"הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הַשִּׁטָּה פָּרְחָה וְהַשּׁוֹחֵט שָׁחַט" ( ח.נ. ביאליק, בעיר ההרגה, פרעות קישינב 1903 ).
המלחמה היא מלחמת מצווה למחיית זכר עמלק: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ… תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" ( דברים, כה').
המלחמה נמשכת כבר 538 ימים. אנו מתפללים ומייחלים לשובם במהרה הביתה של כל החטופים. מחבקים את משפחות השכול, את הפצועים ואת חיילנו גיבורי התהילה.
פרשתנו פרשת פקודי, היא אקורד הסיום של חמש הפרשות, של הקמת המשכן וסיום ספר שמות. בתהליך הפנומנלי, של המעבר מעבדות לחירות, חושפות לנגד עינינו פרשות הקמת המשכן, את מהפכת הבינה האנושית הטכנולוגית, במושגים של דור המדבר, בדמותו של מיזם הקמת המשכן. אנו נפעמים לראות, כיצד הון אנושי של דור העבדים במצרים, חסר השכלה, חסר ניסיון, חסר תרבות של יצירה, מסוגל ומצליח לפתח יכולות יצירה של – חכמה בינה ודעת בהקמת פרויקט המדבר. יש כאן חידוש גדול, סוג של מהפכה, שביטויה בפיתוח יכולות אנושיות, בתכנון, בעיצוב ובדיוק, במלאכת הקמת המשכן, כמו – "לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת; לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף, וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת, וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת, בְּכָל מְלָאכָה"( שמות, לה', א').
מהבינה האנושית והטכנולוגית במעשה הקמת המשכן, אנו עדים היום, לבינה אנושית הניצבת בצילה של הבינה המלאכותית AI . היא נוכחת במלוא עצימותה במחוזותינו ובסדר היום הציבורי והפרטי, וחושפת בהתקדמותה ובהתפתחותה, גם מרחב גדול של ספק ואי וודאות וחששות, ביחס למשמעויותיה ולהשלכותיה לעתיד, שהיא נושאת אותן בכנפיה, כמשק כנפי ההיסטוריה.
אז ראשית, מהי הבינה המלאכותית ה AI ?
בינה מלאכותית– Artificial Intelligence, AI , היא שם מטאפורי למצב שבו מנסים לדמות את יכולות החשיבה האנושית באמצעים טכנולוגיים. מערכת בינה מלאכותית היא מערכת מבוססת מכונה, שלמטרות המפורשות או המשתמעות, היא מסיקה מהקלט שהיא מקבלת, כיצד ליצור פלט, כגון תחזיות, תוכן, המלצות או החלטות שיש ביכולתן להשפיע על סביבות פיזיות או וירטואליות. יישומי בינה מלאכותית כוללים מנועי חיפוש מתקדמים באינטרנט (למשל, חיפוש גוגל), מערכות המלצות (בשימוש על ידי YouTube, אמזון ונטפליקס), הבנת דיבור אנושי (כגון סירי ואלקסה), מכוניות אוטונומיות, ובינה מלאכותית יוצרת (ChatGPT, ג'מיני, Midjourney ועוד), והיכולת להתחרות ברמה הגבוהה ביותר במשחקים אסטרטגיים (כגון שחמט ו-Go). בינה מלאכותית נוסדה כדיסציפלינה אקדמית בשנת 1956. בעשור הראשון של המאה ה-21, למידת מכונה מתמטית וסטטיסטית, הוכיחה את עצמה כמוצלחת ביותר, וסייעה בפתרון בעיות מאתגרות רבות ברחבי התעשייה והאקדמיה. למידה עמוקה עלתה על כל טכניקות הבינה המלאכותית הקודמות במדדים בתעשייה, מה שהוביל לעלייה עצומה במימון ובעניין. הבינה המלאכותית (AI) התקדמה במהירות בשנים האחרונות הן מבחינת כמות המשאבים שהוקצו לה והן מבחינת התפוקות שלה. המבחן המקובל ביותר לבינה מלאכותית הוגדר בשנת 1950 על ידי אלן טיורינג, וידוע בשם "מבחן טיורינג": מכונה תיחשב לתבונית, אם יינתן לאדם היושב בחדר סגור לנהל שיחה באמצעות ממשק מחשב עם שתי ישויות שנמצאות בחדר השני, כאשר אחת מהן תהיה מכונה והשנייה אנושית, והמשוחח לא יוכל לזהות מי משתי הישויות היא מכונה או אדם".( המקור: ויקיפדיה).
אז נתחיל בהתחלה, כיצד פרשתנו מציגה את זהותם של מובילי הבינה האנושית הטכנולוגית, נושאי החשיבה, החוכמה, התבונה והדעת בהקמת המשכן: "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה: עֲבֹדַת הַלְוִיִּם, בְּיַד אִיתָמָר, בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה, עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ד' אֶת מֹשֶׁה. וְאִתּוֹ, אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן חָרָשׁ וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם, בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן, וּבְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי, וּבַשֵּׁשׁ".( שמות, לח', כא' – כג').
בצלאל ואהליאב היו האומנים הארכיטקטים, שנבחרו על ידי הקב"ה להקים את המשכן, תוך שילוב של – חכמה, בינה ודעת – שלושה מושגים שמסמלים עומק רוחני ושכלי.
כך גם כבר התוודענו למאפייני מרכיבי הבינה האנושית, המוצגים בשתי פרשות, בפרויקט הקמת המשכן:
בפרשת כי תשא – "וַיְדַבֵּר ד', אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. רְאֵה, קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה. וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל מְלָאכָה. לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת; לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף, וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת, וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת, בְּכָל מְלָאכָה.וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ, אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן, וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב, נָתַתִּי חָכְמָה; וְעָשׂוּ, אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ" ( שמות , לא', א'-ו').
ובנוסח די דומה גם בפרשת ויקהל.
בצלאל מוצג לא רק כבעל כישרון אומנותי , אלא גם כמי ששורה עליו, חכמה רוחנית – מילוי רוח אלוקים: "וַיְמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת".
שלושת המונחים – חכמה, תבונה (בינה), ודעת, הם יסודות הקבלה והמחשבה היהודית, המתארים הבנה מעמיקה, יצירה, תכנון ויישום מעשי.
אהליאב בן אחיסמך נבחר כשותף לבצלאל, אף על פי שהיה משבט דן,אחד השבטים הפחות מיוחסים, מה שמעיד על כך, שהחכמה אינה תלויה בייחוס, אלא ביכולת ובכישרון.
הנה החודש, התרגשנו , נוכח הידיעה שחסיד חב"ד ישראלי –הרב יצחק קסלמן בן 40, אב לחמישה ילדים, התמנה לסגן נשיא מיקרוסופט העולמית, הוא מנהל את חטיבת ניתוח הנתונים בזמן אמת.
בצלאל ואהליאב לא רק מבצעים את העבודה, אלא גם מחשבים ומעצבים אותה. הם לא רק אומנים, אלא גם הוגים, מתכננים ומבינים את המשמעות העמוקה של יצירת המשכן .
כך מודגשת חשיבות תהליך הלמידה: "וּלְהוֹרֹת, נָתַן בְּלִבּוֹ" – כלומר, לא רק שיש לו חכמה אישית, אלא גם יכולת ללמד אחרים.
רש"י ( 1040-1105 ) מפרש: בחכמה– מה שאדם שומע דברים מאחרים ולמד, בתבונה– מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד, ובדעת– רוח הקודש".
ר' אברהם בן הרמב"ם ( 1186-1237) מפרש: בחכמה– מה שילמד האדם מזולתו ויזכור, ובתבונה– מה שיחדש משכלו וימציא על ידי המחשבה והחיזיון וההיקש, ובדעת– השלימות השכלית היוצאת מן החוכמה והתבונה".
כמו במנהרת הזמן, נתוודע בקצרה לדינמיקה של הבינה המלאכותית בימינו:
דניאל שרייבר מייסד ויו"ר מכון מוסאיק למדיניות בינה מלאכותית ומייסד ומנכ"ל חברת למונייד לביטוח, הציג שלושה טיעונים בהרצאתו – "החייזרים נחתו והם מוכנים לעבוד בחינם", במכון טאוב ובכנסת (30.10.24): 1. כל עבודה שניתן לבצע דרך זום, תוחלף בסופו של דבר על ידי בינה מלאכותית, ותיעשה באלפית המחיר. 2. ברגע שהטיעון הראשון יתממש, שום מעסיק לא יתנגד להחליף עובדים אנושיים בבינה מלאכותית. 3. הטכנולוגיה כבר קיימת, והאימוץ שלה יגרום לשינוי מהיר ובלתי הפיך בשוק העבודה. המהפכה של הבינה המלאכותית היא לא עתיד רחוק אלא נמצאת מעבר לדלת – בין 4 ל-10 שנים ולכן יש צורך להתכונן אליה. השאלה היא, האם המכונות יעבדו במקומנו או גם עבורנו?".
כך לדוגמא, המרכז הרפואי שיבא, משיק בימים אלה את פרויקט "K" – חדר מיון ראשון מסוגו בעולם המבוסס על בינה מלאכותית (AI).
הבה נשאל, כיצד משתקפת הבינה המלאכותית בראי היהדות ?
הנה התיזה של שרייבר מתכתבת עם הרמב"ם שכותב:" באותם הימים יהיה נקל מאד על בני האדם למצוא מחיתם, עד שבעמל מעט שיעמול האדם – יגיע לתועלת גדולה… ויארכו חיי בני האדם גם כן " (משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמותיהם, פרק י"ב, הלכה ה').
כך גם הדוגמה המפורסמת , אודות הגולם מפראג , שיוחס למהר"ל מפראג (יהודה ליווא בן בצלאל, 1520- 1609). הרעיון המרכזי הוא, שאדם יכול ליצור "חיים" באמצעות חוכמה נסתרת, אך היצור הזה חסר נשמה ורצון חופשי. על פי האגדה, המהר"ל יצר גולם כדי להגן על הקהילה היהודית מפני עלילות דם ורדיפות. אך הגולם התחיל להוות סכנה כאשר התנהג בצורה בלתי צפויה, לעיתים הרסנית, ואיבד שליטה. המהר"ל השבית אותו בכך שמחק את האות "א" מהמילה "אמת" שעל מצחו, וכך נותרה המילה "מת" , מה שגרם לגולם לקרוס ולהפוך שוב לעפר. הנה הלקח – הגולם שכמעט קם על יוצרו
הדיון בבינה המלאכותית, פרי יצירתו של האדם, מביאה אותנו למקום אחר, לוויכוח המתנהל בין רבי עקיבא לטורנוסרופוס המושל הרומי הרשע, אודות סגולת יצירתו של האדם, כפי שהמדרש מתאר זאת: " שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: איזו מעשים נאים – של הקב"ה או של בשר ודם?. אמר לו רבי עקיבא: של בשר ודם נאים יותר. אמר לו טורנוסרופוס: האם יכול אדם לברוא שמים וארץ?. ענה לו רבי עקיבא: אל תדבר עמי בדברים שהם למעלה מן הבריות שאין להם שליטה בהם, אלא בדברים שהם מצויים בבני אדם. שאל אותו טורנוסרופוס: מדוע אתם מלים את בניכם? אם מעשה הקב"ה מושלם, למה לתקן? ענה לו רבי עקיבא: חיטים – יכולים הם להיאכל כפי שהם, או שעדיף להכין מהם לחם? השיב טורנוסרופוס: ודאי שלחם טוב יותר. אמר לו רבי עקיבא: כך גם ברית מילה – הקב"ה ברא את האדם בצורתו הגולמית, ונתן לו את התורה כדי לתקן את עצמו" (מדרש תנחומא ,תזריע, ה') . הנה יש כאן גם פקודה לאדם, לעסוק בתיקונו של עולם, כנאמר: "לתקן עולם במלכות שדי".
הנה כי כן, הדיון בסוגיית הבינה המלאכותית, מעלה שאלות בתחומי – האתיקה והמוסר. מי ישלוט על מי – האדם על הבינה המלאכותית , או להפך?
הרצל בספרו "אלטנוילנד" ( 1902), מתאר את חזונו לקידמה טכנולוגית ומדעית, שתהיה אבן יסוד להצלחת המדינה היהודית העתידית. אבל עלינו לבחון גם המשמעויות וההשלכות, של מהפכת הבינה המלאכותית. האם חלילה הגולם של הבינה המלאכותית, לא יקום על יוצרו?
מודל המלך על פי הזוהר הקדוש, הוא מודל הוליסטי משולב ,המציג משמעות אודות סדר מיקומם של שלושה איברים מרכזיים בגופנו – מח, לב ,כליות. הנה לפנינו הסדר באותיות המלך. המח הגבוה ברום גופנו מייצג את החוכמה והיכולת הקוגניטיבית, מתחתיו הלב המייצג את האנושיות והרגישות ומתחתיו הכליות המייצגים את המוסריות. מודל המלך משתקף באתגרים השונים הניצבים בפני עם ישראל , לאורך פרשות ספר שמות בהם עסקנו, במסגרת הסדנא החינוכית והחברתית, בתהליך השינוי – מעם עבדים, לעם בני חורין. מודל המלך מתמזג בסרגל אתגרי עם ישראל , שכל אחד משלושה האיברים- מח, לב, כליות, תורם את ייחודיותו להגשמת אתגר החירות הנעלה והנשגב, בימים ההם ובזמן הזה.
השבת היא שבת מברכין של חודש ניסן , חודש החירות, שבמרכזו חג הפסח. נצא בחודש ניסן לטבע ונברך את ברכת האילנות בתחושה ובתפילה: "בָּרוּךְ אַתָּה ד' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בָּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת: לֵהָנוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם ".
חזק חזק ונתחזק ,
בתקווה, באמונה וביחד – ננצח
שבת שלום וחודש מבורך
כותב: ד"ר זאב פרידמן מנכ"ל עמותת מלבב
