ההגדרה המילולית למושג "העצמה" מתייחסת למילה עוצמה בעברית, כפי שהמילה Empowerment מתייחסת למילה Power באנגלית. משמעותו של המושג כוללת בעיקר מצבים, בהם עוצמה מתפתחת ונרכשת. אנשים המצליחים להשיג בכוחות עצמם, או בעזרת אחרים, שליטה בחייהם. ההטיה "להיות מועצם" מתייחסת לתהליך ולתוצאה כאחד – למאמץ להשיג מידה יחסית של יכולת להשפיע על העולם.( Parsons et til, 1994 Staples , 1990)
הבה נעסוק בטיפוסי העצמה שונים, כפי שהם משתקפים בפרשתנו.
טיפוס ההעצמה החינוכית :
פרשתנו פותחת באירוע העלאת נרות המנורה : "וַיְדַבֵּר ד', אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר, אֶל אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ, אֵלָיו: בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת הַנֵּרֹת, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת וַיַּעַשׂ כֵּן, אַהֲרֹן" (במדבר, ח', א'-ג') .
באירוע העלאת הנרות, כבר נשאלת השאלה, מדוע נוקטת פרשתנו במינוח : בהעלותך את הנרות ולא במינוח המוכר לנו בחיי היום יום : בהדליקך את הנרות ? שהרי אנו מדליקים נרות ולא מעלים נרות ?
הרש"ר הירש( 1808-1888 ), בגישתו החינוכית המיוחדת, נדרש לשאלת השימוש במינוח – בהעלותך ומפרש את העלאת הנרות, בדומה להעלאת התלמיד על ידי מחנכו. המחנך עושה רק את פעולת ההזנק START UP)) לתלמידו, על ידי כך שנוטע בו ביטחון ואמונה שהוא מסוגל וגם יצליח , בהעלאה ראשונית של אור הנר ומכאן, כפי שנאמר בתלמוד במסכת שבת, כא': "שתהא שלהבת עולה מאליה". הרש"ר הירש מציב לנו אינדיקציה להצלחה חינוכית, בכך שהמחנך ירגיש עצמו כמיותר ביחס להצלחת תלמידו. הנה לנו העצמה חינוכית בקונטקסט של העלאת אור הנרות, המתרחש במרחבים רבים בחיינו. כך למשל, הורים שמעצימים את ילדיהם, נוטעים בהם ביטחון ומעודדים אותם להתקדם ולהצליח. ההעצמה ההדדית של העלאת הנרות באה למבחן, גם בזוגיות- בהעצמה הדדית של בני הזוג האחד את השני. גם העובד הקהילתי, עוסק בהעצמה בתפקידו כמאפשר מעצים, בהעצמת הקהילה איתה הוא פועל. נמצא גם את מושג ההעצמה כנדבך חשוב במדעי הניהול , ביכולת המנהל להניע הון אנושי – את העובדים. אלו הם אותם מנהלים שבתודעת הניהול שלהם , בתפיסת עולמם ובמיומנויות שבידם הם יודעים להניע הון אנושי ולהעצים את עובדיהם ולאתגרם. הם אותם מנהלים שלא מפחדים מעובדים דעתנים ,יצירתיים שחושבים מחוץ לקופסא ויודעים גם לתת להם קרדיט על פועלם. כך למשל, גם מינוח ההעצמה שטבע הנשיא אובמה במסע הבחירות הראשון שלו : " YES WE CAN". "כן אתה יכול- אני מאמין בך ואתה גם תאמין בעצמך שאתה מסוגל ויכול ."
הראי"ה קוק, ב״אורות הקודש״ טבע את מושג ההעצמה החינוכית , בדבריו הנפלאים שהולחנו לשיר המרגש: "עלה למעלה עלה, כי כוח עז לך. יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים. אל תכחש בן, פן יכחשו לך. דרוש אותם וימצא לך מיד״.
צרוב לנו בזיכרון, סרט ההעצמה החינוכית המכונן "לסניור באהבה" כיצד מורה צעיר למתמטיקה, מצליח בדרך יצירתית, להעלות את נרות תלמידיו המוגדרים כטעוני טיפוח, בשכונת העוני והפשע במזרח לוס אנג'לס ולהביאם להישגים גדולים, כנגד כל הסיכויים. בזכות אמונותיו וגישתו המיוחדת, הגשימו תלמידיו ציפיות אלו. התלמידים זכו בציונים גבוהים במיוחד במקצוע המתמטיקה, וכך נסללה דרכם ללימודים גבוהים.
טיפוס ההעצמה המנהיגותית:
הנה שוב מגיח אלינו בפרשתנו היועץ הארגוני הראשון בהיסטוריה בדמותו של יתרו, שגם הפעם עוסק בהטמעת מודל העצמה אצל חתנו משה : "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה, נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ד', אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם; לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ, כִּי ד' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֵלָיו, לֹא אֵלֵךְ: כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי, אֵלֵךְ." (במדבר, י', כט'- ל' ).
דומה שמשה לאחר שהטמיע את הייעוץ הארגוני של חותנו יתרו, בדמות המבנה הארגוני הפירמידלי של שרי האלפים, המאות החמישים והעשרות, חש נפשית, שהוא עדיין זקוק לתמיכה רגשית ונפשית של חותנו. משה זקוק לו וברוח נבואתו ,כנראה חזה את מה שעתיד להתרחש בהמשך בפרשתנו, באירוע קברות התבערה : "וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים, רַע בְּאָזְנֵי ד'; וַיִּשְׁמַע ד', וַיִּחַר אַפּוֹ, וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ד', וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה. וַיִּצְעַק הָעָם, אֶל מֹשֶׁה; וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶל ד', וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ. וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא, תַּבְעֵרָה: כִּי בָעֲרָה בָם, אֵשׁ ד' ".(במדבר, יא', א-ג).
אבל יתרו גם הפעם יודע לעשות הפרדה ברורה בין האישי לבין המקצועי, בין היותו חותן משה ובין היותו יועץ ארגוני. דומה שהוא פועל נכון באופן רציונלי ולא רגשי. הוא מעצים את משה גם הפעם, בכך שנותן לו חכות ולא דגים. כאומר למשה:" זה לא יסייע לך בהנהגת העם אם אהיה כצל במחיצתך. דווקא אם אעזוב ואתנתק ממך, אתה תתפקד טוב יותר. אתה מסוגל ואתה יכול. כבר הוכחת זאת ביישום מודל הייעוץ הארגוני שנתתי לך במינוי שרי אלפים, מאות ועשרות וידעת יפה, גם להעצים אותם".
טיפוסי ההעצמה הארגונית הבירוקרטית וההעצמה היצירתית הרוחנית:
שני טיפוסי ההעצמה אלו, באים לידי ביטוי באירוע המתנבאים במחנה בפרשתו : "וַיֹּאמֶר ד' אֶל מֹשֶׁה, אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו; וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ. וְיָרַדְתִּי, וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם, וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ, וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם; וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם, וְלֹא-תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ"( במדבר, יא', טז'-יז').
ההנחיה של הקב"ה מאד ברורה – שבעים איש , לא פחות ולא יותר.
אך כאן מתרחש באופן דרמטי המופע הבא, שהוא הbreaking news ושיאה של פרשתנו :
"וַיֶּאֱסֹף שִׁבְעִים אִישׁ, מִזִּקְנֵי הָעָם, וַיַּעֲמֵד אֹתָם, סְבִיבֹת הָאֹהֶל. וַיֵּרֶד ד' בֶּעָנָן, וַיְדַבֵּר אֵלָיו, וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו, וַיִּתֵּן עַל שִׁבְעִים אִישׁ הַזְּקֵנִים; וַיְהִי, כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ, וַיִּתְנַבְּאוּ, וְלֹא יָסָפוּ. וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ, וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים, וְלֹא יָצְאוּ, הָאֹהֱלָה; וַיִּתְנַבְּאוּ, בַּמַּחֲנֶה. וַיָּרָץ הַנַּעַר, וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה וַיֹּאמַר: אֶלְדָּד וּמֵידָד, מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה. וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר: אֲדֹנִי מֹשֶׁה, כְּלָאֵם. וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה, הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי; וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ד', נְבִיאִים כִּי יִתֵּן ד' אֶת רוּחוֹ, עֲלֵיהֶם".(במדבר, יא', כד'- כט').
כאן מזדקרת לנגד עינינו ההבחנה הברורה בין שני טיפוסי ההעצמה :1. העצמה ארגונית בירוקרטית 2 .העצמה יצירתית רוחנית.
טיפוס ההעצמה הארגונית הבירוקרטית:
יהושע מייצג את טיפוס ההעצמה הארגונית. אותה אנו מכירים לראשונה, כבר מבית מדרשו של יתרו היועץ הארגוני שגם מופיע בפרשתנו. זאת העצמה ארגונית, מסוג הבירוקרטיה החיובית שהיא נדרשת לשמור על סדר, יציבות ונורמליזציה. העצמה של הבירוקרטיה המושתתת על המודל הפירמידלי של הסוציולוג הארגוני הנודע מקס ובר ( 1864-1920),שחי בגרמניה, ממייסדי הסוציולוגיה המודרנית ותורת המינהל הציבורי, אבי התיאוריה של הארגון הפירמידלי והבירוקרטיה, שיש בו היררכיה, הגדרת סמכויות ורציונליזציה . בארגון כזה כפופים בעיקר לנהלים, לסדר ולכללי התנהגות ברורים וידועים. בארגון כזה, החשיבה היא בדרך כלל בתוך הקופסא. יהושע מייצג את הגישה המעצימה את הניהול הצנטרליסטי של ריכוז הסמכויות ולא ביזורן. זאת לא בהכרח הבירוקרטיה השלילית שאנו נוהגים בדרך כלל לגנותה, אלא הבירוקרטיה שמבטיחה משילות ,יציבות והתנהלות של תאגיד בדמות מדינה או ארגון ציבורי או עסקי. המוקד כאן בהעצמה ארגונית בירוקרטית, על מנת לקיים תפקוד התאגיד שמושתת על מבנה ארגוני, כללים ,נהלים ורציונליזציה בתהליכים הארגוניים. לכן, באירוע כה חריג של התנבאות אלדד ומידד, ללא רשות וסמכות, התגובה של יהושע , מחייבת העצמה ארגונית בירוקרטית לשיטתו, בהפעלת אכיפה וענישה,- " אֲדֹנִי מֹשֶׁה, כְּלָאֵם ". יהושע מגנה את ההתנהגות החריגה של אלדד ומידד. יהושע פועל במדויק על פי ההנחיות- שבעים מתנבאים ולא יותר. כל חריגה מבחינתו, תיענה באפס סובלנות.
ההעצמה היצירתית הרוחנית:
משה בניגוד ליהושע, מייצג את ההעצמה היצירתית הרוחנית, שקוראת – לא לכלוא את הרוח . היא קוראת להעצים את פוטנציאל היצירה והחשיבה מחוץ לקופסא.
משה בניגוד ליהושע, מציג באירוע המתנבאים במחנה, גישה שונה לחלוטין. משה איננו רוצה "לכלוא את הרוח" ( קהלת ח', ח' ). הוא חושב מחוץ לקופסא, באופן מקורי ויצירתי. " הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי; וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ד', נְבִיאִים כִּי יִתֵּן ד' אֶת רוּחוֹ, עֲלֵיהֶם" (במדבר, יא', כט'). משה לא צמוד להנחיה של שבעים מתנבאים בלבד. משה מעניק רוח גבית להתנהגותם של אלדד ומידד. משה מיישם את מודל ההעצמה היצירתית והרוחנית, כדברי הרש"ר הירש : "הוראינו לדעת שביסוד המנהיגות הרוחנית העליונה, לא ניתנה זכות מיוחדת( מונופולין) על הרוח למישהו. כישרונות הרוח הניתנים מאת ד', אינם מותנים במשרה ואינם זכויות של מעמד. האחרון שבאומה יכול לזכות ברוח ד' כיושב ראשונה במלכות".כפי שהטיב להאיר זאת רבי נחמן מברסלב: "היום שבו נולדת, הוא היום בו אלוהים החליט שהעולם אינו יכול להתקיים בלעדיך."
משה מייצג סגנון של העצמה יצירתית ורוחנית. תפיסתו של משה היא, שיש לתת דרור ליצירתיות. יש להעצים את ההון האנושי. אין לכלוא את הרוח. יש לבזר את הידע והרוח לכולם ובכך המעצים והמבזר, איננו חסר. יש לתת הזדמנות גם לאחרון האנשים .יש לחשוב מחוץ לקופסא, בסיטואציות מיוחדות ומורכבות.
חוקר מדעי הניהול וההתנהגות הארגונית יצחק אדיג'ס (נולד ב 1937 ויבדל"א) -מציג 3 טיפוסים של סגנונות ניהול: הראשון, סגנון ה- P הביצועיסט Performance) )ממוקד מטרה .השני, סגנון ה- Administrator) A) לא אוהב שינויים, אוהב יציבות, מקור כוחו היא הסמכות, המתאים לטיפוס ההעצמה הארגונית בירוקרטית של יהושע . השלישי, סגנון ה- E.( Entenpenuar) היזם האסוציאטיבי היצירתי, המתאים לטיפוס ההעצמה היצירתית הרוחנית של משה.
צא ולמד שלכל טיפוס של העצמה, כפי שהשתקף בפרשתנו, יש את המעצים ויש את המועצם.
כל טיפוס של מעצים, אוחז בידו במפתח העצמה שונה, שחודר לליבו ונפשו של המועצם.
יש בידנו את מפתחות ההעצמה השונים, כפי שהטיבה לתאר זאת המשוררת לאה גולדברג :
" יש מפתחות הפותחים רק דלתות ויש מפתחות שפותחים לבבות. יש לבבות שתמיד מתרצים ויש אינם בקלות נפתחים. אך כפי שמבין כל אדם פיקח. כפי שמסיק כל אדם מסקנות, הרי שאם יש לכל דלת מפתח, אף ללב אדם מותאמים מפתחות. ומפתחות יש לכולנו, הרבה מפתחות בכל הגדלים ומה שפשוט מצפים מאתנו-שנפתח ונחדור ללבבות אנשים."
כותב: ד"ר זאב פרדימן, מנכ"ל עמותת מלב"ב
