ככל שהדמנציה מתקדמת, היא עלולה לפגוע ביכולתו של אדם לדאוג לעצמו ולקבל החלטות חשובות בענייניו.
זה עשוי להתבטא בקושי בניהול כספים ונכסים, חוסר התמצאות בזמן ובמקום, או קשיים בתכנון וארגון שאינם מאפשרים התנהלות עצמאית ועוד. בנוסף, עשויה להיות פגיעה משמעותית בשיקול הדעת בכל הנוגע לקבלת החלטות במצבים רפואיים.
במצב זה האדם כבר אינו יכול לקבל החלטות המצריכות אחריות משפטית, כמו: לתת הסכמה מדעת לפעולה רפואית כמו ניתוח, חתימה על חוזה, לקיחת הלוואה וכו'. על כן, ככל הנראה, ימונה אדם כאפוטרופוס (לרוב קרוב משפחה מדרגה ראשונה) לעניינים אישיים (גוף) ו/או לרכוש, כאחראי על ההתנהלות הכספית, הרפואית והסוציאלית של האדם עם דמנציה. במידה ולא קיימת הסכמה למינוי בן משפחה כאפוטרופוס, אזי יתמנה אפוטרופוס חיצוני, באמצעות תאגידי אפוטרופסות. בתהליך המינוי מעורבים שירותי הרווחה ברשות המקומית הרלוונטית והמינוי נעשה לרוב על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין השרעי.
חוק האפוטרופסות משנת 1962, הוא כלי חשוב להגנה על שלומם הגופני, הנפשי והכספי של יקירינו. האפוטרופסות משמשת ככיפת ברזל חברתית להגנה מפני ניצול ועושק של האדם חסר הישע. אך משנת 2016 ,חקקה הכנסת חלופות משפטיות נוספות , המותאמות ליישום בעת הצורך.
האם כל אדם המאובחן עם דמנציה זקוק לאפוטרופוס?
לא בהכרח. תהליך המינוי לאפוטרופסות, שהוא חוק משנת 1962,כולל בירור רפואי של כשירותו של האדם לקבל החלטות ובחינה מעמיקה וזהירה של הצורך בבית המשפט לענייני משפחה, על מנת למנוע צמצום הזכויות הבסיסיות של הפרט. לאחר המינוי, אותו אדם לא יוכל עוד לשלוט בנכסיו או לקבל החלטות על גופו, ולכן על בית המשפט לשקול את המצב בכובד ראש. מחד, אם לא נמנה אפוטרופוס לאדם עם דמנציה , הוא עלול להיחשף לניצול והזנחה. מאידך, אם נמנה, עלולה להיות משמעות לזכויותיו הבסיסיות של האדם, שאין לאשרה אם אינה הכרחית.
אפוטרופסות במצבי חירום
חשוב לדעת שבמקרים דחופים (למשל, התערבות רפואית המצריכה אישור) ניתן לקבל מינוי זמני ובתוך מספר שעות. יש לציין את הדחיפות בעת מילוי הטפסים, ולבקש מינוי זמני. במצב זה ניתן ואף מומלץ להיעזר בשירותים הסוציאליים בבית החולים ואף להגיע לבית המשפט לענייני משפחה.
אפוטרופסות לעומת ייפוי כוח מתמשך
כאמור, מינוי אפוטרופוס ומשמעויותיו בהקשר לזכויותיו וחירותו של האדם , הינו גם תהליך מורכב שעשוי לגרום למתיחויות פנים-משפחתיות וחיכוכים. ניתן ואף רצוי להימנע ממצב זה, לאחר בדיקה מובחנת, על ידי פנייה מבעוד מועד לחתימה על ייפוי כוח מתמשך.
ייפוי כוח מתמשך, שהוא חוק משנת 2016, יאפשר ליקירכם כשהם עדיין בדעה צלולה לבחור מי יטפל בענייניהם ומתי, ובכך לשמר את זכותם להחליט על גופם ונכסיהם ככל הניתן. עם זאת, תהליך זה אפשרי רק בשלבים הראשונים של המחלה כשהאדם עודנו כשיר לקבל החלטות משפטיות בעניינו.
כדי לשמוע עוד על הנושא ולקבל טיפים מעשיים להתמודדות עם סוגיות של אפוטרופסות, מומלץ לשמוע את ההרצאה של עו"ד רפאל אלמוג במסגרת מלב"ב לקהילה (לצפייה לחצו כאן).
בנוסף, ניתן לפנות להתייעצות בקבוצת הפייסבוק של הבית המשפטי לחולי אלצהיימר ודמנציה או לשוחח עם הצוות הסוציאלי של עמותת מלב"ב. ניתן ליצור קשר איתנו בטלפון – 1-700-70-4533.
כתבה:
מאיה הכט, נוירופסיכולוגית שיקומית בהתמחות, מלב"ב לקהילה
