם חסר סבלנות, הוא אינו מוצא מנוח. המראות שהוא רואה משבשות לו את האידאה פיקס שכה הניעה אותו בנתיבי נקודות הציון שלו – בעל, צופים והפעור. כך המדרש, מאפיין את תדהמתו של בלעם והשתאותו נוכח המראה הניבט לעיניו: " אף בלעם הביט בהם ויצאה עינו כנגדן, שלא היה יכול ליגע בהם, שנאמר- וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל- אלו הם הדגלים. התחיל אומר- מי יכול ליגע בבני אדם אלה? מכירין את אבותיהם ואת משפחותיהם, שנאמר- "שוכן לשבטיו", מכאן למדנו שהיו אלה הדגלים גדולה וגדר לישראל." (במדבר רבה ב', ד ')

במילים אחרות, קנאתו של בלעם בעם ישראל, נוכח היותו "אור לגויים", בשמירה על הדגל המשפחתי והשבטי, בשמירה על תו התקן המוסרי והאתי שיש בו צניעות ,מחויבות ונאמנות בלתי מסויגת ליקיריך – משפחתך.

" מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל." – המבחן האמיתי הוא ,כיצד אתה נוהג באוהל הפרטי שלך. כיצד אתה נוהג במרחב הכי קרוב לך – האוהל המשפחתי והביתי.

הלבנה הבסיסית של האוהל המשפחתי, מושתתת על הזוגיות, הנשענת על אדני האהבה וההערכה, על האחווה והרעות, על המחויבות והנאמנות, על האמת ועל השלום.

כך לימדנו ש"י עגנון : "איש שמכובד על אשתו מכובד על בניו, מכובד על בניו, מכובד על שכניו. מכובד על שכניו, מכובד על בני עירו, מכובד על בני עירו, מכובד בכל מקום שהוא הולך לשם" (מתוך ספר תכלית המעשים-האש והעצים עמוד קעה').

המסר הבלעמי לעם ישראל הוא : "שמרו על הזוגיות והמשפחה , שהם הבסיס לאיתנות החברה ,האומה והמדינה. המבחן להיותכם בני חורין ולא בני עבדים, היא במחויבות והאחריות שלכם לבני זוגכם ולמשפחתכם."

במאמר שכתב פרופ׳ שלום רוזנברג על ערך המשפחה הוא מצטט את שמשון רפאל הירש, – ״לבניית ישראל כהוויה חברתית, בה אדם לאדם-ריע, יש תנאי הכרחי, קיומה של משפחה, בריאה ואיתנה. ואכן, לזבח הפסח, ומתוך כך גם ל״סדר״ שלנו, יש גוון משפחתי בולט. בכך, קובע שמשון רפאל הירש, מלמדת אותנו התורה שליכוד המשפחה, ובעקבות כך גם שמירת הקשרים בבית האב ,המשפחה המורחבת, הם יסוד העצמאות. הרס המשפחה מביא להשחתתה של המדינה כולה. זאת סכנה המאיימת לא רק על עמים נחשלים בעולם השלישי, או גטאות בעולם המערבי, שבהם מתגוררים עבדים משוחררים, שהשעבוד פגע באישיותם ובמרקם משפחותיהם. המשפחה עלולה להיהרס לאו דווקא בתנאי עוני, אלא אף כשהיא טובעת בשפע…..החלשת בית האב פירושה פגיעה בנורמטיביות, בקולו של האב, באובדן הדרך ארץ בפני החוק במבצרי התרבות והציוויליזציה שבעולם השפע." (מוספשבת, "מעריב" 26.3.2010 תש״ע),

כך במילותיו המדויקות של רש"ר הירש, המנתח את כוונתם הזדונית של בלק מלך מואב ושכירו הנביא בלעם, בשנאתם לעם ישראל, המקלקלת את השורה ובניסיונם השלישי למנוע הגשמת חזון הכניסה לארץ ישראל ובנין התקומה והקוממיות, הנשענת על הבטחתו של הקב"ה לאברהם בברית בין הבתרים- "לזרעך אתן את הארץ הזאת" וכך הוא כותב: " יכולה אומה להיות מחוננת בכל מתת חומרי ורוחני ואף על פי כן תהיה נדונה לכליה. תוכל אומה להיות מבורכת בכל עושר חומרי ורוחני והרקב יאכלנה מבפנים וכל עושרה יהיה לה לרועץ והרקב יעשה אותה בלתי ראויה לזכות בעושר זה. והרקב הזה שמו: פריצות, התמסרות בלי בושה לשכרון החושים….ואחרי אשר ראה בלק שגם מבמות בעל וגם משדה צופים לא יוכל להתקיפם, ניסה הפעם ניסיון שלישי, הוא מביאו אל פעור אלוהי הפריצות, אשר דרך עבודתו בכך, שיגלה האדם כוחותיו הבהמיים בשלחו כל רסן בושה והוא שואל את בלעם מה כוחה של אומה זאת בטוהר מיני, בצניעות, אשר ממנה יתד ופינה לבריאות כל אומה, לכוחה ,שיגשוגה, לפריחתה, אולי ניתן להתקיפה, להחליש מבחינה זו?"

אך לצערנו כגודל הנפעמות וההשתאות מהברכה המותגית :" מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל", כך גודל האכזבה והנפילה באירוע השבר המוסרי בשיטים ,בסופה של פרשתנו : "וַיָּחֶל הָעָם, לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב. … וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל, לְבַעַל פְּעוֹר; וַיִּחַר-אַף יְהוָה, בְּיִשְׂרָאֵל. …. וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא, וַיַּקְרֵב אֶל-אֶחָיו אֶת-הַמִּדְיָנִית, לְעֵינֵי מֹשֶׁה, וּלְעֵינֵי כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל; וְהֵמָּה בֹכִים, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. וַיַּרְא, פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר, בֶּן-אַהֲרֹן, הַכֹּהֵן; וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה, וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ. וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ-יִשְׂרָאֵל אֶל-הַקֻּבָּה, וַיִּדְקֹר אֶת-שְׁנֵיהֶם–אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל, וְאֶת-הָאִשָּׁה אֶל-קֳבָתָהּ; וַתֵּעָצַר, הַמַּגֵּפָה, מֵעַל, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּהְיוּ, הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה–אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים, אָלֶף…. וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה, אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת-הַמִּדְיָנִית–זִמְרִי, בֶּן-סָלוּא: נְשִׂיא בֵית-אָב, לַשִּׁמְעֹנִי. וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה הַמִּדְיָנִית, כָּזְבִּי בַת-צוּר: רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית-אָב בְּמִדְיָן, הוּא." (במדבר, כה', א'-טו' )

כן, המסר מאד ברור. הכול מתחיל בדוגמא אישית של מנהיגים. אם המנהיגות משמשת דוגמא קלוקלת להתנהגות אתית ומוסרית, הנגועה בפריצות ושחיתות מוסרית, המקעקע את מוסד הזוגיות והמשפחה, אז מה הפלא הוא, שנגיף הרסני זה מדביק את כל העם והחברה, שפורקת אף היא כל עול, בהצמדותה לבעל פעור: " וַיָּחֶל הָעָם, לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב. … וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל, לְבַעַל פְּעוֹר."

עיני כולם נשואות אל עבר המנהיגות בדמותו של זִמְרִי, בֶּן-סָלוּא: נְשִׂיא בֵית-אָב, לַשִּׁמְעֹנִי, שדומה שהוא מפרק את הזוגיות האישית שלו עם בת זוגתו ומקעקע את אושיות משפחתו. מנהיג כזה, מקפל את דגל האוהל המשפחתי ב "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל". מנהיג כזה מסמן את הדרך אחורה למצרים בית העבדים. שם הכול מותר, שם אין גבולות, שם אין חשיבות לדגל האוהל המשפחתי.

הנה מורשתו של מיכה המורשתי בהפטרה לפרשתנו, ראויים להישמע בקול רם, בימים ההם ובזמן הזה : "הִגִּיד לְךָ אָדָם, מַה טּוֹב; וּמָה ד' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם אֱלֹהֶיךָ ". (מיכה ו', ח').

כותב: ד"ר זאב פרידמן, מנכ"ל עמותת מלב"ב

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

פרשת פנחס –"הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּקַנְאוֹ אֶת-קִנְאָתִי, בְּתוֹכָם"-נגיף ושמו צביעות

כך מסתיימת לה פרשת בלק אותה קראנו בשבת שעברה :"ויֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, בַּשִּׁטִּים; וַיָּחֶל הָעָם, לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב…הִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא, וַיַּקְרֵב אֶל-אֶחָיו אֶת-הַמִּדְיָנִית, לְעֵינֵי

להמשך קריאה

מי מטפל במטפל (העיקרי)?

כאשר מאבחנים דמנציה ואלצהיימר, חשוב לאבחן גם את הבריאות של המטפל העיקרי: מתן תשומת לב לבריאותו הפיזית, הרגשית והנפשית של המטפל העיקרי. מיהו הטפל העיקרי?

להמשך קריאה

עזרו לנו להציל את מלב"ב

עזרו לנו להציל את מלב"ב לתרומה ידידי מלב"ב היקרים, נוכח התפשטות נגיף הקורונה, אנו חווים את השלכותיו ומשמעויותיו למטופלים שלעמותת מלב"ב. משבר הקורונה חושף אותנו

להמשך קריאה