"למה בוכים גישמי החורף
על זגוגיות החלונות?
למה בדידות גם היא צמרמורת?
אין איש יודע
כאן
לענות…."
מתוך: למה בוכים גשמי החורף/ יוסי גמזו
אנשים שמתמודדים עם דמנציה אומנם מתמודדים איתה כל השנה, אבל מסתבר שבעונות שונות ההתמודדות יכולה להיראות קצת אחרת. כשחיים עם דמנציה, לשינויים שנלווים לתקופת החורף יכולה להיות השפעה נרחבת. פעמים רבות נראה שינויים במצב הרגשי, בתפקוד הקוגניטיבי ובבריאות הפיזית. אלו אינם נפרדים – הם מתכתבים ומעצימים זה את זה.
מבחינה רגשית, מדובר בתקופה עם סכנה מוגברת לדיכאון. עבור אנשים עם דמנציה התלויים בסביבה כדי לצאת מביתם ושאינם חייבים לצאת למסגרות כמו עבודה, מדובר בסוג של סגר. בדיוק כמו בסגר של הקורונה, יש לכך השלכות לא פשוטות:
- הישארות בבית ללא גירויים חדשים – קשה לשכוח את החוויה של היציאה הראשונה מהבית אחרי הסגר הראשון. עבורי, זה חידד את הצורך האנושי בנוף מתחלף, תנועה, ואנשים אחרים – גם אם הם רק חולפים ברקע. מעבר למצב הרוח, חשיפה לגירויים חדשים וסדר יום פעיל מאיטים את הירידה הקוגניטיבית. סביר שבגלל זה ראינו החמרה במצב של הרבה מתמודדים בתקופת הסגרים.
- ירידה בפעילות הפיזית – תנועה היא מרכיב חשוב גם בבריאותנו הנפשית. הפעילות מעוררת תחושת סיפוק וחיות, משחררת למוח חומרים שמשפרים את מצב הרוח וממלאת את שגרת היום. בלעדיה, הסיכון לדיכאון עולה.
- ירידה ברמות של ויטמין די בגלל ירידה בחשיפה לשמש – החורף הישראלי אומנם לא נטול שמש, אבל אם נשארים בבית זו יכולה להיות בעיה רצינית. מחסור בויטמין די ללא טיפול יכול לגרום לדיכאון חמור.
מעבר להשלכות של הסתגרות בבית בתקופת החורף, עבור חלק מהמתמודדים יש לעונה הקרה גם השפעות ישירות על מצב הרוח ואפילו על התפקוד הקוגניטיבי:
- דיכאון עונתי – עבור מי שסבלו בעבר מדיכאון עונתי, ההתמודדות במקביל לדמנציה היא מורכבת במיוחד. אם יש פגיעה ביכולות תקשורת ו/או התמצאות, הם יתקשו להבין מדוע הם חשים ברע – או להסביר זאת לאחרים. אם ידוע שהם סובלים מדיכאון עונתי, מומלץ לתווך להם את המצב ולפנות לעזרה מקצועית.
- ירידה בשקיעת השמש Sundowning ושעון חורף – הכוונה היא לירידה קוגניטיבית בעת שקיעת השמש. זו תופעה שלא לחלוטין ברורה לנו עדיין, וייתכן שהיא קשורה לשינויים בשעון הביולוגי, או שינויים בתפקודי הגוף בגלל העייפות של סוף היום. כ-20% מהמתמודדים יראו נטייה לעצבנות, בעיות בשינה והחמרה של תסמינים קוגניטיביים עם השקיעה. המעבר לשעון חורף עלול להקצין את התסמינים, ולגרום לבעיות שינה (שהן גורם סיכון לדיכאון) גם עבור מי שאינו סובל מהתופעה.
האם זה דיכאון או דמנציה?
לא פשוט לזהות דיכאון בקרב מי שכבר מתמודדים עם דמנציה – יש חפיפה משמעותית בין התסמינים. מעבר לכך, אנו נוטים לקשר דיכאון עם עצבות משמעותית, אבל בקרב אנשים עם דמנציה נפוץ יותר לראות אפתיות, חרדה ועצבנות. עם זאת, חשוב מאוד להיות קשובים לסימנים ולפנות לעזרה מקצועית אם חל שינוי, משתי סיבות:
- דיכאון פוגע משמעותית באיכות החיים, ויש מה לעשות איתו.
- בגיל המבוגר ישנו סיכון מוגבר לניסיונות אובדניים כתוצאה מדיכאון, בעיקר בקרב גברים שאובחנו לאחרונה.
איך אפשר לעזור להם?
- תיווך של המצב. עצם הבלבול וחוסר ההבנה של מה שעובר עליהם כרגע מעצימים מאוד את הקושי. דברו איתם על כך שבחורף הרבה פעמים יש מצב רוח פחות טוב כי נשארים יותר בבית וחשוך. תנו להם מרחב לדבר על איך שהם מרגישים, ותנו לגיטימציה לכל מה שיעלה.
- אם יקיריכם נמצאים בשלבים הראשונים של המחלה, אל תהססו לשאול על אובדנות. השאלה -"האם היו לך מחשבות לפגוע בעצמך?" היא הזמנה לשיח שיכול להציל חיים. אם אתם מודאגים בהקשר זה, אפשר להיעזר באנשי מקצוע ממלב"ב או מעמותות שעוסקות באובדנות כמו (עמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, פועלת משנת 2000 במטרה להציל חיים ולהעניק סיוע נפשי מיידי, נגיש ואנונימי באמצעות האינטרנט לאנשים החווים מצוקה נפשית ומצבי אובדנות). אל תתמודדו עם זה לבד!
- מומלץ לפנות לרופא משפחה או לפסיכוגריאטרית. אם הם עדיין תקשורתיים, אפשר לפנות גם לטיפול נפשי אצל אנשי מקצוע מומחים בתחום הדמנציה.
- עזרו להם לשמור על פעילות בבית, שתסייע לא רק למצב הרוח, אלא גם למצבם הקוגניטיבי והפיזי.
שיהיה חורף נעים וחמים!
כתבה: מאיה הכט, נוירופסיכולוגית שיקומית בהתמחות
