דמנציה עם גופיפי לואי (Lewy Body Dementia – LBD) מהווה כ- 15% ממקרי הדמנציה. היא נגרמת מהצטברות של גופיפי חלבון במוח. הגופיפים גורמים לפגיעה באיזון הכימי – וכתוצאה מכך – לבעיות בתפקוד.
לדמנציה עם גופיפי לואי שלושה מאפיינים (תסמינים) בולטים:
- הזיות – כשני שליש מהמתמודדים סובלים מהזיות, שיכולות להופיע כבר בשלבים ראשוניים. חלק רואים דברים נעימים כמו חיות וילדים, אבל לעיתים מדובר בהזיות מפחידות מאוד שיכולות לגרום מצוקה רבה למתמודדים ובני משפחתם.
- תנודתיות משמעותית בתפקודי חשיבה – ב-LBD נראה מעברים חדים ברמת תפקודי חשיבה, שנמשכים רגעים ספורים עד ימים. ללא כל אזהרה יופיעו טשטוש, התנדנדות של יכולת הריכוז ויכולות ארגון ותכנון (למשל, קושי פתאומי וחולף לבשל מנה מוכרת). להבדיל, במחלת אלצהיימר ליקויי החשיבה יציבים יחסית, ומתדרדרים לאורך תקופה ארוכה. אומנם תיתכן ירידה בתפקוד בשל עייפות, אך לא סביר שנראה שיפור משמעותי או ירידה חדה ולא מוסברת לאורך היום.
- הפרעות תנועה – ל-LBD יש קווי דמיון עם מחלת פרקינסון. פגיעה במנגנוני התנועה במוח גורמת לכמחצית מהמתמודדים תסמינים כמו קשיי הליכה ונטייה ליפול, פנים קפואות, רעד במנוחה ועוד.
בנוסף, הפרעות שינה ודיכאון נפוצים למדי. הדמיון הרב למחלת אלצהיימר ופרקינסון מקשה על האבחון המדויק.
אז מה עושים (טיפול בדמנציה עם גופיפי לואי)?
לצערנו, מדובר במחלה עם קצב התקדמות מהיר יחסית למחלות דמנציה אחרות, ואין דרך למנוע או לעכב את ההתדרדרות. לכן, המענה הרפואי המוצע כיום מתמקד בהקלת התסמינים:
- טיפול תרופתי – לדוגמא, עבור מי שסובל מקשיי תנועה, עשויים להציע תרופות שעוזרות לחולי פרקינסון. אחרים יקבלו תרופות שיפחיתו את ההזיות, או יסייעו בשינה. עם זאת, לא כל תרופה מתאימה לכל מטופל. מציאת הטיפול התרופתי הנכון ליקיריכם הוא תהליך מורכב הכולל ניסוי וטעייה של תרופות עד למציאת איזון מיטיב עימם, והוא עלול לקחת זמן.
- טיפולים נוספים – מומלץ להיעזר במקביל טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק שיוכלו לסייע בשימור יכולות תנועה ותפקוד עצמאי. טיפולים רגשיים (פסיכותרפיה, תרגילי הרפייה, טיפול במוסיקה, בע"ח וכו') יכולים לעזור להתמודד עם דיכאון וחרדה לנוכח המצב.
- הסדרת הרגלי שינה – פעילות פיזית וחברתית במהלך שעות היום, הימנעות משנת צהריים וצריכת קפאין או אלכוהול בשעות הערב יכולים לשפר את איכות השינה.
חשוב לזכור – אם יקיריכם סובלים מהזיות, לרוב אין טעם לנסות לשכנע אותם שמה שהם רואים אינו אמיתי! עבורם, החוויה היא ממשית לחלוטין באותו הרגע. מובן שזו חוויה מבלבלת ומלחיצה לכל הצדדים, ולכן מומלץ לעשות את הדברים הבאים:
- להרגיע – להזכיר שאינם לבד ולהשתדל לעורר בהם תחושת ביטחון ותמיכה. אפשר להציע להם לנסות להסיח את הדעת מן המצב עד שיעבור עם פעילות נעימה, כמו לצאת לטיול או לשמוע מוסיקה.
- בדקו את תקינות המשקפיים ועזרי השמיעה – בעיות ראייה ושמיעה יכולות להיות טריגר להזיות.
- דברו על זה – עשו כמיטב יכולתכם ליצור להם מרחב בטוח לדבר על מה שהם חווים. ההתמודדות עם הזיות – אפילו נעימות – יכולה להיות מאוד מלחיצה ומבודדת. אפשר לשקול פנייה לטיפול נפשי אצל איש מקצוע עם רקע מתאים.
- טיפול תרופתי – אם מדובר בהזיות שמסכנות את המתמודדים או הסביבה, יש לפנות לייעוץ רפואי להתאמת הטיפול. עם זאת, מדובר בתרופות עם תופעות לוואי לא פשוטות, שמהוות מוצא אחרון. אם מדובר בהזיות לא מאיימות, ניתן לשקול טיפול פסיכולוגי תומך שיסייע בהסתגלות למצב.
ההתמודדות עם כל סוג של דמנציה היא אתגר לא פשוט הן לחולה והן למשפחתו. הזיות מוסיפות לאתגר הזה קושי יוצא דופן ולא מוכר לרובנו. עמותת מלב"ב תשמח לספק לכם מידע, תמיכה וסיוע מקצועי, כדי שתוכלו לנהל את המחלה בצורה נינוחה ככל הניתן.
כתבה: מאיה הכט, נוירופסיכולוגית שיקומית (M.A) בהתמחות, מלב"ב לקהילה
