בין אם רק קיבלתם הפנייה אחרי מפגש ראשון עם רופא משפחה/נוירולוג/פסיכוגריאטר, או שיקירכם מתמודד כבר שנים רבות עם דמנציה ואלצהיימר, אבחון נוירופסיכולוגי הוא כלי חשוב שילווה אתכם לכל אורך ההתמודדות עם דמנציה ואלצהיימר. בעזרת אוסף של מבחנים והערכות, ניתן לזהות את הליקויים הייחודיים לכל מטופל ותכנון כלי התמודדות שיאפשרו חיים בכבוד ובעצמאות ככל הניתן. לא פחות חשוב מכך – הוא מסייע לבני המשפחה להבין את יקיריהם טוב יותר. למרות זאת, הפנייה לאבחון מעוררת לא פעם חרדה והתנגדות. ריכזנו עבורכם מידע על התהליך והמטרות, בתקווה שתוכלו לפנות לעזרה בראש שקט.
אז מה זה בעצם אבחון?
אבחון נוירופסיכולוגי מורכב מסדרה של מבחנים שנועדו לזהות את הנזקים שנגרמו ע"י הדמנציה ואת חומרתם. כיוון שלכל מטופל ומטופלת יש דפוס מאפיינים ותסמינים ייחודי, לא ניתן להניח שכל מי שסובל מדמנציה מסוג מסוים יש את אותה ירידה תפקודית. בעזרת אבחון מקצועי, נוכל לזהות באופן מדויק את הירידה בתפקוד היומיומי ביחס ליכולות הקודמות – וגם את היכולות שנשמרו. במסגרת האבחון ייבדקו תפקודים קוגניטיביים, עצביים ורגשיים.
למה זה חשוב?
ככל שנבין יותר טוב את טיב הפגיעה, כך נוכל להתאים באופן מדויק יותר את הטיפול. לדוגמא, אבחון יכול לסייע בזיהוי של פגיעה בתפקודים ניהוליים – סט של יכולות "שקופות" המשמשות אותנו בניהול משימות, כמו למשל, קבלת החלטות ופתרון בעיות. פגיעה בתפקודים ניהוליים יכולה לגרום תסכול רב למתמודד וסביבתו, אך הזיהוי של מקור הבעיה ללא אבחון הוא קשה מאוד. היכולת להבין את מקור הקושי לרוב מקלה מאוד על כל הצדדים המעורבים.
האבחון יכול לסייע גם בסימון יכולות שמורות, או נקודות חוזק. שימור של תפקוד עצמאי ככל הניתן חשוב מבחינה רגשית וחברתית עבור המתמודדים עם דמנציה, ואף בעל השפעה ממתנת על התקדמות המחלה.
מי יכול להעביר אבחון נוירופסיכולוגי?
יש מגוון של אנשי מקצוע המורשים לבצע אבחון נוירופסיכולוגי בישראל: פסיכולוגים שיקומיים, מרפאות בעיסוק, פסיכוגריאטריים ונוירולוגים. לכל תחום יש כלים ומוקדי עניין מעט שונים, המתאימים למטרות שונות.
האם צריך להתכונן?
אבחון אולי מזכיר קצת מבחנים שעברנו בבית הספר, אבל בשונה מהם כאן אין צורך לשנן או לתרגל מראש. המטרה של האבחון היא לנסות לשקף באופן המדויק ביותר את התפקוד ביום-יום.
אז למה בכל זאת צריך להתכונן?
לעיתים קרובות הפנייה לאבחון מעוררת חרדה וכעס משמעותיים. גם במהלך האבחון יכולה להתעורר התנגדות – הכלים הממוקדים של האבחון הם לא פעם המפגש הראשון עם הירידה הקוגניטיבית, או תזכורת לא נעימה ליכולות שאבדו. לעיתים תסמיני הדמנציה עצמם הם שמהווים מכשול. למשל, דיכאון ממקור נוירולוגי יקשה מאוד להתגייס לבדיקה. מודעות לקשיים הצפויים, סבלנות ואמפתיה לחששות שהאבחון מעורר יכולים לעזור לרכך את ההתנגדות.
מה כולל האבחון ? למה לצפות?
אבחון כולל סדרה של בדיקות מכל מיני סוגים: ראיון, שאלונים, ומבחנים. התפקוד הקוגניטיבי, למשל, ייבדק באמצעות מגוון של משחקי מחשבה וחידות, ברמות קושי שונות שנועדו לאתגר יכולת מסוימת (כמו זיכרון או קשב). לכן זה לא מפתיע שאיבחון נוירופסיכולוגי מלא לוקח כמה שעות, ועשוי להתפרס על מספר מפגשים בהתאם ליכולת של המאובחן. הוא יכול להיות מאוד מעייף, ולכן אפשר ואף רצוי לקחת הפסקות.
המידע שנאסף במהלך האבחון יימסר לכם בדו"ח מסודר, לרוב בפגישה ייעודית במהלכה תעברו יחד על המסמך כדי לוודא שהוא ברור ולאפשר לשאול שאלות.
מה עושים עם התוצאות?
הדו"ח ישמש אנשי מקצוע שיטפלו ביקירכם להתאים את הטיפול ולהנגיש את הסביבה באופן מדויק יותר. למשל,
הדבקת מדבקות עם שמות חפצים ברחבי הבית עבור מטופל שסובל מאגנוזיה (חוסר יכולת להכיר או לזהות עצמים) או יצירת מערכת תזכורות בטלפון למטופלת עם פגיעה בזיכרון לטווח קצר.
חשוב לשמור על עותק במקום בטוח – הדו"ח ישמש אתכם בעתיד למיצוי זכויות המגיעות לכם, בפניה לשירותים שונים מביטוח לאומי, קופת החולים וכו'. בנוסף, אבחונים שנעשו בשלב מוקדם משמשים כבסיס להשוואה אם יש חשד להחמרה במצב הרפואי.
לסיכום:
- טיפול בהתאמה אישית – האבחון הוא כלי חשוב שישמש את אנשי המקצוע להתאמת הטיפול והנגשת הסביבה.
- פתח להבנה – האבחון מסייע למשפחה בהבנה של האתגרים והתהליכים שעוברים על המתמודד.
- סבלנות – מדובר בתהליך מאתגר ומעט ארוך שעשוי לעורר התנגדות.
- תיעוד- שמרו על עותק הדו"ח שישמש אתכם בפנייה לקופת החולים וביטוח לאומי, ובמעקב אחר שינויים בחומרת התסמינים.
כתבה: מאיה הכט (M.A נוירופסיכולוגיה שיקומית), מלב"ב לקהילה
