fbpx

פרשת ראה- "אֶפֶס, כִּי לֹא יִהְיֶה-בְּךָ אֶבְיוֹן"- נאום הנחלת הידע ושימורו ,אל מול הנחלת הבערות

הנחלת הידע שמייצגת את המשמעות והזהות הרוחנית והאידאולוגית של עם ישראל כערך מכונן בנאומו של משה, נוכחת לאורך כל ספר דברים, ופוגשת את כל אחת ואחד מעם ישראל, ללא הבדל של- מעמד, מגדר, גיל, מצב סוציואקונומי והשכלתי. נאומו מציג את מודל הנחלת הידע היהודי האוניברסלי ולא הסלקטיבי.

בשבת שעברה בפרשת עקב, נאומו של משה פנה לחוש השמיעה- לאוזן בהנחלת הידע: "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם" ( דברים, ז', יב')

כך גם בפרשתנו, הנחלת הידע פוגשת את כולם, כשמשה מקדיש תשומת לב מיוחדת , בהנחלת הידע לכלל ישראל, אך גם לפרט ישראל.   הפנייה היא יחידנית- רְאֵה, אך גם פונה בפרשתנו לחוש נוסף- הראיה- לעיניים, בנוסף לחוש השמיעה : "רְאֵה ( פרט ישראל) אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם ( כלל ישראל) הַיּוֹם: בְּרָכָה, וּקְלָלָה אֶת-הַבְּרָכָה–אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל-מִצְו‍ֹת ד'  אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם. וְהַקְּלָלָה, אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל-מִצְו‍ֹת ד' אֱלֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם:  לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים–אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם.  ( דברים, יא', כו'-כח').

משה מנחיל את ידע החוכמה, שמעצב  את הזהות והשייכות  הייחודית- הרוחנית, הערכית והמוסרית, של עם ישראל לקראת כניסתו לארץ: "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַד' אֱלֹהֶיךָ; וּבְךָ בָּחַר ד', לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, מִכֹּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה".

הנה כי כן, עיצובו של  עַם סְגֻלָּה ,מחייב הנחלת חוכמת הידע הייחודי  לכולם.

למשמעות של- עַם סְגֻלָּה, שתי פנים.

פאן אחד, יצירת מותגיות וייחודיות של עַם סְגֻלָּה בעיני עצמך אך גם בעיני הסביבה החיצונית, ופאן שניסְגֻלָּה, כשהנחלת המידע והידע של החוכמה היהודית, תקנה לעם ישראל, את היכולת והמסוגלות, לקיים ולשמור את זהותו הייחודית בארץ ובגולה.

הנה בפרשתנו- הנאום מיועד לדור ב' העומד בשערי הארץ, אך הוא גם מכוון כצידה לדרך, לדורות הבאים, בנתיבי גלגולם בגולה ובימינו-  במדינה ריבונית עצמאית שמוקפת כל הזמן באיומים פיזיים, אך גם רוחניים.

כך מחדד רש"י את ערך הנחלת הידע היהודי לכולם ומניעת הבערות: "אֶת-הַבְּרָכָה -על מנת אשר תשמעו…הא למדת כל העובד עבודת אלילים הרי הוא סר מכל הדרך, הדרך שנצטוו ישראל. "

כך לאורך פרשתנו- נוכחת הנחלת הידע והמידע :"אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת, בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַן ד' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ:  כָּל-הַיָּמִים–אֲשֶׁר-אַתֶּם חַיִּים, עַל-הָאֲדָמָה." ( דברים, יב',א')…. כִּי לֹא-בָאתֶם, עַד-עָתָּה–אֶל-הַמְּנוּחָה, וְאֶל-הַנַּחֲלָה, אֲשֶׁר-ד' אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לָךְ".

מפרש רש"י- אל המנוחה- זו שילה, נחלה- זו ירושלים כך גם נוסיף , שהכוונה- וְאֶל-הַנַּחֲלָה, היא גם מלשון של – הנחלת ידע , בנוסף להנחלת טריטוריה.

פרשתנו מציבה לפנינו איומים , שעלולים לגרום לכך- שהנחלת הידע של הזהות היהודית, איננה מוגנת נוכח האיומים לקעקע אותה:" כִּי-יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא, אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם; וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת, אוֹ מוֹפֵת. וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר:  נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵםלֹא תִשְׁמַע, אֶל-דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא, אוֹ אֶל-חוֹלֵם הַחֲלוֹם, הַהוּא:  כִּי מְנַסֶּה ד' אֱלֹהֵיכֶם, אֶתְכֶם, לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת-ד' אֱלֹהֵיכֶם, בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם."( דברים, יג', ב'-ד') 

הנחלת הידע לעיצובו של – עַם סְגֻלָּה וביצורו,  נלמדת בנאומו של משה ביתר הרחבה בפרשתנו- גם בהנחלת הלימוד והידעבהקשר  למאכלות המותרים והאסורים לאכילה מקרב בעלי החיים השונים: "לֹא תֹאכַל, כָּל-תּוֹעֵבָה…וְכָל-בְּהֵמָה מַפְרֶסֶת פַּרְסָה, וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע שְׁתֵּי פְרָסוֹת, מַעֲלַת גֵּרָה, בַּבְּהֵמָה–אֹתָהּ, תֹּאכֵלוּ…-זֶה, תֹּאכְלוּ, מִכֹּל, אֲשֶׁר בַּמָּיִם:  כֹּל אֲשֶׁר-לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, תֹּאכֵלוּ…  כָּל-צִפּוֹר טְהֹרָה, תֹּאכֵלוּ." (דברים, יד', ג'-יא').אין כאן נאום טכני של משה כסוג משגיח כשרות- מה מותר ומה אסור, אלא מקופלת כאן משמעות ומהות- כיצד מעצבים ייחודיות של עַם סְגֻלָּה, היודע להציב גבולות וגדרים ולדעת לרסן את תאוותיו ויצריו. אך עליו ללמוד ולדעת- מה מותר ומה אסור.

אבל דומה שהשיא בנאומו של משה בפרשתנו, בעיצובו של – עַם סְגֻלָּה, בהנחלת הידע והחוכמה הייחודית והיהודית, מתרחש   בהנחלת לימוד מצוות השמיטה , שיש בה מסר, שכולם שווים ללימוד השמיטה, תכניה, מסריה ומשמעויותיה:  "מִקֵּץ שֶׁבַע-שָׁנִים, תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה…אֶפֶס, כִּי לֹא יִהְיֶה-בְּךָ אֶבְיוֹן… כִּי-יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, בְּאַרְצְךָ, אֲשֶׁר-ד' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת-לְבָבְךָ, וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת-יָדְךָ, מֵאָחִיךָ, הָאֶבְיוֹןכִּי-פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ, לוֹ; וְהַעֲבֵט, תַּעֲבִיטֶנּוּ, דֵּי מַחְסֹרוֹאֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ…. כִּי לֹא-יֶחְדַּל אֶבְיוֹן, מִקֶּרֶב הָאָרֶץ; עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ, לֵאמֹר, פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ, בְּאַרְצֶךָ."(דברים,טו',א'-ח').

האֶבְיוֹן בנאומו של משה בפרשתנו- מוכר לכולנו, בקריאה המסורתית של הנחלת הערך הסוציאלי של צמצום העוני והפערים החברתיים, שמתמקדת במניעת האביונות והעניות הפיזית, החומרית והכלכלית. זאת כולנו יודעים, אך אבקש בהקשר לנושא דיוננו, להציג קריאה נוספת במושג  האֶבְיוֹן בנאומו של משה הקורא  למניעת התופעה של האֶבְיוֹן והאביונות, במובן של מניעת אביונות של תרבות עוני מבית מדרשו של האנתרופולוג אוסקר לואיס ( 1914-1970 ) שמייצגת בורות ובערות של ידע, מידע וחוכמה.

משה בנאומו ,רואה  באֶבְיוֹן סוג של הכלה ולא הדרה, כלקוח להנחלת המידע והידע. כך מדגיש משה בנאומו את החובה במילה אחת – אֶפֶס, כִּי לֹא יִהְיֶה-בְּךָ אֶבְיוֹן. משה מכוון במילה – אֶפֶס, בכורח של הנחלת  מידע וידע, למניעת התופעה של- אֶפֶס  האביון, בדעת ובידע.

אך מה עושים כדי להנחיל את המותגיות והזהות של –  עַם סְגֻלָּה לכווולם, בכך שתילחם בבערות ותקים תשתית של הנחלת ידע – לכווולם, על מנת למנוע הנחלת ידע בררנית שתגרום לכך – "כִּי לֹא יִהְיֶה-בְּךָ אֶבְיוֹן."

אז איך עושים זאת?

הנה כי כן, משה מנחיל זאת בנאומו בפעולות מעשיות- Action items .

: "לֹא תְאַמֵּץ אֶת-לְבָבְךָ" – תפעל ברגישות ובחוכמת הלב .אל תדבק בהנחלת ידע אלטיסטי  ובררני לייחודיים ולא לכולם, כולל עניים),… "וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ"- אל תהא קמצן בהנחלת ידע לאחר, בדגש לאביון, תן לו הזדמנות שווה. "פָתֹחַ תִּפְתַּח וְהַעֲבֵט, תַּעֲבִיטֶנּוּ, דֵּי מַחְסֹרוֹ, אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ" –   דאג למלא את חיסרון הידע שלו, שנגרם כתוצאה ממצוקה ומעוני. רק כך תתרום להכניס באמת את כולם, כולל אלו שלא נפלה בחלקם היכולת וההזדמנות- לרכוש ידע וחוכמה.

כמובן שהנחלת הידע מחויבת בראש ובראשונה לעניי עירך. כך מפרש רש"י: "כִּי-יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ- עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת". כך העני יזכה להימנות בקהילת עַם סְגֻלָּה – של ייחודיות ומסוגלות כאחד.

כך גם מלמד אותנו התלמוד במתן רגישות ובצריבת תודעתנו, במחויבותנו, להעניק הזדמנות לעניים: "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה" (מסכת נדרים, דף פא', עמוד א)'.

בסוגיית דיוננו, בנאום הנחלת הידע ושימורו ,אל מול הנחלת הבערות, ראוי להביא דברים חשובים שנשא הרב פרופ' יונתן זקס( 1948- 2020 )  ,ביום ההולדת של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חתן פרס ישראל, מנחיל התלמוד לכל ( )1937-2020:" לפני כשלושים שנה כתב הרב עדין שטיינזלץ ספר קטן וגאוני, אותו כתב יחד עם חברו הקרוב, הפרופ' עמוס פונקנשטיין (היסטוריון ופילוסוף, חתן פרס ישראל,1937-1995 הספר נקרא- 'הסוציולוגיה של הבערות', שזהו משחק מילים על הספר הידוע- 'הסוציולוגיה של הידע' מאת קארל מנהיים( סוציולוג יהודי,נחשב למייסדה של הסוציולוגיה של הידע, 1883-1947). בספר הם מפתחים את הטיעון, שידע הוא כוח ולכן אנשים חזקים מנסים לרוב לשמר את הידע אצלם ולמנוע מיתר האנשים את הגישה אל הידע, משום שאחרת הם יאבדו מכוחם. ברוב התרבויות האנשים בעלי החוכמה זכו להערכה, אבל החוכמה לא הופצה ברבים. רק שתי חברות אנושיות היו מחויבות להפצת ידע ולהפצת החוכמה- התרבות של יוון העתיקה והתרבות היהודית. ביוון יצרו את האקדמיות המפורסמות ובישראל בנו את בתי המדרש ואת הישיבות. בסופו של דבר הגיע זמן שבו יוון הזניחה את האקדמיות שלה ובעקבות כך ירדה מגדולתה. יהודים, לעומת זאת, מעולם לא נתנו לבתי המדרש והישיבות שלהם להיעלם. מה הפך את היהדות מכל האומות העולם לאומה שתמיד הנגישה ידע והפיצה אותו…המצרים בנו פירמידות, המספוטמים בנו את הזיגוראת, היוונים בנו את הפרתנון, הרומאים בנו את הקולוסאום ואילו היהודים בנו בתי ספר. זו הסיבה שאותם עמים עתיקים, הם עמים שאבד עליהם הכלח ואנחנו חיים וקיימים ויכולים לשיר– "עם ישראל חי"…כאשר אנו מאבדים את הראש היהודי, אנו מאבדים את העתיד היהודי. הטרגדיה היא שאנחנו העם שלאורך ההיסטוריה, בתי הספר היו המצודות שלו, המורים היו הגיבורים שלו ולימוד וחיי הרוח היו התשוקה שלו. זה מה שהרב עדין שטיינזלץ, מופת מעורר השראה של אומץ אינטלקטואלי, ניסה לשנות. הוא הקדיש את כל חיין עבור זה, הוא החזיר את הלימוד לחיי האומה שלנו ועשה זאת בדרך שוויונית, בדרך של פתיחת שערי הלימוד לכולם….הוא החזיר לנו את המורשת שלנו, הוא השיב לנו את הספרים שלנו. הוא פתח אותם בפנינו, הוא החזיר את התורה כמורשה לקהילת יעקב, כמורשה של כל יהודי באשר הוא. הרב שטיינזלץ החזיר את הספר לאנשים כדי שאנחנו, ילדינו ונכדינו, נחזור להיות מה שתמיד היינו צריכים להיות- עם הספר"  (פורסם: מקור ראשון, מוסף מיוחד, שנה לפטירתו של הרב עדין אבן ישראל שטינזלץ, יד' באב תשפ"א 23.7.2021 ).

אך הנחלת הידע , אין כוונתה לעשות זאת כמצוות אנשים מלומדה וללא מחשבה. השיג והשיח בתהליך הלימודי בכתלי בית המדרש היהודי, עשיר בשקלא וטריא ובמחלוקות לשם שמים.

הנה כי כן, ברשימותיו שקובצו ב"שמונה קבצים "(שמונה מחברות כתב יד מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ( 1865- 1935 שנכתבו בין השנים תרס"ד-תרע"ט (1904–1919) כותב הרב: "החיסרון היותר גדול שיש בתכונתה של יראת שמים כשאינה מחוברת יפה באורה של תורה, היא מה שבמקום יראת חטא, היא מתחלפת על יראת המחשבה, וכיוון שהאדם מתחיל להיות מתירא לחשוב, הרי הוא הולך וטובל בבוץ הבערות, הנוטלת את אור נשמתו, מכשלת את כוחו, ומעיבה את רוחו” (שמונה קבצים, א' רסז').

 

נאומו של משה מתכתב עם הסוגיה התלמודית במסכת ברכות דף כח' עמ' א', החושפת בפנינו את המחלוקת העקרונית בין רבן גמליאל הנשיא לבין רבי אלעזר בן עזריה, בשאלה- האם הנחלת הלימוד והידע בבית המדרש , יהיה בררני, סלקטיבי ואלטיסטי, או  שהיא מכוונת לכולם: "תנא, אותו היום סלקוהו לשומר הפתח, ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס, שהיה רבן גמליאל מכריז ואומר: כל תלמיד שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש. לאחר שהדיחו חכמים את רבן גמליאל מכהונתו ,התמנה רבי אלעזר בן עזריה לנשיא במקומו, והוא סילק את הסלקטור-שומר הסף. בעקבות זאת התווספו ספסלים רבים לבית המדרש לכל מי שרוצה ללמוד. רבי אלעזר בן עזריה שההכרעה הייתה כמותו, נוקט בגישתו של משה בנאומו- של מתן הזדמנות לכולם, בהנחלת הלימוד והידע .

נאומו של משה בפרשתנו, בזכות  הנחלת הידע ושימורו לכולם, אל מול הנחלת הבערות, מעניק לווית חן להפטרה של פרשתנו: " וְכָל-בָּנַיִךְ, לִמּוּדֵי ד'; וְרַב, שְׁלוֹם בָּנָיִךְ."

כותב: ד"ר זאב פרידמן, מנכ"ל עמותת מלב"ב

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים ומידע מקצועי!

מלב"ב עד הבית
מגוון של טיפולים לאנשים עם דמנציה
בירושלים ומרכז הארץ

לחצו על הקישור למידע נוסף