חיי שרה-"וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים" – הצדעה לזקני השבט במלחמת המצווה

"הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הַשִּׁטָּה פָּרְחָה וְהַשּׁוֹחֵט שָׁחַט" ( חיים נחמן ביאליק, בעיר ההרגה, פרעות קישינב 1903 ). המלחמה היא מלחמת  מצווה למחיית זכר עמלק: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם… תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" ( דברים, כה').

במלחמה זאת מהדהדת נבואתו של הנביא: "אִסְפוּ עָם קַדְּשׁוּ קָהָל קִבְצוּ זְקֵנִים …יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ" (יואל, ב', טז').

אנו מצדיעים לגבורת הרוח של חיילנו שהפילו את שערי עזה ולוחמים את מלחמת קיומנו בחירוף נפש, כממשיכי גבורתו ורוחו של שמשון –" וַתָּחֶל רוּחַ ד', לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן, בֵּין צָרְעָה, וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל " {שופטים, יג', יד').

אנו נפעמים ונרגשים מעמנו הנפלא – כאיש אחד בלב אחד, המקיימים במרחב החברה האזרחית  את הערבות ההדדית והסולידריות. אורות בוהקים להם בשלב צבעיהם הזוהרים של נתינה, משתקפים במלוא עוצמתם, בשירו של חיים נחמן ביאליק ( 1873-1934) – לַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם :" לְעֶזְרַת הָעָם! לְעֶזְרַת הָעָם! בַּמֶּה? אַל-תִּשְׁאָלוּ – בַּאֲשֶׁר נִמְצָאָה! בְּמִי? אַל-תִּבְדֹּקוּ – כֹּל לִבּוֹ יִדְּבֶנּוּ! מִי צָרַת הָאֻמָּה בִּלְבָבוֹ נָגָעָה –הַמַּחֲנֶה יֵאָסֵף, אַל-נָא נַבְדִּילֶנּוּ!".

הנה גם זקני השבט נכנסים מתחת לאלונקה של החברה האזרחית בימי מלחמת המצווה. כך מאירות באור יקרות ,כותרות התקשורת: " פז"ם זה הכי, אחי.  אל"מ ( מיל) משה פלד בן  78 לא חשב פעמיים והתגייס למילואים כמוביל טנקים – 'יצאתי למילואים בהתרגשות ובשמחה על הזכות לשרת את המדינה שלי בעת הזו' . רס"ר ( מיל) עזרא יכין בן ה95,משרת המילואים המבוגר ביותר בצה"ל. הוא מעביר הרצאות לחיילים ברחבי הארץ בהם גם הלוחמים העומדים להיכנס בשערי עזה. מספר להם על מלחמות ישראל ומחדיר בהם מוטיבציה ורוח לחימה…אני גאה לעלות על מדים…כל עוד אני חי אהיה איש צבא". סרן ( מיל) בלהה בכרך בת 74 וחצי, אם שכולה, החליטה מתוך תחושת שליחות לסייע עד כמה שניתן למשפחות שכולות אחרות " ( ידיעות אחרונות,6.11.23). כמוהם, עוד רבים אחרים.

הנה נמוגה לה תופעת הגִּילָנוּת באבחת חרבות ברזל .

מושג הגִּילָנוּת מייצג תופעה חברתית, מבית מדרשו של  ד"ר רוברט באטלר ( 1927-2010), רופא, גרונטולוג ופסיכיאטר אמריקאי. גִּילָנוּת (בלעז: אייג'יזם) היא דעה קדומה כנגד אדם, המבטאות אפליה. סוג של סטריאוטיפ המתקבע על אדם עקב גילו בלי להתייחס לתכונותיו האישיות של האדם ויכולותיו. מחקרים שנערכו במדינות המערב גילו כי סטריאוטיפ זה קיים במידה זו או אחרת אצל כל אדם.  התופעה מגלמת בחובה, הבניה חברתית שלילית של הזקנה, והפליה של קבוצה חברתית המתויגת כבעלת מאפייני חולשה ואי יכולת, אך ורק בשל גילה הכרונולוגי .  כך למשל ביטויה של התופעה בפרסומת של  תיאטרון בישראל שהשתמש בעבר במילים: "האולם שייך לצעירים" – תוך משחק המילים בין "אולם" ל"עולם". כפי ששגור במקומותינו:" העולם שייך לצעירים". יתרה מכך, ההקשרים המקובלים שבהם הזקנים נחשפים בתקשורת ההמונים, הם בדרך כלל רק בהקשרי חולשה: קרבן להתעללות, קרבן לניצול, מצבים של עוני ומצוקה, חוסר ישע ואומללות.

פרשתנו מאירה זרקור לתופעת הגִּילָנוּת והאייג'יזם, בדמותו של אברהם אבינו, אך באורה החיובי ולא השלילי:"וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַד' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם, בַּכֹּל" (בראשית, כד',א'). נשאלת השאלה, כיצד מתיישב הסיפא עם הרישא של הפסוק. מהי הכוונה- "בַּכֹּל" ?. שאלתנו מתחדדת עוד יותר אם נקרא בפרשתנו את פועלו של אברהם: "וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה, וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן, וְאֶת מְדָן, וְאֶת מִדְיָ וְאֶת יִשְׁבָּק, וְאֶת שׁוּחַ".  (בראשית, כה',א'-ב').

הנה לנו אקטביזם אברהמי, שלמרות גילו המופלג, הוא איננו נח ,או פסיבי בסולם מינור, הוא מציג לנו נוכחותה של – " זקנה פעילה". אברהם מסיים את חייו בגיל 175 בסולם מז'ורי:" וְאֵלֶּה, יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי, מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה, וְחָמֵשׁ שָׁנִים… וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, זָקֵן וְשָׂבֵעַ"(בראשית, כה', ח'). מפרש רש"י- "בן ק' כבן מ' ובן ע' כבן ה' בלא חטא".

פרופ' מריאן רבינוביץ( 1934- 2010 ) בספרו-" גילו של אדם וזמנו האישי", מגדיר את גילו של האדם על פני ששה משתנים: הכרונולוגי, הביולוגי, הקוגניטיבי ,האמוציונלי, החברתי והתפקודי, כאשר כל אדם מתקדם בכל אחד ממשתנים אלה בקצב שונה ובדרך שונה…מספר השנים שאדם צבר אינם בהכרח מדד לתפנית שלילית בחיי האדם וכי אנשים יכולים לחיות שנים רבות של פעילות ויצירה, של תרומה למשק ולחברה ושל משמעות כפי שחוו בשנים קודמות.

אלברט שוויצר ( 1875-1965 ) אמר: " איש אינו מזדקן בשל מספר השנים שהצטברו מאחוריו, אדם מזדקן כשהוא נפרד מהאידיאלים שלו…כל עוד לבך פתוח לבשורות היופי סביב לעליצות, לתעוזה ולתחושת עוצמתו של כדור הארץ, כל עוד קיימים בקרבך היכולת לחוש את קרבת בני האדם, את המודעות לאין סוף-סימן שאתה צעיר". כך גם ארגון הבריאות העולמי WHO פירסם מסמך מדיניות בשנת 2002,שהשמירה  על איכות חיים בתוחלת חיים היא:" להמשיך להיות פעיל, להמשיך להיות מעורב בפעילות חברתית, כלכלית, תרבותית, רוחנית ובענייני ציבור ובפעילות גופנית ותזונה נכונה".

הצייר קלוד מונה צייר בגנו  את בריכות שושני המים בעשור התשיעי לחייו. ג'וזפה ורדי כתב את האופרה פַלְסְטַף, כשהיה בן 85, בנג'מין פרנקלין המציא את העדשות הבי-פוקליות בגיל 78. האדריכל פרנק לויד רייט עיצב את מוזאון גוגנהיים בניו יורק בגיל 92. מיכלאנג'לו ,מאטיס ופיקאסו– כולם נותרו יצירתיים בעשור התשיעי לחייהם.

רבי נחמן מברסלב ( 1772-1810) מציב לנו קריאה חדה וברורה ,ביחס לתופעת הגִּילָנוּת והאייג'יזם, בשני מקורות נפלאים. המקור הראשוןבליקוטי המעשיות בסיפור, ״שבעת הקבצנים״, שבו מופיע הזקן העיוור (מסתבר שאיננו עיוור) שאומר:״ואני זקן מאד ואני עדיין תינוק לחלוטין ולא התחלתי עדיין לחיות כלל, ואף על פי כן אני זקן מאד ולא אני עצמי אומר זאת, רק שיש לי הסכמה על זה מהנשר הגדול״. הנשר מסמל את התחיה וההתחדשות , כמו עוף החול הפניקס ,״תתחדש כנשר נעוריכי״ (תהילים, קח). המקור השני,  בליקוטי תפילות: "ותרחם עלי, שלא אפול לידי זיקנה לעולם. שלא תהא עבודתך זקנה וישנה, אצלי לעולם. רק אזכה לחדש עצמי בכל יום ובכל עת ובכל שעה. לחדש כנשר נעורי, להתחיל בכל פעם מחדש".

התובנה היא, שזיקנה איננה רק גיל ביולוגי או פרמטר מספרי של שנות החיים, אלא גיל איכותי רוחני, של יכולת להתחדש למימוש עצמי גם בגיל השלישי ואף כיום גם  בגיל הרביעי. הגיל הוא רק בראש, הוא רק מספר. כפי שאמר מיקי מאוס never too old for mickey" ".

שירה של לאה גולדברג ( 1911-1970) הוא מורה דרך לנתיב המשמעות והשייכות של זקני השבט בימי מלחמת המצווה: " וְהִנֵּה אַתָּה בָּא בַּיָּמִיםזָקַנְתָּ וְשַׂבְתָּ, וְיָמֶיךָ סְפוּרִים וְיָקָר מִנְיָנָם שִׁבְעָתַיִם, וַתֵּדַע: כָּל יוֹם אַחֲרוֹן תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וַתֵּדַע: חָדָשׁ כָּל יוֹם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ…לַמֵּד אֶת שִׂפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִׁיר הַלֵּל  בְּהִתְחַדֵּשׁ זְמַנְּךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל, לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל ".

שבת שלום – יחד ננצח – עם ישראל חי

 

כותב: ד"ר זאב פרידמן, מנכ"ל עמותת מלב"ב

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים ומידע מקצועי!

דילוג לתוכן