"הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הַשִּׁטָּה פָּרְחָה וְהַשּׁוֹחֵט שָׁחַט" ( ח.נ. ביאליק, בעיר ההרגה, פרעות קישינב 1903 ).
המלחמה היא מלחמת מצווה למחיית זכר עמלק: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ… תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" ( דברים, כה').
מלחמת המצווה בה אנו נתונים, הציבה למנהיגינו באבחת חרבות ברזל, אתגרים מורכבים שיש בהם הכרח לקיומנו כעם חופשי בארצו האחת והיחידה. אנו נתונים בתהליך הדורש אורך רוח ונשימה, שראשיתו בגמילה מהתמכרות לקונספציה שהשתלטה עלינו עד ל 7 באוקטובר ושתשתרע על פני השלבים הבאים: א. ניקוי עזה מכוחות הרשע והחושך והשבת החטופים לביתם ב. טיפול בנפש הפצועה של האומה ג. שיקום וקימום פיזי וחברתי של הריסות חיינו.
הנה פרשתנו מאירה לנו, כיצד מתרחשת תכנית שלושה השלבים בגמילתו של עם העבדים, מהתמכרות פיזית ,נפשית ותפקודית חברתית, לעבדות מצרים, ולהובילו במסע המשתרע על פני שלושה שלבים- ניקוי ,טיפול ושיקום: "לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנִי ד', וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם; וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי ד' אֱלֹהֵיכֶם, הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם, מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. ְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב; וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי ד'". (שמות, ו', ו'- ח')
דומה שהתסמונת ממנה סובלים בני ישראל במצרים, היא התמכרות לעבדות, שגורמת לאדם לאבד את כבודו וחירותו. העבדות גורמת לחיי הפקר , לאיבוד שליטה על החיים, להעדר גבולות, לשלילת החופש והעצמאות, לשלילת הזהות והאחריות העצמית על החיים. מודל הגמילה, הטיפול והשיקום של עם ישראל, ממצב של התמכרות לעבדות ,אל מצב של חירות ועצמאות, דומה למודל הגמילה , הטיפול והשיקום של נפגעי ההתמכרות לסמים קשים, המאבדים את זהותם, כבודם, עצמאותם וחירותם. המודל כולל את השלבים הבאים:
השלב הראשון: גמילה פיזית– ניקוי פיזי של הגוף מסמים ( תהליך הניקוי היזום קרוי "דה-טוקסיפיקציה", או בשמו העממי "דיטוקס" ) הדגש הוא על התערבות רפואית פיזית. שלב זה יחסית קצר מאד. השלב השני: הניקיון הנפשי והטיפול הפסיכוסוציאלי, הכולל: שיחות טיפוליות, קבוצות תמיכה ה NA (מכורים אנונימיים), חוגים, טכניקות טיפוליות משלימות .
השלב השלישי: השיקום– בהקניית כישורי חיים, בשליטה עצמית, במיומנויות, בהכשרה מקצועית ובתעסוקה. תהליך זה משתרע על פני שנה וחצי ובסופו – האדם חוזר פיזית ונפשית לעצמו, למשפחתו לחבריו. מצבו הגופני והנפשי משופרים.
הבה נבחן את יישום מודל הגמילה של עם ישראל , הטיפול והשיקום, כפי שמוצג בפרשתנו.
השלב הראשון: הגמילה הפיזית: " וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ, מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת: וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ד' מִמִּצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים" (שמות, יג', יד' ). התהליך הוא פיזי ומהיר.
היציאה הפיזית ממצרים היא שלב הגמילה והניקיון הפיזי . אך עדיין לא מתרחש התהליך הטיפולי, של – "יציאת מצרים מבני ישראל". עתה מתחיל שלב הטיפול, שמטרתו להוציא את מצרים מעם ישראל, במובן הנפשי הרוחני והתפקודי. השלב השני : שלב הטיפול : בשלב זה מתרחשים שני תהליכים חשובים בפרשתנו .
התהליך הראשון: מתן המצווה הראשונה לבני ישראל, שהיא מצוות קידוש החודש: " וַיֹּאמֶר ד' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה". (שמות, יב', א'-ב' ) .מהי המשמעות של מצוות החודש ?,התשובה לכך היא, שהקב"ה מעניק לעם ישראל, שעון. המסר במתן השעון ,הוא במתן האחריות והשליטה העצמית לעם ישראל על הזמן. הקב"ה העביר את האחריות על הזמן לעם ישראל- " מקדש ישראל והזמנים". כלומר, עד כה היית עבד שהתנתק מהאחריות על הזמן. לכן, נעניק לעם הנצח שאיננו מפחד מדרך ארוכה , את חוסן הזמן, בדמותה של מצוות קידוש החודש. הד לכך גם נמצא אצל הפילוסוף היהודי פרנץ רוזנצווייג ( 1886 – 1929) בספרו "כוכב הגאולה":" ישראל הוא עם הנצח, חיי עולם נטע בתוכנו, אין לזמן שליטה על ישראל, היוצר לו קטגוריה של זמן משלו. בשלשלת הדורות מתגשמת נצחיותו".
התהליך השני: מתן מצוות קורבן הפסח. פרשתנו מתארת זאת: וַיֹּאמֶר ד' אֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח עֲדַת יִשְׂרָאֵל, יַעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל, לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה; וְעֶצֶם, לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ" (שמות, יב',מג'-מו'). בעל ספר החינוך, פרשן שחי בסוף המאה ה-13, מסביר את טעם המצווה: ״דע כי האדם נפעל כפי פעולותיו וליבו וכל מחשבותיו ,תמיד אחר מעשיו שהוא עוסק, אם טוב ואם רע…כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות״. גם הרמב״ם בשמיני משמונה פרקיו מסביר:״ וראוי לו שירגיל עצמו במעשים הטובים עד שיגיעו לו המעלות ויתרחק מן המעשים הרעים, עד שיסורו ממנו הפחיתויות״. הנה לנו בפרשתנו במצוות קורבן הפסח, לידתה של התיאוריה ההתנהגותית הבהביוריסטית, תיאוריית הלמידה בפסיכולוגיה, שהייתה הזרם המשפיע ביותר בתיאוריות הפסיכולוגיות השונות באמצע המאה ה-20, שראשיה היו ווטסון וסקינר. תיאוריה שהביאה לטיפול ההכרתי הקוגניטיבי ההתנהגותי, המוכר כיום בשם: CBT cognitive behavioral therapy. פרשתנו מפרטת את פרטי המצווה וההתעסקות בה. ועצם לא תשברו בו- " כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות ".
עתה אנו מגיעים בפרשתנו לשלב השלישי והאחרון והוא שלב השיקום, בתכנית ההתמודדות עם ההתמכרות לעבדות מצרים. שלב השיקום מתחיל בפרשתנו, במצוות התפילין: " וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ד', בְּפִיךָ… וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת, לְמוֹעֲדָהּ, מִיָּמִים, יָמִימָה" (שמות, יג', ט'-י'). במצוות התפילין בפרשתנו, הסדר הוא שמניחים קודם את התפילין של יד ורק אחר כך את התפילין של ראש. יש כאן רציונל של פרקטיקה, שמתחילה במעשים בהתנסות של היד, ורק אחר כך תבוא ההבניה של התודעה, המחשבה, ההפנמה וההטמעה בראש. היהדות בניגוד לנצרות, איננה מעצבת את האדם המאמין , היודע את ייעודו והאחראי על גורלו, בתהליך עיצובי מההכרה למעשה, אלא הפוך, מהפרקטיקה של התעסקות במצוות ,לעבר ההכרה. הנצרות מטיפה ופונה ישר להבנה ואין בה פרקטיקה וקודקס של מצוות מעשיות, בניגוד ליהדות שהיא פרקטיקה עניפה של מצוות מעשיות ומשימות ברורות ומפורטות, בתורה שבכתב ובעל פה. עם ישראל עובר תהליך דרמטי שיש בו שלבים וצעדים במתווה סדור ושיטתי , של גמילה , טיפול ושיקום בפרויקט הלאומי שנגזר מהתכנית האלוקית, של המעבר מעבדות לחירות, משעבוד לגאולה, כיחידים וכעם, במסע ארוך מייגע ומפרך, ממצרים לארץ ישראל. זה מסע תרפויטי פסיכוסוציאלי ,שמתחיל בשלב הגמילה והניקיון הפיזי, בעשרת המכות, ביציאה החפוזה ממצרים, ממשיך לשלב הטיפול– בצעדים של פרקטיקה של התנסות פרואקטיבית בקיום מצוות של עם העבדים, במצוות החודש, בקבלת אחריות על הזמן, ובעבודת רגליים, בהתעסקות לפרטים בקורבן הפסח.
נאומו של נשיא ארה"ב ג'ון בייידן בטקס השבעתו מהדהד באוזנינו בימי מבחן אלו של מלחמת המצווה: ״בואו נתחיל מחדש כולנו, נכתוב יחד סיפור של תקווה, לא של פחד. נתחיל להקשיב אחד לשני, לראות אחד את השני, לכבד אחד את השני". את האתגר במסע הארוך של ניקוי עזה מכוחות הרשע והחושך והשבת החטופים לביתם , בטיפול בנפש האומה הפצועה ובשיקום והקימום הפיזי והחברתי של הריסות חיינו, נצלח בעזרת ד' בהארתה וחמימותה של השמש המלטפת , בשירו של יורם טהר לב ( 1938-2022):"הו אלי אלי רק תפילה אשא, שהשמש תעבור עלי ותיקח אותי אל המסע ".
עם ישראל חי – ביחד ננצח – שבת שלום
כותב: ד"ר זאב פרידמן מנכ"ל עמותת מלב"ב
