מחקרים מראים שאיכות השינה יורדת עם הגיל. עם השנים, מנגנונים מוחיים ששולטים בשעון הביולוגי שלנו נשחקים ומתחילות להופיע בעיות שינה מגוונות. מדובר בבעיה נפוצה למדי באוכלוסייה המבוגרת, אך בקרב אנשים עם דמנציה היא שכיחה במיוחד. מוערך כי- 70% מהאנשים עם דמנציה החל משלביה הראשונים, סובלים מבעיות שינה כלשהן. בנוסף  להשפעה על התפקוד הקוגניטיבי, שינה לא טובה, פוגעת בבריאות. שינה באיכות ירודה או בלתי מספקת מהווה גורם סיכון להתפתחות מחלות לב ושבץ, מעצימה תהליכים דלקתיים בגוף ועוד. במקרה של אנשים עם דמנציה בשלבים מתקדמים המתקשים לתקשר, שינה ירודה יכולה להיות גם סמן לבעיה רפואית אחרת, כמו כאב כרוני או תופעות לוואי של תרופות. לכן, חשוב להיות עירניים לתסמינים ולפנות לטיפול רפואי במקרה הצורך.

סוגי הפרעות שינה נפוצות:

• נדודי שינה (אינסומניה) כוללים קשיי הירדמות, שינה מקוטעת או לא מרעננת, או לחלופין – יקיצה מוקדמת מדי. הפגיעה באיכות השינה הינה משמעותית, ומשפיעה על התפקוד לאורך היום ואיכות החיים ככלל. על אף שיקיצות מרובות לאורך הלילה הינן אופייניות לגיל המבוגר, יש לבחון האם הן גורמות לקשיים בשעות היום. במקרה של אנשים עם דמנציה, עשויה להופיע החמרה של התסמינים הקוגניטיביים וההתנהגותיים, ובמיוחד אי שקט ורוגזנות. מלבד טיפול תרופתי, ניתן לסייע לאדם עם דמנציה המתקשה לישון, בהקניית הרגלי היגיינת שינה (הרגלים שעוזרים בצמצום נדודי שינה, כמו הימנעות מקפאין). ניתן לקרוא עוד על הנושא בעלון ייעודי של הג'וינט. אפשרות נוספת היא טיפול בתאורה בהירה (Bright Light Therapy). במסגרת הטיפול מבוצעת חשיפה מבוקרת לאור יום מלאכותי על מנת לכוון את השעון הביולוגי.

• ישנוניות מוגזמת במהלך היום Excessive Daytime Sleepiness)) מתבטאת בדחף בלתי נשלט לישון בזמנים לא מותאמים במהלך היום. מדובר בתופעה שיכולה לגרום לתפקוד קוגניטיבי ירוד, הירדמות לא מתוכננת ועירנות ירודה. לצערנו, ישנוניות מוגזמת במהלך היום מהווה סיכון בנהיגה עבור אנשים עם דמנציה בשלב התחלתי, ופוגעת בתפקוד החברתי וביכולת להיעזר בטיפול. באופן טבעי, ישנו קשר בין נדודי שינה וישנוניות מוגזמת, והן נוטות להעצים אחת את השנייה. בשל כך, הטיפול באחת, עשוי לסייע בהקלה בסימפטומים של השנייה. גורם נוסף לישנוניות מוגזמת לאורך היום בקרב אנשים עם דמנציה היא עומס קוגניטיבי. כאשר מתמודדים עם הפרעות בתפקודי חשיבה (למשל, קשיי התמצאות וזיכרון) שמירה על תפקוד יומיומי תקין מצריכה יותר משאבים, ולכן מעייפת יותר מהר. לדוגמא, שיחת חולין יכולה להיות מאמצת מאוד כשיש פגיעה בזיכרון לטווח קצר או קשיי קשב. הפעולה הפשוטה לכאורה של חימום ארוחת הצהריים הופכת לפרויקט כשיש קשיים בתפקודים ניהוליים. ההתמודדות עם ישנוניות מוגזמת לאורך היום הינה מורכבת ומצריכה איזון עדין. מחד, שמירה על שגרת יום פעילה נמצאה יעילה מאוד בשמירה על העירנות והסדרת שעות השינה בלילה. מאידך, יש לקחת בחשבון שרמת הפעילות הנחוצה עשויה להיות נמוכה יותר מבעבר. מילת המפתח היא מתינות.

• הפרעות נשימה בשינה (Sleep Disordered Breathing), שהנפוצה ביניהן היא דום נשימה בשינה (Obstractive Sleep Apnea), גורמות לירידה ברמות החמצן בדם ופגיעה משמעותית באיכות השינה. התסמינים הבולטים הינם נחירות ונשימה לא סדירה בזמן השינה. זו הפרעה נפוצה בקרב אנשים עם דמנציה, ובפרט בקרב אנשים עם דמנציה וסקולרית. למעשה, ישנן עדויות לכך שהן מהוות גורם סיכון להתפתחות דמנציה. מדובר בהפרעה חמורה המצריכה אבחון וטיפול רפואי. לרוב, לאחר בירור במעבדת שינה, יינתן טיפול במכשיר CPAP (מסיכת חמצן מיוחדת המחוברת בצינור למנוע לצד המיטה) שיאפשר נשימה רציפה במהלך הלילה.

• סהרוריות – הפרעות התנהגות בשינת החלום (REM). הפרעת שינה מסוג זה יכולה להופיע שנים לפני התפתחות הדמנציה. שלב השינה העמוקה, בו אנו חולמים וניתן לראות תנועות עיניים מהירות (או REM-Rapid Eye Movement) ורפיון שרירים, הוא חיוני לשינה מרעננת ולבריאותנו. כאשר החלק במוח שאחראי על הרפיית השרירים בזמן השינה אינו מתפקד כשורה, האדם החולם יפעל וינוע בהתאם לחלומותיו. התנועה המרובה מתוך שינה – גם במגבלות חדר השינה – הינה מסוכנת, ויכולה לגרום לנפילות ופציעות. אם יקיריכם סובלים מהפרעת התנהגות בשנת חלום, מלבד פנייה לייעוץ רפואי, יש לנקוט באמצעי בטיחות: הוצאת חפצים מסוכנים מהחדר, הוספת מחסום שימנע יציאה מן המיטה או החדר (קל וחומר מן הבית), והימנעות מחומרים מעוררים כגון קפאין ושוקולד.

• תסמונת הרגליים חסרות המנוחה (Restless Leg Syndrome). מדובר בתסמונת נפוצה למדי בגיל המבוגר בכלל ובדמנציה בפרט. היא גורמת לתחושת אי נוחות ברגליים ומעוררת דחף בלתי נשלט לזוז על מנת לחוש הקלה. מכיוון שהתסמינים נוטים להחריף בזמן מנוחה, היא מקשה על ההירדמות ואף מעירה משינה. כמו כן, עבור אנשים עם דמנציה הצורך הכפייתי ללכת, מהווה גורם סיכון לשוטטות. אם יקיריכם מרבים לשפשף ולעסות את רגליהם או נאנחים בכאב כשהם מחזיקים את הרגל ונראה שישנה הקלה בזמן פעילות, מומלץ לפנות לקבלת עזרה רפואית.

איכות השינה משפיעה גם על בני המשפחה

הפרעות שינה של אנשים עם דמנציה פוגעות בצורה משמעותית גם באיכות החיים של בני המשפחה המטפלים. ראשית, נמצא כי אנשים עם דמנציה שסובלים מבעיות שינה נטו להפגין התנהגות רוגזנית יותר ואי שקט במהלך היום. אין זה מפתיע כי קשה יותר לתקשר – קל וחומר לטפל – באדם רוגזני וחסר סבלנות לסביבתו. שנית, במקרים בהם האדם עם דמנציה ערני ונוטה לשוטט במהלך הלילה, הצורך בהשגחה מתמדת פוגע משמעותית גם בשנתם של קרוביו. לצערנו, מדובר בסיכון של ממש מכיוון שבלילה ישנה סכנת נפילה מוגברת. לאור זאת, אין זה מפתיע שבעיות שינה נמצאו כאחד מהגורמים המרכזיים לעומס טיפולי מוגבר על בני משפחה מטפלים, ובפרט על בני זוג. למעשה, הפרעות שינה מהוות אחד מהשיקולים המרכזיים בבחירה במעבר למסגרת סיעודית.

חשוב לציין שישנן עדויות לכך שההשפעה של דמנציה ושינה הינה הדדית. לדוגמא, במקרה של אלצהיימר איכות שינה ירודה נמצאה קשורה להצטברות מוגברת במוח של פלאק (משקעי חלבון) האופייני לדמנציה. במילים אחרות, מדובר בגורם סיכון להתפתחות אלצהיימר. לכן, לא פחות משחשוב לשמור על איכות השינה של יקירינו, חשוב לשים לב גם לשינויים באיכות השינה שלנו- בני המשפחה המטפלים.

 אם המצב של יקיריכם מדיר שינה מעיניכם – בין אם בגלל לחץ או בגלל שוטטות לילית – אל תהססו לפנות אלינו במלב"ב, להתייעצות. 

כתבה:

מאיה הכט, נוירופסיכולוגית שיקומית בהתמחות ,

מלב"ב למשפחה