הטיפול בהורה ובבן משפחה המתמודדים עם דמנציה או אלצהיימר, זו משימה מורכבת ואתגרית מבחינות רבות. בני ובנות המשפחה המטפלים נדרשים ללהטט בין חיי היום יום האישיים לבין תפקידם הטיפולי. האחריות הכבדה כוללת לעיתים קבלת החלטות רפואיות, ניהול משק הבית, תפעול פרוצדורות שונות ודאגה לרווחת יקירם עם דמנציה – כל זאת, תוך שמירה על שגרה אישית ומשפחתית.
מכוון שכך, תפקיד זה לא פעם גובה מחיר גבוה, שמתבטא בשלוש פגיעות עיקריות: שחיקה, עומס טיפולי ותחושת בדידות.
שחיקה: כשהמאמץ אינו פוסק
מחקרים מראים כי למעלה מ-60% מבני ובנות המשפחה המטפלים בישראל, מדווחים על תחושת שחיקה מתמדת. השחיקה נובעת מהמאמץ הפיזי והנפשי הממושך הכרוך בטיפול בהורה ובבן משפחה , בייחוד כאשר מדובר במחלות כרוניות או בדמנציה על סוגיה, המצריכות השגחה מתמדת. המטפלים, לרוב, שוכחים לדאוג לעצמם – התזונה הופכת פחות מאוזנת, פעילות גופנית נדחקת לשוליים, וזמן פנוי לעצמם כמעט ואינו קיים. תסמינים נפוצים של שחיקה עשויים לכלול גם עייפות כרונית, תחושת חוסר סבלנות ואף דיכאון.
עומס טיפולי: אחריות ללא גבולות
בני משפחה מטפלים נושאים בעומס טיפולי הולך וגובר, ולעיתים מתקשים למצוא איזון בין צרכי המטופל לבין מחויבויות אחרות, כמו עבודה או משפחה. לפי נתוני משרד הבריאות, כ-40% מהמטפלים מדווחים על ירידה משמעותית בשעות העבודה ואף על פגיעה בקידומם המקצועי.
המצב החמיר מאז משבר הקורונה והמלחמה האחרונה, שיצרו מצבים מורכבים יותר ונוספו להם גם אתגרים כלכליים ונפשיים חדשים. העומס הטיפולי כולל לא רק את הטיפול עצמו, אלא גם את ההתמודדות עם בירוקרטיה אינסופית וההוצאות הכספיות הכרוכות בכך. למעשה, כמעט כל ההיבטים הקשורים לטיפול בהורה מבוגר מונחים כולם על כתפיה של המשפחה הקרובה.
בדידות: כשהנטל הופך לשקט
השחיקה והעומס הטיפולי על כל היבטיו מביאים לא פעם להרגשה עמוקה של בדידות: תחושת לוואי שכיחה בקרב בני משפחה מטפלים, שלעיתים נדמה כי אין מי שבאמת יבין את מה שעובר עליהם. בעוד החברים והמשפחה הרחבה עשויים לתמוך, רבים מהמטפלים מוצאים את עצמם מתמודדים לבד עם הנטל הכבד.
על פי נתוני עמותות שונות, כשליש מהמטפלים מדווחים על תחושת ניתוק חברתי, שמעמיקה ככל שהטיפול הופך אינטנסיבי. הבדידות הזאת עלולה גם לפתח בדידות ,המשפיעה על המצב הרגשי ויכולה להוביל להחמרה במצבי לחץ ודיכאון.
מה ניתן לעשות?
מה ניתן לעשות?
החדשות הטובות הן שאתם ואתן לא לבד. ישנם כלים ומשאבים שיכולים לסייע להקל על העומס:
- תמיכה מקצועית: פנו לעמותות, כמו עמותת מְלַבֵּב, שמציעות ייעוץ וליווי מקצועי למטפלים. ישנן מסגרות המציעות שירותים כמו ייעוץ רגשי, קבוצות תמיכה והדרכות.
- הפוגה יזומה: נסו לשלב הפסקות קבועות בתוך שגרת הטיפול. קחו זמן לעצמכם, גם אם מדובר רק בשעה ביום.
- ידע הוא כוח: הכירו את הזכויות שלכם כמטפלים בישראל. ייתכן שאתם זכאים להקלות, גמלאות, או עזרה מביטוח לאומי.
עומס טיפולי הוא לא גזירת גורל
תפקיד בן /בת המטפל/ת המשפחתי העיקרי הוא אכן תפקיד מאתגר, אך הוא גם מביא עמו גם רגעים של חסד, קירבה, משמעות ואהבה. זכרו שאתם חלק ממעגל רחב של אנשים שמתמודדים עם אתגרים דומים, ושהעזרה נמצאת במרחק שיחת טלפון.
אנו בעמותת מְלַבֵּב כאן בשבילכם – עם כלים, מידע ותמיכה, כדי שתוכלו להמשיך ולשמור על היקרים לכם, תוך שמירה על הבריאות שלכם.
לפרטים נוספים על השירותים שלנו והדרכים בהן נוכל לסייע, אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת.
צרו עמנו קשר: טלפון 1700-70-4533 או באתר www.melabev.org.il.
כתבה: שרון שילוח, גרונטולוגית, עמותת מְלַבֵּב
