אחד המאפיינים המשותפים לדמנציה על סוגיה ולמחלת הסרטן הוא שכיחותן הגוברת עם העלייה בגיל. לצד מחלות אחרות כגון סוכרת, או מחלות כלי דם ולב, הסיכון לחלות בהן גובר ככל שנזדקן, גם אם נישאר פעילים חברתית ופיזית.
אמנם שמירה על אורח חיים בריא יכולה בהחלט לסייע במניעה או האטה של הופעתן, אך הטבע בסופו של דבר עושה את שלו והגוף, הנפש והקוגניציה עוברים תהליכים טבעיים של הזדקנות.
60% ממקרי הסרטן בישראל מתרחשים מעל גיל 65. 10% ממקרי הדמנציה יופיעו בגילי 70-80, בעוד שמעל גיל 80 הנתון עומד על כ-30%. כלומר, 30% ממי שיחלו במחלה יהיו מעל גיל 80.
השפעות מחלת הסרטן והטיפול בה על התפקוד הקוגניטיבי
יש מחקרים המציעים כי טיפולים בסרטן, כמו כימותרפיה, עשויים להשפיע על המוח ולזרז תהליכי דמנציה. הכימותרפיה יכולה לגרום לתופעות לוואי נוירולוגיות, כולל ירידה בזיכרון וביכולות קוגניטיביות. כמו כן, התמודדות עם מחלת הסרטן והטיפולים הנלווים יכולה להגביר את הלחץ הנפשי, מה שעלול להחמיר את תסמיני הדמנציה.
מחקר שנערך באוניברסיטת דרום קליפורניה הראה, כי כימותרפיה יכולה לגרום לשינויים מבניים במוח, המשפיעים על יכולות קוגניטיביות. המחקר הדגים כי קיימים שינויים בולטים בקליפת המוח ובאזורים נוספים הקשורים לזיכרון ולמחשבה לאחר טיפולי כימותרפיה. טיפולים אלו יכולים לגרום לתופעות לוואי כמו "כימו בריין" (Chemo Brain) – תסמונת המתבטאת בירידה בתפקוד הקוגניטיבי, בעיות בזיכרון, קושי בריכוז ובביצוע משימות יומיומיות. כמו כן, הקרנות למוח עלולות לגרום לנזק לרקמות המוח ולפגיעה בזיכרון וביכולת הלמידה.
השפעה עקיפה נוספת של הסרטן על הקוגניציה קשורה לתופעות נוירולוגיות פרניאופלסטיות: אלו הן תסמונות הנגרמות כתוצאה מהתגובה החיסונית של הגוף לסרטן, שיכולות לגרום לפגיעה במערכת העצבים המרכזית והפריפריאלית. בנוסף, יתכן ושימוש בתרופות נוגדות כאב או דלקת, או הצטלבות שלהן, יכולה להוביל לתופעות לוואי כמו בלבול, עייפות וירידה בתפקוד הקוגניטיבי.
השפעות ישירות של המחלה קשורות להופעתו של גידול או גרורות במוח: גידולים אלו יכולים לגרום ללחץ מוגבר בתוך הגולגולת, פגיעה ברקמות מוחיות ותסמינים נוירולוגיים כמו כאבי ראש, פרכוסים ושינויים בתפקוד הקוגניטיבי. בנוסף, ישנם מקרים בהם מחלת הסרטן עשויה לגרום לדלקת מערכתית אשר עלולה להשפיע על המוח.
מחקרים ממשיכים לבחון את הקשרים המורכבים בין סרטן לדמנציה, כולל השפעות ארוכות טווח של טיפולים אונקולוגיים על התפקוד הקוגניטיבי. למרות שאין הוכחה חד-משמעית שסוגי סרטן מסוימים גורמים לדמנציה, הטיפולים וההשפעות המערכתיות של המחלה יכולים להוביל לתסמינים דומים.
הקשר ההפוך בין דמנציה לסרטן
מחקרים שונים הראו כי קיים קשר הפוך בין הופעת דמנציה להופעת סרטן. כלומר, אנשים עם דמנציה נוטים פחות לפתח סרטן ולהפך. לדוגמה, מחקרים מסוימים מצאו כי חולי אלצהיימר נוטים פחות לפתח סרטן בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. מחקר משנת 2021 שפורסם בכתב העת "JAMA Network Open" הראה כי חולי אלצהיימר נוטים פחות לפתח סרטן ריאות וסרטן השד. המנגנונים הביולוגיים שמאחורי הקשר הזה עדיין אינם ברורים לגמרי, אך יש השערות כי הם קשורים לשינויים במערכת החיסון ובתהליכי הדלקת בגוף.
הטיפול במקרים של סרטן ופגיעה קוגניטיבית
ניהול חולה הסובל מסרטן בשילוב הידרדרות קוגניטיבית, או דמנציה, מצריך גישה רב-תחומית ומתואמת היטב – כדי להבטיח שיקבל טיפול מיטבי ככל שניתן, הן לסרטן והן לתפקוד המוחי. לכן,
לצד הטיפול האונקולוגי מומלץ לבצע הערכה קוגניטיבית ולהקפיד על מעקב מהסוג הזה וקבלת תמיכה בנושא.
המשימה עשויה להיות מורכבת עבור בני משפחה מטפלים ולכן הדרכה סוציאלית או תמיכה רגשית בעזרת אנשי מקצוע היא חשובה מאוד.
בעמותת מלבב תוכלו לקבל את כל אלו ועוד, מאת מומחים בתחום: תמיכה משפחתית, שירותים בקהילה וביקורים ביתיים לשימור התפקוד הקוגניטיבי והפעילות הפיזית – בביתו של החולה וגם מרחוק.
צרו אתנו קשר ונשמח לסייע.
פנו אלינו בטלפון 1700-70-4533 או באתר – www.melabev.org.il.
מאת: שרון שילוח, גרונטולוגית, עמותת מלבב
