"הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הַשִּׁטָּה פָּרְחָה וְהַשּׁוֹחֵט שָׁחַט" (ח.נ. ביאליק, בעיר ההרגה, פרעות קישינב 1903).
"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ" (דברים, כה').
אנו מייחלים למיטוט יכולות החמאס וסילוק נוכחות שלטונו, לכלות את יכולות החיזבאללה ולגדיעת ראש הנחש באיראן.
אנו מתפללים בתקווה להשבתם של החטופות והחטופים לחיק משפחותיהם ולהחזרת המפונים לבתיהם.
הפרעת דְּחָק פוסט טראומטית ( הַלֶּמֶת) והפרעת דחק בתר חבלתית; באנגלית: Post-Traumatic Stress Disorder; PTSD, או פוסט טראומה, היא הפרעה פסיכיאטרית מתחום ההפרעות הקשורות לטראומה וגורמי דחק, המאובחנת כאשר תסמיניה נמשכים מעל לארבעה שבועות. פוסט טראומה עלולה להיווצר בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי הכרוך בסיכון ממשי לאדם או לסובבים אותו. אנשים עם פוסט טראומה סובלים מתחושות של פחד, חרדה וחוסר אונים, מזיכרונות פולשניים של האירוע, מניסיונות להימנע ממה שמזכיר את האירוע ומעוררות מוגברת. כל אלו עלולים לפגוע באופן חמור בתפקודם של הסובלים מן ההפרעה וביכולתם לנהל חיי שגרה תקינים.כ-10% מהתושבים בישראל סובלים מפוסט טראומה, מנסיבות צבאיות ואחרות. בשנת 2023 בעקבות מלחמת חרבות ברזל, חלה עלייה בשכיחות הפוסט ־טראומה בישראל. מחקר אורך מצא ששיעור הפרעת הדחק הפוסט טראומטית עלה מ־16% באוגוסט 2023 ל־30% בנובמבר 2023. ( המקור: ויקיפדיה 25.10.24 ).
לצערנו, התופעה היא אקטואלית ונוכחת בקרב חיילים ואזרחים במלחמת חרבות ברזל, הנמשכת כבר 392 ימים.
פרשתנו שנושאת את שמו של גיבורה – נח, מציגה לנו את תופעת – הפרעת דְּחָק פוסט-טראומטית, בחמש מערכות.
הבה רק נתבונן, במפגש שבין השם – נח, כמטאפורה לנוחות, רוגע , שגרה אל מול התפרצות של אירוע טראומטי, סוער ומטלטל בדמות המבול. הצרוף של צמד המילים – נח ומבול, הוא אוֹקְסִימוֹרוֹן ( ניגודים, תרתי דסתרי, דבר והיפוכו).
כך היינו בְּמוֹד – נח בשעה 6.28 ובשעה 6.29 בְּמוֹד – מבול, בבוקר בשבת שמחת תורה בשבעה באוקטובר.
כך אנו חווים את התדרדרותו הדרמטית של נח בפרשתנו, מאיגרא רמא:"נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו: אֶת הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ נֹחַ " ועד, לבירא עמיקתא, לשפל המדרגה: "וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן, וַיִּשְׁכָּר; וַיִּתְגַּל, בְּתוֹךְ אָהֳלֹה. וַיַּרְא, חָם אֲבִי כְנַעַן, אֵת, עֶרְוַת אָבִיו".
הבה נציג את תופעת הפרעת הדְּחָק הפוסט טראומטית,כפי שהיא משתקפת לה בפרשתנו , על פני חמש מערכות.
המערכה הראשונה – מייצרת חוויה ועדות, לעולם מושחת, אפל ודמוני, של כאוס ואנומליה, של גזל, שחיתות וחמס, של הכול בכל, אנרכיה של העדר מורא ואחריות, של איש את רעהו חיים בלעו. עולם שעומד להעלם, המייצרים לאדם כמו נח, סוג של תחושת אובדן ובדידות בעולם. למעשה יש לה כבר ביטוי בסיומה של פרשת בראשית, אותה קראנו בשבת שעברה: "וַיַּרְא ד', כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ …וַיֹּאמֶר ד',אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (בראשית, ו', ה'- ח') . המערכה הראשונה ממשיכה לה בפתח פרשתנו:"אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ , נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו: אֶת הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ נֹחַ " (בראשית, ו', ט').
רש"י מפרש: בְּדֹרֹתָיו – ויש שדורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום… אֶת הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ נֹחַ ובאברהם הוא אומר אשר התהלכתי לפניו. נח היה צריך סעד לתומכו. אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו ".
הנה לנו היכרות ראשונה עם הפרופיל האישיותי של נח. כשמו כן הוא – איש טוב ונח, אבל חלש, תלותי ונעדר עמוד שדרה איתן וחזק – הוא זקוק כל הזמן לתמיכה – "צריך סעד לתומכו".
כבר במבט ראשון אנו נוכחים בפער הגדול , בין התשתית האנושית השבירה Fragile) )של נח , אל מול האתגר הניצב לפניו – לשמש כמציל האנושות המושחתת. נראה זאת בהמשך.
המערכה השנייה – מייצרת לנח, עדות וחוויה מקרוב –24/7 ,של עולם מושחת לא אנושי, של טרור ופחד, ששיאה בהודעתו של הקב"ה לנח, על כוונתו לחסל כמעט את כוולם – האנשים החוטאים והמושחתים, ומצווה את נח,לבנות תיבה ,שתשמש מחד, סוג של ממ"ד – מרחב מוגן לנח ולמשפחתו המצומצמת, אך מאידך, נקיטת מדיניות של הֲכָלָה ואשליה לאורך 120 שנות בניינה של התיבה, אולי תהא הזדמנות לאנשים הרעים, להפוך לאנשים טובים.
בטריטוריית הזמן הזה, נתון נח בחוויות של טרור נמשך– איומים וניסיונות בלתי פוסקים לפגוע בו:" וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ, קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת הָאָרֶץ. עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר…וַאֲנִי, הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ, לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם: כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ,יִגְוָע "(בראשית, ו', יג'-יז').
מפרש רש"י: "עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת"- ולמה הטריחו בבניין זה, כדי שיראוהו אנשי דור המבול עוסק בה ק"כ (120)שנים ושואלין אותו מה זאת לך והוא אומר להם, עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם אולי ישובו". אך רש"י גם מוסיף: "מִפְּנֵי, מֵי הַמַּבּוּל " – " אף נח מקטני אמונה .היה מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים" (בראשית, ז', ה'- ז').כדברי השיר:" מי שמאמין לא מפחד…". נח מייצג סוג של תשתית אמונית ונפשית רעועה , במעשה המבול, שנועד כמו מקווה, לטהר ולתקן את העולם .
המערכה השלישית – מייצרת לנח חוויה לא פשוטה של כניסה לממ"ד -לתיבה ושהות בה קרוב לשנה:"וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי, אִתָּךְ; וּבָאתָ, אֶל הַתֵּבָה אַתָּה, וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ" (בראשית, ו', יח', כב'). מפרש רש"י : "וַיָּבֹא נֹחַ, וּבָנָיו" – האנשים לבד והנשים לבד, לפי שנאסרו בתשמיש המיטה מפני שהעולם שרוי בצער".
רק רגע נחשוב על המפונים לבתי המלונות – שהייה של משפחה בת כמה נפשות בחדר צר ולאורך 392 ימים.
הנה מגיע רגע האמת של הכניסה לתיבה והשהות בה – "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ, וְשֵׁם וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי נֹחַ; וְאֵשֶׁת נֹחַ, וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי בָנָיו אִתָּם אֶל הַתֵּבָה" ( בראשית, ז', יג'). מפרש רש"י: "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה " – למדך הכתוב שהיו בני דורו אומרים, אלו רואים אותו נכנס לתיבה, אנו שוברים אותה והורגין אותו. אמר הקב"ה- אני מכניסו לעיני כולם ונראה דבר מי יקום…" וַיִּסְגֹּר ד', בַּעֲדוֹ "- הגן עליו שלא שברוה, הקיף התיבה דובים ואריות והיו הורגים בהם". וַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ, בַּתֵּבָה ". מפרש רש"י: "לבד נח זהו פשוטו ומדרש אגדה – גונח וכוהה דם, מטורח הבהמות והחיות ויש אומרים שאיחר מזונות לארי והכישו". נח חווה חוויות טראומטיות לא קלות, הוא נוכח במו עיניו במחיית העולם על אנשיו, שרק אתמול הוא היה חלק ממנו, בוודאי הכיר לא מעט אנשים. נראה אולי שאופיו הנח, חיבר אותו לאנשים. לא פשוט להיות עד לאפוקליפסה, לעולם שנמחה לנגד עיניך:"וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיִּמָּחוּ, מִן הָאָרֶץ".
מסתבר שגם החיים בממ"ד בתיבה אינם גן עדן או דבש לנח ,בלשון המעטה. הוא נתון קרוב לשנה בסוג של מתקן דמוי כלא או צינוק, חשוך ללא אור, איבוד תחושה של זמן ונתון להגבלות של חיי אישות. לא פלא שמציאות חיים זאת במערכה השלישית, סוללת לנח ביתר עוצמה, את הנתיב – בואכה להפרעת דְּחָק פוסט-טראומטית בהמשך הפרשה.
רק רגע נחשוב על תושבי הצפון בשהייתם הבלתי פוסקת במרחבים מוגנים בשעות היום והלילה – לאורך 392 ימים.
המערכה הרביעית –בה חווה נח את חווית היציאה מהתיבה והתבוננות בתוצאות המבול: " וַיָּסַר נֹחַ, אֶת מִכְסֵה הַתֵּבָה, וַיַּרְא, וְהִנֵּה חָרְבוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה. (בראשית, ח', ו'-יג').כאן , כמו בנפגעי הפרעת דְּחָק פוסט-טראומטית, מתחילה להתפתח אצל נח תחושה של רגשות אשמה- כך מלמדנו מדרש הנעלם,נח',כב': "כשיצא נח מן התיבה, פתח עיניו וראה את כל העולם כולו חרב, התחיל בוכה על העולם. אמר: ריבונו של עולם, אם בשביל חטאתי או בשביל השוטים תאבד עולמך, למה בראתן?".
ואז בשיאה של המערכה, מתרחשת אצל נח הפרעת הדְּחָק הפוסט-טראומטית במלוא עוצמתה : "וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן, וַיִּשְׁכָּר; וַיִּתְגַּל, בְּתוֹךְ אָהֳלֹה. וַיַּרְא, חָם אֲבִי כְנַעַן, אֵת, עֶרְוַת אָבִיו " (בראשית, ט',כ'-כג'). לצערנו הרב – "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק ", הופך להיות לאלכוהוליסט, המאבד את צלם אלוקים בהתנהגותו המבישה, נוכח ילדיו ובני משפחתו. בתיאור המדרש: "נתחלל ונעשה חולין" (בראשית רבה, לו', ג') חילל את עצמו וחֻלל. הניסיון המקצועי והמחקרי מעיד על בריחה לאלכוהול וההתמכרות אליו, אצל חלק מנפגעי הפוסט טראומה.
ראוי כאן לציין את חברי אריה ארזי שבמאמרו המעמיק והיסודי הנסמך על מדרשים רבים: "נח לאחר המבול- היבטים פסיכולוגיים", דף שבועי של אוניברסיטת בר אילן, תשס"ז, מס' 675 , כותב: " כאשר אדם בעל אישיות כזו נכנס למשך שנה שלמה לתיבה, שהיא למעשה כלא, עם כל החיות והעופות, עובד בה עבודת פרך, אינו ישן שנה שלמה ברציפות, נפגע פיזית ע"י בעלי חיים והתנאים הקשים וגם מתנזר מחיי אישות– עמידותו הכללית נפגעת מאד, הוא אינו מצליח להשתקם ומגיב בתגובה פוסט טראומטית ".
מכאן, נח נעלם בפרשתנו, עד לאקורד הסיום: "וַיִּהְיוּ, כָּל יְמֵי נֹחַ, תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה, וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה; וַיָּמֹת" (בראשית, ט', כט'). עצוב וטרגי, כך לסיים את החיים, לאדם שנועד אולי לגדולות.
המערכה החמישית – הנה האור המבצבץ בסוף פרשתנו, כטיפול ושיקום הפוסט הטראומה של האנושות המתהווה: "וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם, נָשִׁים: שֵׁם אֵשֶׁת אַבְרָם, שָׂרָי" (בראשית, יא', כט').וביתר שאת בפתחה של פרשת לך לך ,שאותה נקרא אי"ה בשבת הבאה: "וַיֹּאמֶר ד' אֶל אַבְרָם, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה. וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה".(בראשית , יב', א' ).
הנה הופעתו של אברהם, המייצג תשתית איתנה ויצוקה של דמות ואישיות עם חוסן נפשי ואמוני ,כאנטי תיזה לנח.
הנה יש כיוון, ישנה ציפייה של תקווה. כן, מהמבול יבוא אתחול מחדש, לידה חדשה, בדמות יצירתו והקמתו של העם העברי היהודי, בהנהגתו של אברהם שנולד בשנת 1948 לבריאת העולם, שמתכתב עם שנת הקמתה של מדינת ישראל בתש"ח – 1948. כפי שהשואה הנוראית הביאה להקמתה של מדינת ישראל, כך גם החשכה והמַאְפֵּלְיָה שהשתררו עלינו בשבעה באוקטובר, יביאו את האור, התקווה והלידה החדשה.
באמונה, בתקווה וביחד – ננצח
עם ישראל חי
שבת שלום וחודש מבורך
כותב: ד"ר זאב פרידמן מנכ"ל עמותת מלבב
