הרגע שבו יקירנו מפסיקים לזהות אותנו הוא רגע קשה מאוד, ולא פשוט להגיב נכון בתוך הסיטואציה. האם לתקן אותם? לוותר? ומה זה אומר על הקשר שלכם? הכנו רשימת טיפים שאולי תעזור לכם וליקיריכם לשמור על קשר טוב גם אם הם לא בטוחים מי אתם.
ראשית, השתדלו להגיב ברוגע. זו אמנם יכולה להיות חוויה כואבת ולעיתים אפילו מעליבה, אבל הקושי בזיהוי גורם מצוקה משמעותית גם ליקיריכם. השתדלו להגיב בעדינות באותו רגע. אפשר לנסות להסביר בקצרה, אבל לא להתעקש. את תחושת הפגיעה אפשר ואף רצוי לחלוק אחר כך עם קרובים או בקבוצות תמיכה לבני משפחה מטפלים.
אל תבחנו אותם! בשום פנים ואופן לא לשאול "את זוכרת מי אני?". אם מישהו עושה זאת בקרבתכם, אפשר להתערב ולהציע תשובה, למשל – "אני חושב שזה הנכד שלך, רועי."
הקפידו על הצגה עצמית בתחילת כל שיחה. ראשית צרו קשר עין, ולאחר מכן אמרו מי אתם. לדוגמא – "שלום, אני שרה, הבת שלך". הצהרה שכזו יכולה לחסוך מבוכה רבה ליקיריכם שמתאמצים להבין מי משוחח איתם.
הכינו עבורם רמזים שיעזרו להם להיזכר. אפשר לפזר בבית תמונות עדכניות עם תוויות שם, להקפיד ללבוש בגדים מוכרים בזמן ביקור או לפזר בושם שמזוהה איתכם. זה לא תמיד יעבוד, אבל זה יכול לעזור להם לשלוף את הזיכרונות.
אם מזהים אתכם כדמות מהעבר, שתפו פעולה. אנשים שחיים עם פגיעה משמעותית בתפקודי זיכרון זוכרים יותר טוב אירועים שקרו בעבר הרחוק. לכן, הם עשויים לפעמים "לנסוע בזמן" ולחוות את המציאות העכשווית דרך המשקפיים של חוויות עבר. במצב כזה, אל תנסו "להחזיר" אותם להווה. ברוח המשחקיות של חג פורים, היכנסו לנעלי הדמות שיקיריכם מייחסים אליכם, שאלו אותם שאלות על מה שהם זוכרים באופן המכבד את העובדה שזו המציאות עבורם.
המפגש איתכם עדיין משמעותי עבורם. גם אם הם כבר אינם יודעים מי אתם, הנוכחות המרגיעה והחמה שלכם עדיין תורמת לרווחה של יקיריכם ומטיבה עם מצב רוחם. התרומה אינה חד צדדית! אם תצליחו להישאר נוכחים למרות הקושי, אולי תגלו שהקשר הייחודי שלכם עם יקירכם נשמר גם מעבר למגבלות הזיכרון.לפעמים יקירנו לא מזהים אותנו, אבל עדיין זוכרים את הרגשות החיוביים שנוכחותנו מעוררת בהם. אפשר לקרוא על כך עוד בטור על זיכרון רגשי.
אל תשארו עם זה לבד. אנחנו בעמותת מלב"ב מזהים ומכירים את הכאב והקושי שנלווים לטיפול באדם עם דמנציה בשלבים מתקדמים שכבר אינו מסוגל לזהות אתכם. אנחנו תמיד כאן לתמוך, לתת מידע ולעזור לכם למצוא את הפיתרון הטיפולי הנכון ביותר עבור יקיריכם ועבורכם.
כתבה:
מאיה הכט, מתמחה בנוירופסיכולוגיה שיקומית, מלב"ב לקהילה
