השבת היא שבת זכור הסמוכה לחג הפורים, שבה יקראו בכל בתי הכנסת ובישיבות את קריאת הזיכרון – "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ… תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח"
המלחמה בעמלק היא מלחמת מצווה שבה אנו נתונים כבר 167 יום, אין צודקת ממנה. מטרות המלחמה מאד ברורות – מיטוט שלטון החמאס והשבת החטופות והחטופים לחיק משפחותיהם. בחזית הצבאית מידי יום ביומו, אנו נפעמים מגבורתם של חיילנו ומפקדינו, גיבורי התהילה, המקריבים את נפשם וגופם על מזבח הקודש של האומה והמדינה. אנו עדים לסיפורי גבורה הרואיים של חברות ורעות ללא גבולות. מלחמתם היא מלחמת בני אור בבני חושך. האלונקה הקדושה הנישאת במלחמת המצווה שפרצה לחיינו באבחת ברזל, בשבת שמחת תורה ב7.10, קוראת לכולם להיכנס תחתיה.
מה המאפיין של איום עמלק ? עמלק צופה בנו מידי יום ביומו ומחכה לאותה שעת כושר, שיוכל לתקוף אותנו ולהשמידנו. מתי זה קורה? כאשר עם ישראל מציג לאויבו העמלקי ולאויביו האחרים, את חולשתו, חוסנו הירוד, רפיסותו, ואת תמונת המאבקים והשסעים הפנימיים שבתוכו – "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ". " אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ"- מפרש רש"י :לשון קור וחום". כלומר, האיום העמלקי ,מתעצם ועלול להיות ממשי, במציאות של פלגנות בינארית וקיצונית שבתוכנו- מציאות של קור קיצוני או חום קיצוני בקרבנו, שעלולה לסכן אותנו.
בדיוק במציאות בינארית זאת, קרה לנו ב 7.10 , סוג של אתחול מחדש, שחיבר את הקצוות שבתוכנו, לנקודת האיזון והפשרה, שבין הקור והחום הקיצוניים, סוג של מרחב חיים פושר, של אחדות הלבבות.
המחויבות של כולם ללא יוצא מן הכלל להיכנס תחת האלונקה של מלחמת המצווה, מעוגנת במקורותינו בארון הספרים היהודי. הנה נאמר בתלמוד במסכת עירובין, שאם באו אויבים לבזוז אפילו תבן וקש בלבד מעיירות שסמוכות לגבול – " יוצאין עליהן בכלי זיינן ומחללין עליהן את השבת" . כך גם פסק הרמב"ם בהלכות שבת, שאם באו אויבים לתקוף את ישראל, מצווה לצאת נגדם למלחמה, תוך סיכון נפשות וחילול שבת – "ומצווה על כל ישראל … לצאת ולעזור לאחיהם שבמצור ולהצילם מיד הגויים בשבת, ואסור להם להתמהמה למוצאי שבת".
אפקט הצופה מהצד הוא מושג בפסיכולוגיה חברתית, המתייחס לתופעה בה הסיכוי שאדם יתערב ויסייע לאדם אחר הנמצא במצוקה קטן, ככל שמספר הצופים באותה סיטואציה גדול יותר. ההסבר העיקרי לתופעה זו היא השימוש במנגנון של דילול האחריות.
ביהדות, הקריאה כנגד – אפקט הצופה מהצד, היא – הִנְנִי. מילה מכוננת המופיעה בתנ"ך – 157 פעם, המציגה מהות ייחודית של – שליחות, נאמנות והתמסרות אנושית טוטלית ללא פשרות לציווי אלוקים.
חובת ההתגייסות של כולם לצבא העם, מוארת במפעל הקמת המשכן: " כֹּל, הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וָמָעְלָה יִתֵּן, תְּרוּמַת ד' ". מפרש רש"י: "למדך כאן, שאין פחות מבן עשרים יוצא לצבא ונמנה בכלל מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ד', לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם".
רש"י קורא את קריאת – הִנְנִי, כולם מעל גיל עשרים, הם כן מחויבי גיוס לצבא ומחויבים בנתינה של מחצית השקל – שרות קודש לאומה.
בשבת זכור יוצאת קריאת – הִנְנִי, לכולם ללא יוצא מן הכלל, להיכנס מתחת לאלונקה, בשעה זאת של מלחמת המצווה בה אנו נתונים, כמאמר הנביא ירמיהו – "הוֹי כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא מֵאַיִן כָּמֹהוּ וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ"
מי ייתן וחג הפורים יחולל את השינוי הקיומי להגנה על הבית הלאומי ,כנאמר במגילת אסתר: "וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם ". כי רק כולנו מגויסים ביחד – ננצח.
כותב: ד"ר זאב פרידמן מנכ"ל עמותת מלב"ב
