fbpx

מטפלים בהורים? כך תתמודדו עם תחושות אשמה וביקורת עצמית

טליה, 65, היא המטפלת העיקרית של אביה. שני אחיה אמנם גרים קרוב יותר לדירתו של האב בעיר, אולם משום שהיא חיה במושב ירוק עם שבילי הליכה נוחים, היא מרבה להביא אותו לבית משפחתה לכמה ימים בכל שבוע.

מאז שנפטרה אמה, לפני כשנתיים, גברו אצל אביה תסמיני הדמנציה והטיפול האינטנסיבי בו, החל לגבות ממנה מחיר רגשי כבד: "אני מרגישה אשמה על זה שאני רוצה להיות בבית לבד, בשקט, בלי שיהיה מישהו לידי שצריך ממני משהו, בלי להתרוצץ. וגם כשהוא לא כאן, וכיף לי עם החברים והמשפחה בבית, אני מרגישה אשמה על זה שהוא עכשיו בגפו, יושב בבית לבד, כשאני נהנית מהזמן הפרטי שלי ולא חושבת עליו. מה שאני לא עושה, אני מרגישה אשמה בסוף."

הוידוי הכואב של טליה משקף מה שחשים רבים מבני ובנות המשפחה המטפלים בהורה או באדם קרוב ויקר עם דמנציה.


אשמה: עדיף להתמודד ולהציף

תפקיד המטפל העיקרי טומן בחובו התמודדות רגשית לא פשוטה, בין אם בחרנו במצב הזה מתוך מחויבות אישית ובין אם נקלענו להיות מטפלים עיקריים מחוסר ברירה. קיימת קשת רחבה של רגשות שליליים מלבד אשמה, שמתעוררים בקרב המוגדרים כמטפלים עיקריים כמו כעס, תסכול, בושה ואובדן עמוק. אין מקרה אחד דומה לאחר ולכל תא משפחתי, או קשר, יש את המאפיינים שלו.

בישראל קיימת מחויבות של בני המשפחה לדאוג להוריהם בזקנתם, כחלק מהציווי היהודי ישראלי של כבוד ודאגה להורים – מה שהופך את הדיבור והשיתוף של נושא האשמה והרגשות הקשים, לפחות שכיח ומקובל.

התניה תרבותית כגון זו שלפיה המטפל העיקרי לא אמור להרגיש אשמה, כעס או תסכול כלפי האדם היקר בו הוא מטפל, כי זה לא "ראוי", מביאה בני משפחה מטפלים למצבי דחק ולחץ נפשי מתמשך – ואלו הם דלת פתוחה לפגיעה גם בחוסן הנפשי, הפיזי ואף המנטלי.

לא פלא, אם כך, שאוכלוסיית המטפלים והמטפלות העיקריות בישראל, המונה כשליש מכלל אזרחי המדינה (ללא קשר במי מטפלים) נמצאת בקבוצת סיכון לפתח דיכאון, סטרס או חרדה.


מה חייבים לעשות?

בני ובנות משפחה מטפלים, חייבים להציב לעצמם גבולות ככל שמספר שעות הטיפול הולך וגדל.

 ישנן 4 נקודות מרכזיות שעליהן כדאי לחשוב, ולתכנן את הזמן שלכם בהתאם:

 

  1. שמרו על המרחב הפרטי שלכם – כאנשים פרטיים וכאנשי משפחה.
  2. אל תוותרו על טיולים או אתנחתא אחרת במהלך השבוע.
  3. תיאום ציפיות עצמי – קבלו על עצמיכם שלא תמיד דברים יסתדרו או יעבדו כפי שתכננתם
    ולא תמיד תצליחו לעמוד בציפיות שלכם מעצמכם או בציפיות של אחרים מכם.
  4. דאגו לקבל עזרה – בין אם קבלת תמיכה נפשית, חלוקת טיפול ומשאבים עם בני משפחה
    נוספים או קבלת עזרה חיצונית כדי למנוע שחיקה – אל תשאירו את כל המעמסה עליכם.

בשירותי "מלבב עד הבית" ו"מלבב למשפחה", אנו מעניקים למטופלים וגם לבני המשפחה המטפלים, מעטפת טיפולים בקהילה הכוללת ליווי רוחני ורגשי, תרפיות במוזיקה, אמנות ותנועה, ריפוי בעיסוק, גינון ועוד – לפי תכנית אישית המותאמת לצרכי המטופל ומשפחתו. השירות ניתן על ידי אנשי מקצוע מוסמכים בדגש על הטיפול באדם עם ירידה קוגניטיבית, דמנציה ואלצהיימר.

צרו אתנו קשר ונסייע ככל שנוכל – לפרטים נוספים על השירות והשארת פרטים לחצו כאן

או בטלפון 1700-70-4533 ובאתר – www.melabev.org.il.

כתבה: שרון שילוח, גרונטולוגית, עמותת מלבב

טיפול בדמנציה

טיפול והמלצות להתמודדות עם דמנציה טיפול תרופתי – אין תרופה שמרפאת דמנציה, אך ניתן להקל על חלק מהסימפטומים באמצעות טיפולים תרופתיים. תהליך ההתאמה הוא לרוב

להמשך קריאה

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים ומידע מקצועי!

דילוג לתוכן