fbpx

פרשת שלח לך– " רָאשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. וְאֵלֶּה, שְׁמוֹתָם." – שֵׁם  ושִׁבְרו

משבר הציפייה מהנשיאים המרגלים בפרשתנו ,כבר מוטבע במילה– נשיא, בחידוד לשוני. המילה מורכבת משתי מילים משניות –יש  שי א ) ואין ( נ ש יא ).

כך פותחת פרשתנו: " וַיְדַבֵּר ד', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:  אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו, תִּשְׁלָחוּ- כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם…כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּהוְאֵלֶּה, שְׁמוֹתָם" ( במדבר, יג', א'-ד').

עשרה  נשיאים מרגלים כשלו במשימתם. כל נשיא נושא שם שנתנו לו אלוקים והוריו – "לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים וְנָתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ" ( המשוררת זֶלדָה 1914-1984 ).שבקריאת שמו ,הם גילו את ציפייתם ממנו. הבה נעמיק בשמות הנשיאים המרגלים ומשמעותם. נבחן את שמותיהם בקונטקסט של שליחותם – לתור את הארץ. נעמיק בשמותיהם ונתור אחר הפער המובנה ,שבין הציפייה מהם החקוקה בשמם, כיצד עליהם להתנהג כמנהיגים, לבין התנפצות שמם והציפייה ממנו, בסלעי המציאות של שליחותם. ננסה גם למצוא לכך סיבה ופשר.

 הבה נתבונן בשמו של כל אחד ואחד מעשרה הנשיאים שחטאו בהוצאתם את דיבת הארץ- רעה.

שמו של נשיא שבט ראובן-  שַמּוּעַ : " לְמַטֵּה רְאוּבֵן, שַׁמּוּעַ בֶּן –זַכּוּר".

מצופה ממך שַמּוּעַ  הנשיא–  לאמץ אל ליבך את יכולת השמיעה וההקשבה– לב שומע כמו שביקש שלמה המלך– "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע" ( מלכים, א',ג',ט').עליך  להיות מסוגל,  גם לשמוע  קולות של אחרים  שאינם תואמים דווקא את דעתך, השקפתך ועמדתך. כמו היכולת לשמוע את הקולות של שני הנשיאים האחרים "החריגים במיעוט "– יהושע וכלב, שהציגו עמדה שונה לחלוטין מיתר הנשיאים האחרים-"עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל, לָהּ ".

עשרה נשיאים מייצגים את האין ושני הנשיאים האחרים, מייצגים את היש – במילה נשיא.

שמו של נשיא שבט שמעון – שָׁפָט: " לְמַטֵּה שִׁמְעוֹן שָׁפָט בֶּן-חוֹרִי" .

מצופה ממך שָׁפָט הנשיא – להימנע משיפוטיות ומהכללות. הצג עמדה שיפוטית לגופו של נושא ועניין והמנע מפרשנויות לא נקיות. אל תהא מושפע מסינדרום העדר. שיפוטך אמור להיות מבוסס על עובדות ומידע של אמת.

שמו של נשיא שבט יששכר – יִגְאָל : "לְמַטֵּה יִשָּׂשכָר, יִגְאָל בֶּן – יוֹסֵף".

הציפייה ממך – יִגְאָל הנשיא, להטמיע בקרב מונהגיך, שאנו נמצאים כבר בזמן הגאולה. שהרי נגאלנו ממצרים מבית עבדים , בחמשת לשונות הגאולה. אתה הנשיא – לא רק נגאלת מעבדות ושעבוד, אלא יש לך תפקיד- אתה יִגְאָל, עליך מוטלת   המשימה – לקרב את הגאולה ולהקרין חוסן ישועות ואמונה יוקדת בארץ המובטחת שמביאה בכנפיה את בשורת הגאולה. לכן נקרא שמך – יִגְאָל.

שמו של נשיא שבט בנימין– פַּלְטִי : "לְמַטֵּה בִנְיָמִן, פַּלְטִי בֶּן-רָפוּא".

הקריאה לפַּלְטִי הנשיא- להטמיע את שליחותך למען שארית דור הפליטה, משעבוד של 210 שנים במצרים, שהרי בידוע שרק 20% יצאו ממצרים – "וַחֲמֻשִׁ֛ים עָל֥וּ בְנֵי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם" (שמות, יג',יח'). עליך כמנהיג, לפעול לריפוי עולם שבור ,כשמו של אביך- רָפוּא,  כנגד הרפיסות, הייאוש  והקיטורים של העם, בקברות התבערה והתאווה במדבר.

שמו של נשיא שבט דן – עַמִּיאֵל : "לְמַטֵּה דָן, עַמִּיאֵל בֶּן-גְּמַלִּי".

הקריאה לעַמִּיאֵל הנשיא- להקרין לשבטך אותו אתה מנהיג- חוסן אמוני וביטחון בקב"ה.

עַמִּיאֵל-   כי עמנו אל, באתגרי מסע המדבר ובכניסה לארץ המובטחת.

שמו של נשיא שבט אשר – סְתוּר : "לְמַטֵּה אָשֵׁר, סְתוּר בֶּן-מִיכָאֵל".

הקריאה לסְתוּר הנשיא –לא להסתתר מאחורי מסכה. נהג את צאן מרעיתך , בשקיפות וביושר. אך גם היה מכיל ופתוח ונהל  באופן ראוי ומכובד שיג ושיח גם עם בעלי פלוגתא, שסותרים את דעתך.

שמו של נשיא שבט נפתלי– נַחְבִּי  "לְמַטֵּה נַפְתָּלִי, נַחְבִּי בֶּן-וָפְסִי".

הקריאה לנַחְבִּי  הנשיא- התנהג בענווה, בדרכו של שאול המלך בראשית דרכו –  "וַיֹּ֣אמֶר ד' הִנֵּה־ה֥וּא נֶחְבָּ֖א אֶל־ הַכֵּלִֽים" ( שמואל,א',י',כב').

שמו של נשיא שבט גד-   גְּאוּאֵל  "לְמַטֵּה גָד, גְּאוּאֵל בֶּן-מָכִי".

הקריאה  לגְּאוּאֵל הנשיא-  ראה את האור האלוקי הבוקע בתהליך הגאולה. כך עליך לראות זאת בשליחות תור הארץ בפרשתנו, שהגאולה אמורה להיות לווית החן שלה.

עת עלינו לשאול- כיצד קרה השם ושִׁבְרו בקרב הנשיאים , שלמעשה לא ייצגו נאמנה את השם שנתנו להם הוריהם? כיצד קרה ששמם מתבייש בהם ?

אז רש"י כבר נדרש לתמיהות אלו בפרשנותו בפרשתנו: "שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים-למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים? לפי שלקתה על עסקי דיבה שדיברה באחיה, ורשעים  הללו ראו ולא לקחו מוסר".

המילה המדריכה בפרשנותו של רש"י היא – הראיה הרעה של הנשיאים. בלקות ראייתם את מציאות ההווה, אך בעיקר את המציאות העתידית.

כך למדנו : "אמר להם( רבן יוחנן בן זכאי) צאו וראו לב איזוהי דרך ישרה שידבק בה   האדם?

רבי אליעזר אומר, עין טובה…  רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד.  אמר להם: צאו וראו איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם. רבי אליעזר אומר, עין רעה ".( אבות, ב' ט')

כך גם ניטול ראיה מעוף השמים , בפרשת המאכלות הטהורים והטמאים, שבהם כלול גם  העוף הטמא והאסור לאכילה, הנקרא – ראה/דאה. " וְזֶה, אֲשֶׁר לֹא תֹאכְלוּ מֵהֶם… וְהָרָאָה, וְאֶת הָאַיָּה, וְהַדַּיָּה, לְמִינָהּ " ( דברים, יד',יג').

התלמוד מאפיין את עוף הראה"למה נקרא שמה ראה? מפני שרואה למרחוק, עומדת בבבל ורואה נבלות בארץ ישראל". (מסכת חולין  דף סג' עמ' ב'). מדובר על עוף שרואה בעיניים מבבל,  רק נבלות בארץ ישראל. העוף הזה חי לו בבבל וממקום מושבו שם, הוא מתצפת בעיניו לעבר ארץ ישראל, ומה הוא רואה ? רק את השלילה. הוא רואה רק  רע ושחור.לכן הוא טמא ואסור לאכילה.

דומה שעוף הראה, מאופיין בתסמונת ראיה צרת עין, בדרך הסתכלותו וראייתו השלילית את הדברים. העוף הנדון רואה ומתמקד רק בחולשות ובאיומים, הוא איננו רואה כלל חוזקות והזדמנויות. דרך ראיה והסתכלות זו של עוף הראה, מאפיינת את אותם האנשים שרואים נייר לבן, אבל מתמקדים דווקא בנקודה השחורה הקטנה בנייר הלבן. הם רואים רק שחור ומתעלמים מהלבן שהוא רוב רובו של שטח הנייר הלבן. זאת ההבחנה בין אנשים פסימיים לבין אנשים אופטימיים, בין אנשים שרואים תמיד שחור ושלילי, לבין אנשים שרואים לבן וחיובי . האנשים הפסימיים רואים רק שחורות וממלאים את סביבתם באנרגיות שליליות. הם רואים רק את חצי הכוס הריקה, הם יודעים רק למתוח ביקורת ורואים בעיניהם רק את הרע ובוחרים בו, הם נעדרי תקווה ואמונה ורואים רק חידלון ייאוש וחוסר  סיכוי. אנשים כאלה תמיד יגיבו ברפיסות לכל רעיון חדש – "זה לא טוב, זה לא ילך, אין לרעיון או ליוזמה כל סיכוי, חבל לבזבז זמן".

לעומתם, האנשים האופטימיים החיוביים, המרכיבים משקפיים ורודים, ממלאים את סביבתם באנרגיות חיוביות, שרואים את חצי הכוס המלאה. הם רואים בעיניהם את   הברכה ובוחרים בה, הם אוחזים בתקווה ובסיכוי. הם מבינים – מהי  פרופורציה!

דומה שהמרגלים שיצאו לתור (לראות) את הארץ, רואים את אותה תמונת הארץ, את אותה ארץ ישראל, אבל נקודת הראות שלהם היא שונה. 10 מרגלים, רואים בעיניהם רק את החולשות והאיומים בכניסה לארץ ישראל, והמסקנה שלהם היא ייאוש:" אֶפֶס כִּי עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ… לֹא נוּכַל, לַעֲלוֹת אֶל  הָעָם:  כִּי חָזָק הוּא, מִמֶּנּוּ.  … אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, …  וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם". לעומתם, 2 המרגלים, יהושע בן נון וכלב בן יפונה, הרואים בעיניהם את החוזקות וההזדמנויות בכניסה לארץ ישראל, ומסקנתם היא הפוכה:" עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל, לָהּ הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ, מְאֹד מְאֹד.  ….  אֶרֶץ, אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" (במדבר,יג',לב'-לג' ויד',ז'-ח').

האם לא מוכרות לנו בחיי היום יום, דוגמאות רבות, ששני אנשים רואים את אותה תמונת מציאות, אבל כל אחד מהם לוקח את נקודת מבטו , פרשנותו ומסקנותיו, לכיוון שונה, כמרחק מזרח למערב.

              העיניים והראיה שלנו משפיעים על נקודת הראות שלנו לעבר אנשים ודברים הקורים בחיינו. זאת אותה תסמונת הראיה הבינרית השטחית. דרך ראיה כזאת גורמת לצערנו לא אחת למלחמות תרבות, גזענות , אפליה והדרה.

              אז מה, נהיה אופטימיים או פסימיים? האם נסיים דיוננו בטעם לא טוב ? דומה שלא, שהרי חוט של חוסן אמוני ונפשי מתוח, משני הנשיאים – יהושע בן נון וכלב בן יפונה ועד להפטרה לפרשתנו. שניהם גם השתתפו באותו סיור ריגול, אך מצבם הנפשי והאמוני שונה  לחלוטין. הם מקרינים מנהיגות נשיאותית מסוג אחר, של חוסן אמוני ונפשי וכך הם מבטאים זאת:"עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל, לָהּ. וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-עָלוּ עִמּוֹ, אָמְרוּ, לֹא נוּכַל, לַעֲלוֹת אֶל-הָעָם:  כִּי-חָזָק הוּא, מִמֶּנּוּ".

              בשמותיהם של הנשיאים – יהושע וכלב. קיימת זהות שמית מלאה, בציפייה מהשם שניתן להם,  לבין מעשיהם.

              שמו של נשיא שבט אפרים – הוֹשֵׁעַ  :"לְמַטֵּה אֶפְרָיִם, הוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן".

             הושע הנשיא ( לפני שניתן לו השם- יהושע) ,כשמו כן הוא – מנהיג של חוסן אמוני –"אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא" . כולו מנהיגות של השראה –"הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהוָה וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה".( ישעיהו, יב', ב').כך  הקריאה לנשיא הוֹשֵׁעַ – "לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל" ( שופטים, ו', יד').

             שמו של נשיא שבט יהודה – כָלֵב : "לְמַטֵּה יְהוּדָה, כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה".

            כָלֵב  הנשיא, כשמו כן הוא – כָ-לֵב – נוהג ברגישות ובחכמת הלב– "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם" ( משלי, כז',יט')..

           הנה כי כן, נוכחת המנהיגות הנשיאותית בעלת חוסן אמוני ונפשי,   בהפטרה לפרשתנו .

           שני המרגלים שנשלחו על ידי יהושע, כשליחי הקהילה של עם ישראל הנכנס בשערי ארץ ישראל, ביריחו במנעולה של ארץ, מעידים במילותיהם על שאר רוח ,אמונה ותקווה בצדקת הדרך: "וַיֹּאמְרוּ, אֶל  יְהוֹשֻׁעַ, כִּי נָתַן ד' בְּיָדֵנוּ, אֶת כָּל הָאָרֶץ; וְגַם נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, מִפָּנֵינוּ"  (ספר יהושע, ב', כד') .

           אכן, שמו של יהושע הנשיא והמנהיג, לא בגד בו. לא מקרה הוא שאת שמו קיבל ישירות ממשה בפרשתנו: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן יְהוֹשֻׁעַ"( במדבר, יג', טז').

           יהושע המנהיג הקרין לשני המרגלים ששלח  – חוסן של תקווה אמונה וישועה.

          היש – בשמו של יהושע , עמד במבחן.

 

כותב: ד"ר זאב פרידמן, מנכ"ל עמותת מלב"ב

שלושת שלבי הדמנציה

דמנציה אינה מחלה אחת, אלא קבוצה של מחלות שהמשותף להן הוא פגיעה הולכת ומתגברת בתפקוד כתוצאה מהתנוונות של המוח. קצב ההתדרדרות משתנה מאדם לאדם, ויכול

להמשך קריאה

אלצהיימר

מונחים בסיסיים – מה זה אלצהיימר? מחלת האלצהיימר הינה מחלה ניוונית הפוגעת במוח, ומשפיעה על תפקודי חשיבה, תפקודים רגשיים, הבנה של שפה, יכולת תנועה ועוד.

להמשך קריאה

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים ומידע מקצועי!

דילוג לתוכן