fbpx

פרשת קרח, "וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת, וַיְכַפֵּר עַל הָעָם " -אחדותנו באָפֶקְט הקטורת במלחמת המצווה

"הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הַשִּׁטָּה פָּרְחָה וְהַשּׁוֹחֵט שָׁחַט" (ח.נ. ביאליק, בעיר ההרגה, פרעות קישינב 1903).

"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ… תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" (דברים, כה').

אנו מייחלים למיטוט שלטון החמאס, ומתפללים בתקווה להשבתם של החטופות והחטופים לחיק משפחותיהם והחזרת המפונים לבתיהם. היום 273 ימים למלחמת המצווה.

אָפֶקְט (affect)בפסיכולוגיה, הוא ההתנסות או התחושה של רגש כתגובה לגירוי. האפקט הוא מצב תגובתי נפשי וגופני של האדם, כתגובה לאירועים פנימיים או חיצוניים. תגובה זו נמשכת כל זמן שהאירוע מוסיף להיות משמעותי עבור האדם החווה אותו. האפקט מתייחס לרגשות ולמצב הרוח של האדם המשפיע על התנהגותו. האפקט יכול להיות חיובי אך גם שלילי

כך אָפֶקְט הקטורת מתרחש במלוא עצימותו בפרשתנו:"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן, קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת, וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל-הָעֵדָה, וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם:  כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי ד', הֵחֵל הַנָּגֶף. וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה, וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל, וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף, בָּעָםוַיִּתֵּן, אֶת הַקְּטֹרֶת, וַיְכַפֵּר, עַל הָעָם. וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים, וּבֵין הַחַיִּים; וַתֵּעָצַר, הַמַּגֵּפָה.  וַיִּהְיוּ, הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה, אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף, וּשְׁבַע מֵאוֹת מִלְּבַד הַמֵּתִים, עַל דְּבַר קֹרַח " (במדבר, יז',יא'-יד').

הנה פעולה כה פשוטה של אהרון, בנושאו בידיו את הקטורת  הנרקחת באש מעל המחתה שאיתה הוא רץ אל תוך הקהל, לאחר שהחל הנגף הקטלני בעם בעקבות אירוע קרח ועדתו, היא הגורמת לעצירת המגיפה.

שתי מילות המפתח הן-  הַקָּהָל הָעָם.

דומה שאָפֶקְט הקטורת ,הוא קו פרשת המים והמעבר, מהָעָם להַקָּהָל.

ממציאות של עָם מפולג רווי מחלוקות פנימיות שלא לשם שמים, עָם מבולבל, נוכח ההתקוממות וניסיון הפוטש' של קורח ועדתו, עָם הנוכח  במשבר אמוני ואידאולוגי, המונהג על ידי דתן ואבירם– כי מצרים היא הארץ המובטחת- ארץ זבת חלב ודבש ולא ארץ ישראל, כך הם טוענים כנגד משה: "הַמְעַט, כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, לַהֲמִיתֵנוּ, בַּמִּדְבָּר: כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ, גַּם הִשְׂתָּרֵר. אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הֲבִיאֹתָנו"(במדבר, טז' , יג'-יד' ).

עָם הממשיך להשמיע קיטורים של נהי ובכי והשיא הוא בדרמה המתרחשת מול עיני העם, בפתיחת האדמה את פיה ובבליעתה את קורח ועדתו.

אך באָפֶקְט הקטורת בפרשתנו, מתרחשת הטרנספורמציה, במעבר למציאות של קָּהָל- קהילה.

השינוי מעָם מפולג ושסוע –" וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף, בָּעָם", להתחדשות של קָּהָל – קהילה –וַיָּרָץ אֶל-תּוֹךְ הַקָּהָל", הוא מהות השינוי, כתוצאה– מאָפֶקְט הקטורת.

אז מה כה מיוחד בקטורת ? מדוע  דווקא בה בחרו, לעצור את המגפה הממיתה?

מה המיוחד בקטורת, שבכוחה  לחולל השינוי – מעם מפוצל, רווי מחלוקות שלא לשם שמים ושנאה, למצב צבירה חדש של-  קהל וקהילה, שיש בהם ערבות הדדית, הכלה של ניגודים ופערים וגם של מחלוקות לשם שמים, ושיודע להפיץ ריח ניחוח של – חוסן קהילתי אמוני ונפשי, של שמחה , אופטימיות ותקווה?

כך רש"י מאיר את עינינו בייחודיותה של הקטורת: "למה בקטורת?-לפי שהיו ישראל מליזין ומרננים אחר הקטורת, לומר – סם המוות הוא, על ידו מתו נדב ואביהו, על ידו נשרפו חמישים ומאתיים איש. אמר הקב"ה-תראו שעוצר מגפה הוא והחטא הוא הממית."

הנה כי כן, הקטורת מקושרת  מחד, למידת הדין של – חידלון, ענישה, הריסה והמתה, אך מאידך, היא גם מקושרת למידת החסד של – הצלה, ריפוי , קימום והתחדשות.

כך מלמדנו המדרש אודות מרכזיותה והשראתה החיובית של הקטורת בעבודת הקורבנות במקדש, הגורמת קורת רוח ושמחה לפני הקב"ה: "אמר הקדוש ברוך הוא, מכל הקורבנות שאתם מקריבין, אין חביב עלי כקטרת. תדע, שכל הקורבנות כולן לצורכיהן של ישראל. כיצד? החטאת הייתה באה על החטא. והאשם כן. העולה באה על הרהור הלב. השלמים אינן באין אלא לכפרה, שהן באין על מצות עשה. אבל הקטרת, אינה באה לא על החטא ולא על עוון ולא על האשם, אלא על השמחה".  כך המדרש ממשיך להאיר באור של אופטימיות ותקווה, את האפקט של הקטורת בהקשר לפרשתנו: "ראה כמה חביב הקטרת, שעל ידי הקטרת נעצרה המגפה. בשעה שאמר משה לאהרן, קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת, ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם." (מדרש תנחומא תצוה, טו').

הנה כי כן, הכול תְלוי גישה ומעשה ידי אדם, בכוחו להאיר העולם ובכוחו להחשיכו, בכוחו להיות קְטַן אמונה ותקווה ובכוחו להעצים לכידות וערבות הדדית, באמונה ובתקווה. בכוחו, לתקן עולם ובכוחו  להרסו. כך הקטורת תהא לווית חן המפיצה את ניחוחה, בהתאם. 

הנה לפנינו סיפור מרתק מספר הזוהר, אודות אפקט הקטורת בימי מגפה בהקשר לפרשתנו:   "רבי אחא הלך לכפר טרשא. בא להיכנס לאכסניא שלו, התלחשו עליו בני המקום, אמרו, אדם גדול בא לכאן, נלך אליו. באו אצלו ,אמרו לו: וכי אינך חס עלינו שאנו נאבדים ומתים? אמר להם : מהו? על ידי מה? אמרו לו: כבר שבעה ימים שמגפת מוות בעיר, ובכל יום מתחזקת ולא נעצרת. אמר להם: נלך לבית הכנסת ונבקש רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא. בעוד שהיו הולכים, באו ואמרו, פלוני ופלוני מתו, ופלוני ופלוני נוטים למות. אמר להם רבי אחא: אין עת לעמוד ולהתפללשהשעה דחוקה. אלא, הפרישו מכם ארבעים אנשים מאותם שהם יותר זכאים. עשרה עשרה לארבעה חלקים ואני עמכם. עשרה יצאו לקצה העיר ועשרה לקצה העיר, וכן לארבע קצוות העיר ואימרו בכל כוח כוונת נפשכם פרשת קטורת שהקדוש ברוך הוא נתן למשה במדבר ופסוקי הקורבנות הסמוכים שם. עשו כך שלוש פעמים. עברו בכל העיר לארבע קצותיה והיו אומרים כן. לבסוף אמר להם: עתה נלך לאלו שנוטים למות, והפרישו מכם אנשים לבתיהם של אלה, ושוב תאמרו כך, וכאשר תסיימו תאמרו אלו הפסוקים במדבר יז',יא'-יד': "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן-עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת, וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל-הָעֵדָה, וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם:  כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי ד', הֵחֵל הַנָּגֶף.  וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה, וַיָּרָץ אֶל-תּוֹךְ הַקָּהָל, וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף, בָּעָםוַיִּתֵּן, אֶת-הַקְּטֹרֶת, וַיְכַפֵּר, עַל-הָעָם. וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים, וּבֵין הַחַיִּים; וַתֵּעָצַר, הַמַּגֵּפָה.  וַיִּהְיוּ, הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה, אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף, וּשְׁבַע מֵאוֹת מִלְּבַד הַמֵּתִים, עַל דְּבַר קֹרַח ". וכן עשו, והמגפה נעצרה והתבטל מהם המוות( ספר הזוהר לפרשת וירא- מדרש הנעלם- ח"א, דף ק"א ע"א).

לנגד עיננו ניצב, דגם מנהיגות בדמותו של רבי אחא שבמקרה נקלע לעיר בעת מגיפה ובראותו את הקטסטרופה, עשה מעשה והתגייס כמנהיג לעצור את המגפה המשתוללת. הוא מבין מהר שפיקוח נפש "ואל תעמוד על דם רעך", דוחה הכול, כולל תפילה במניין בבית הכנסת – "אין עת לעמוד ולהתפלל, שהשעה דחוקה". סדרי העדיפויות בעת ההיא, ברורים לו מאד. במציאות משברית קיומית זאת, עוזבים את בית המדרש, מתגייסים ונכנסים מתחת לאלונקה לעזרת העם.

רבי אחא מנחיל בדוגמא האישית שלו את הערך המנהיגותי: "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ". רבי אחא מקיים במדויק את הציווי של אהרון במעשה הקטורת בעצירת המגפה.

אך אפקט הקטורת מתאים עצמו להתנהגות האדם באופן לא חיובי, במקרה של הקטרת הקטורת באש זרה, על ידי שני בני אהרון :"וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ  עָלֶיהָ, קְטֹרֶת, וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ד', אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ד', וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי ד' " ( ויקרא, י', א'-ג' ).

מעשה שני בני אהרון היה חמור וכך גם העונש. שכן, הם פעלו כאינדיבידואליסטים ללא קבלת הנהלים, הכללים ופרוטוקול העבודה במקדש, בכך שהם עשו דבר שעליו לא צוו ולא קיבלו רשות לעשותו- "וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ד', אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם".

הנצי"ב ( נפתלי צבי יהודה ברלין- 1816-1893 ) בפירושו – "העמק דבר", מאיר את חטא הקטורת  של בני אהרון, בהקשר לפרשתנו: " כאשר יבואר  בפרשת קרח, שזה היה עיקר החטא של מאתים וחמישים האנשים … שמסרו עצמם למיתה על ידי תשוקה קדושה זו להשיג אהבת ד' על ידי הקטורת אף על גב שלא יהיה לרצון כפי דרך התורה… יש להבין שמאתים וחמישים איש ( לוקחי המחתות) היו באמת גדולי ישראל בכל פרט וגם ביראת ד'…ויהיו אגודות אגודות בעבודתםהוא נגד רצון ד' וכבודו יתברך".

הנה כי כן, מה תועלת להקפדתך על קלה כבחמורה, אם רוממות פיך ומעשה ידיך, גורמים לעם של פיצול ומחלוקות שלא לשם שמים – אגודות אגודות, במקום לחפש המשותף, האחווה והרעות.

הנצי"ב  קורא לאחדות ולערבות הדדית, שכן להשקפתו– "ויהיו אגודות אגודות בעבודתם, הוא נגד רצון ד' וכבודו יתברך ".

אפקט הקטורת המאחד והמכיל, כאנטי תיזה לאגודות אגודות, בא לידי ביטוי  בתפילת שחרית שאנו אומרים בה, " אין כאלוקינו":"פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת הַצֳּרִי. וְהַצִּפֹּרֶן. הַחֶלְבְּנָה  וְהַלְּבוֹנָה".

הקטורת בזוהר, בחילופי אותיות של האות- ט, באות –ש. יוצרת סוג של הקטורת- הקושרת.

את מי היא קושרת ? את כווולם. החוליה החלשה בה, היא – הַחֶלְבְּנָה, שריחה רע.

מפרש רש"י: "מנאה הכתוב בין סממני הקטורת, ללמדנו שלא יקל בעינינו לצרף עמנו באגודת תפילותינו את פושעי ישראל, שיהיו נמנין עמנו".

הקטורת איננה ייצוג חברתי אלטיסטי. כולם שווים לחובות ולזכויות.

בימים אלו של מלחמת המצווה בה אנו נתונים ואל מול האתגרים הניצבים לפנינו, אפקט הקטורת קורא לנו: המנעו משיפוטיות ומהכללות, הרבו אחווה ורעות, בקשו, דרשו ורדפו את השלום בתוכנו.

כך מסתיימת לה תפילת –"פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת הַצֳּרִי. וְהַצִּפֹּרֶן. הַחֶלְבְּנָה. וְהַלְּבוֹנָה",  בקריאה של -אחווה ושלום:"אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא…לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ: לְמַעַן בֵּית ד' אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ: ד' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן. ד' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם".

רק באמונה, בתקווה וביחד ננצח

 

כותב: ד"ר זאב פרידמן מנכ"ל עמותת מלבב

חג הסיגד ופרויקט אור למשפחות

לרגל חג הסיגד החל היום, עמותת מְלַבֵּב, ממשיכה בקידום הפרויקט החדשני בשם 'אור למשפחות ብርሃን ለቤተሰቦች' -הנגשת מוּדָעוּת לדמנציה, בקרב יוצאי אתיופיה בישראל. הפרויקט בתמיכה

להמשך קריאה

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים ומידע מקצועי!

דילוג לתוכן