לעילוי נשמתם הזכה והטהורה, של תינוקות, ילדים, גברים, נשים וזקנים הי"ד, שנרצחו ושנטבחו בידי מרצחים תת אדם בני עוולה.
"הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הַשִּׁטָּה פָּרְחָה וְהַשּׁוֹחֵט שָׁחַט" ( חיים נחמן ביאליק, בעיר ההרגה, פרעות קישינב 1903 ).
המלחמה היא מלחמת מצווה למחיית זכר עמלק.
"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם… תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" ( דברים, כה').
בתפילה ובתקווה לחזרתם של השבויים והנעדרים.
"אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה הָשָׁתָא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְנֹאמַר אָמֵן" ( מן הסידור)
בפרשתנו מתחוללת המלחמה הראשונה בהיסטוריה : "וַיְהִי, בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר, אַרְיוֹךְ, מֶלֶךְ אֶלָּסָר; כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם, וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם. עָשׂוּ מִלְחָמָה … וַיֵּצֵא מֶלֶךְ-סְדֹם וּמֶלֶךְ עֲמֹרָה, וּמֶלֶךְ אַדְמָה וּמֶלֶךְ צְבֹיִים, וּמֶלֶךְ בֶּלַע, הִוא-צֹעַר; וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה, בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים"( בראשית, יד').
במלחמה זו נלקחים לשבי – לוט, בן אחיו של אברהם ועמו משפחתו המורחבת על נשותיהם וטפם: "וַיִּקְחוּ אֶת לוֹט וְאֶת רְכֻשׁוֹ בֶּן אֲחִי אַבְרָם"
כתוצאה מכך, מוקם הצבא העברי הראשון בפיקודו של אברהם, שמנה אז – 318 לוחמים: " וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת".
כך רש"י מדייק- וַיָּרֶק – אזדיין בחרבי עליכם ".
צבא אברהם משיב מלחמה שערה :" וַיִּרְדֹּף, עַד דָּן. וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו, וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם, עַד חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק. וַיָּשֶׁב, אֵת כָּל הָרְכֻשׁ; וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב, וְגַם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעָם".
אברהם אבינו מציב לצבאו במלחמה שתי מטרות: האחת, להכות ולמוטט את האויב והשנייה, הצלת לוט, משפחתו ורכושו מהשבי.
שתי המטרות הושגו במלואן.
הראשונה – " וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם, עַד חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק.
מבהיר לנו רש"י: -דַמָּשֶׂק- שרדף המלכים עד דמשק ".
גם המטרה השנייה הושגה – " וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב, וְגַם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעָם ".
תמונת הניצחון של צבא אברהם מאד מרשימה, אבל זאת לדעת, שקדמה למלחמה הצבאית, מלחמה אזרחית פנימית בין שני מחנות – מחנה רועי אברהם אל מול מחנה רועי לוט – ריב בתוך המשפחה.
כך מספרת לנו זאת פרשתנו:״וַיְהִי רִיב, בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם, וּבֵין, רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט; וְהַכְּנַעֲנִי, וְהַפְּרִזִּי, אָז, יֹשֵׁב בָּאָרֶץ. וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-לוֹט, אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין רֹעַי, וּבֵין רֹעֶיךָ: כִּי אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנָחְנוּ" (בראשית, יג', ז'-ח').
מלחמה משפחתית זאת, מביאה לצערנו להתנתקות בתוך המשפחה:" וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט, אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסַּע לוֹט, מִקֶּדֶם; וַיִּפָּרְדוּ, אִישׁ מֵעַל אָחִיו. אַבְרָם, יָשַׁב בְּאֶרֶץ-כְּנָעַן; וְלוֹט, יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר, וַיֶּאֱהַל, עַד-סְדֹם" ( בראשית, יג',יא'- יב').
אברהם ולוט נפרדים גאוגרפית ולמרות הפערים הגדולים ביניהם, באורח החיים, בהשקפת עולם ובאידאולוגיה. בשעת מבחן, כאשר לוט בן אחיו של אברהם ומשפחתו נתונים בצרה ובמצוקה, אברהם נחלץ בראש הצבא העברי הראשון להצילם מידי המלכים, תוך סיכון גופם:״ וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ… וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב". (בראשית,יד',יד'-טז').
המשורר האמריקאי רוברט פרוסט,(1874-1963) בשירו "תיקון חומה" ( 1915) טבע האימרה:
״גדר טובה עושה שכנים טובים״.
פרשתנו מלמדת אותנו ,מבית מדרשו של אברהם, מהי אחריות, מחויבות, סולידריות וערבות הדדית למשפחה הפלורליסטית, מבלי להקים גדר הפרדה טובה.
תפיסתו של אברהם את ערך המשפחה- האחריות, הסולידריות והערבות ההדדית, לא יודעת גבולות ופשרות.
אברהם איננו עושה חשבונות, איננו עוסק בתיוג בני המשפחה השונים ממנו ובהדרתם, ובשעת משבר, אברהם נחלץ לעזרתם.
אצל אברהם, אין כל גדר. במשפחה לא מתנתקים ולא מקימים גדר בין אנשים, גם אם קיימים הבדלים ושוֹנוּת ביניהם.
המשפחה הבראשיתית, היא הבסיס ליצירתו של העם העברי – עם ישראל.
כך מתארת זאת פרשתנו בברית בין הבתרים : וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ ( בראשית, טו', ה').
האתגר ביצירתו של עם, הוא מאד גדול ומחייב – צו 8 .
הנה המשמעות של צו 8 באירוע ברית המילה בפרשתנו : " וּנְמַלְתֶּם, אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם…וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם, לִבְרִית עוֹלָם…וְאֶת בְּרִיתִי, אָקִים אֶת יִצְחָק, אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה, בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת.( בראשית, יז',יא'-כז')
רש"י משייך לעם היהודי את צו 8 :" וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם" – ברית המילה תהא מסורה לזרעו ליצחק".
כך בטקס הברית, האב של הרך הנולד מכריז:"אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי".
הנה יוצאת קריאה, לזיכרון שנאת החינם, מחד, אבל גם לאחדות באורה של ירושלים- "עיר שחוברה לה יחדיו- עיר שעושה את כל ישראל חברים
אני כותב את מאמרי, עת אני מגויס בצו 8 כמו רבים אחרים , לשירות האומה.
אני נפעם ונרגש מהסולידריות, הערבות ההדדית, הפירגון, התקווה והאמונה, של שבת אחים ואחיות גם יחד.
הצבא, הוא צבא העם ומגלם את ארץ ישראל היפה והטובה.
אחוזי ההתייצבות למילואים הם מעל ומעבר.
כך גם בחברה האזרחית, מתגלה לעינינו ההון החברתי המדהים, שמשתקף בהפטרה לפרשתנו בנבואתו של הנביא ישעיהו:" אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק"
רק ביחד ננצח, עם ישראל חי
שבת שלום ומבורך
כותב: ד"ר זאב פרידמן, מנכ"ל עמותת מלב"ב
