עבודות מחקר רבות בעולם, משקיעות מאמצים בחשיפת הקשר הסבוך בין דמנציה וחוש הריח. יש שטוענים שאובדן חוש הריח מהווה סימן אזהרה שמופיע שנים לפני התפתחות קשיים בחשיבה. אחרים מדגישים שלא מדובר באובדן היכולת להריח, אלא ביכולת לזהותו (למשל, קושי לזהות ריח של מזון מקולקל במקרר). נעשו ניסיונות לאבחן את סוג הפגיעה המוחית לפי מבחני הרחה, ועיצבו מבחנים קלים לנשיאה לאבחון מהיר. כך או כך, כנראה שהמשמעויות האבחוניות של שינויים בתפקוד חוש הריח של אנשים עם דמנציה, פחות רלבנטית לנו כבני משפחה וכמטפלים עיקריים. בכל זאת, מדובר בחוויה שחשוב להבינה.
ניחוחות פרחים או גבינה פגת תוקף?
אומנם האדם המודרני כבר לא נשען על חוש הריח כמו אבותיו הפרה-היסטוריים, אבל עדיין מדובר בחוש חשוב לתפקוד יומיומי. חוש ריח תקין מסייע לנו באיתור מזון מקולקל, מעורר לנו את התיאבון, מזהיר מפני דליפת גז או שריפה ומזכיר לנו לדאוג להיגיינה של עצמנו. ריחות חשובים גם מבחינה רגשית – לכולנו יש ריחות שמציפים זיכרונות נעימים של בית, מזכירים אדם קרוב או להפך – מציפים זיכרון של חוויה שלילית. הפן הרגשי של ריחות הוא כלי שימושי בטיפול נפשי למתמודדים עם דמנציה. למשל, בטיפול ארומתרפי (שיטת טיפול הוליסטית המשלבת שמנים בטיפול) נעשה שימוש בריחות נעימים כדי להציף רגשות חיוביים וזיכרונות רחוקים.
החיים עם חוש ריח לקוי אינם נוחים בלשון המעטה. השינויים יכולים להתבטא ב:
- היעלמות חוש הריח – בעיה נפוצה מאוד. מדובר באובדן מסוכן ממש בכל הנוגע לבטיחות אש ומזון, המצריך טיפול ואמצעי זהירות (התקנת גלאים, מעקב צמוד אחר תכולת המקרר). חשוב לדעת שיקיריכם לא בהכרח ישימו לב לשינוי.
- קושי בזיהוי ריחות – מתמודדים מתארים בלבול כשריחות מוכרים מתחלפים. לדוגמא, מאכל מוכר ואהוב פתאום מדיף ריח זר – ולא תמיד נעים. גם ריחות גוף יכולים להיחוות כשונים, ולהקשות על שמירה על הרגלי היגיינה ויחסים עם קרובים.
- הזיות ריח – מתמודדים רבים מדווחים על הופעה של ריחות, לעיתים קרובות לא נעימים, שלא ניתן להסביר את מקורם. זו יכולה להיות חוויה מלחיצה ומתסכלת מאוד, כיוון שאחרים אינם מריחים דבר ולא ניתן להיפטר ממקור הריח.
מה אפשר לעשות?
- חשוב לשוחח על המצב, ולחזור על ההסברים במידת הצורך – אבל לא להתווכח. מדובר בחוויה מאוד לא נעימה ומבלבלת, שקשה להישאר איתה לבד. עזרו ליקיריכם להסתגל לשינויים ועזרו להם למצוא תחליפים לדברים אהובים שריחם הפך ללא נעים (מאכלים חדשים, סבון אחר וכו').
- במקרה של הזיות, ניתן לפנות לייעוץ רפואי בנוגע לאפשרות לטיפול תרופתי.
- התקנת גלאי עשן וגז בבית.
- בדיקה תקופתית של תכולת המקרר והמזווה כדי לוודא שאין שם מזון מקולקל.
כתבה: מאיה הכט, נוירו-פסיכולוגית שיקומית (M.A) בהתמחות, מלב"ב לקהילה
